החלומות מלמדים אותנו על עצמנו, על התשוקות העמוקות שלנו, על התקוות ועל הפחדים, ועל המציאות שמשתקפת דרכם.
וכבר חז"ל ידעו זאת הרבה לפני פרויד.
יוסף לומד את העקרון הזה דרך גערה אחת של אביו. והשיעור הזה יציל אותו – וישנה את ההיסטוריה.
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
חלומות הם רק חלומות, אבל אנו נוטים לייחס להם משמעות עמוקה, אולי אפילו נבואית.
לחכמינו היתה דעה שונה עליהם, שמזכירה גם את גישתו של הפסיכולוג היהודי זיגמונד פרויד. חלומות מבטאים מחשבות בנפש, את מה שאנו משתוקקים אליו, את מה שאנו פוחדים מפניו. החלומות הם שיחה שלנו עם עצמנו, מה שהאני יודע אבל אינו שמח להכיר בו במפורש, האני אומר לעצמו – אבל לא במילים אלא בשפה סמלית.
את השיעור הזה מלמד יעקב את בנו יוסף, בלי לדעת שהעקרונות של פתרון חלומות ישנו את ההיסטוריה.
****
מה באמת רצה יוסף
וזה החלום[1] הראשון של יוסף שמסופר לנו. והוא מספר אותו לאחיו.
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים (ערימות תבואה) בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה
וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי
אין צורך להיות פותר חלומות כדי להבין מה קורה כאן. האלומות מייצגות את יוסף ואת האחים. אֲלֻמָּתִי לעומת אֲלֻמֹּתֵיכֶם. האלומות שלכם משתחוות לאלומה שלי. המשמעות: גם אתם תשתחוו לי.
והאחים כועסים. הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ הם אומרים לו. למה מי אתה, שנשתחווה לך כמו שעשינו מול עשו? ואפשר להבין אותם. וכי אין הוא הבן החביב על אבא? לא די לו בזה?
אבל הם מתעלמים מן הצורך העמוק של אחיהם: בודד, בלי אם, הוא משתוקק להיות מוכר, חשוב.
ואז מגיע החלום הבא. והוא מספר להם.
הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד – הוא לא למד לקח!
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי – הכוכבים הם האחים, והשמש והירח – הם יעקב ואשתו. האם הוא רואה כאן את אמו רחל שאבדה לו כי הוא מתגעגע אליה?
האחים שומעים אותו ושותקים. מה עוד הם יכולים לומר שלא אמרו קודם? ואולי הם שמו לב לנוכחות של האם שהלכה לעולמו, מבינים פתאום את היתום וגעגועיו – ומתחשבים.
אבל יוסף מתעקש לספר את החלום גם לאביו. ויעקב, שאינו יכול לשאת את האיזכור של רחל האהובה שלו, ואולי גם אינו יכול לשאת את הכאב של יוסף, כועס עליו כפי שכעס אז על רחל שרצתה ילד – וזה מה שהרג אותה:
מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ
הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה
לא הכרה מקבל יוסף אלא גערה. אביו האוהב, שמעולם לא נזף בו, מעיר לו בפעם הראשונה.
ויוסף החכם חושב ומבין: החלומות האלו באמת אומרים לי משהו על עצמי. וכל החלומות הם כאלו. וכל בני האדם הם כאלו.
הידע הזה ישרת אותו – ויעשה היסטוריה.
****
לקחים מהשיעור של אבא
שנים רבות יחלפו לפני שיוסף יוכל להשתמש במה שלמד[2].
בבית האסורים הוא מופקד על שני שרים של פרעה. הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם. וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים – יוסף יודע לשים לב לכל פרט מסביבו! והוא שואל אותם, את סְרִיסֵי פַרְעֹה: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?
שר המשקים מספר ראשון.
בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים
וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה
יוסף יודע שבקרוב, בעוד שלושה ימים, יהיה יום הולדת פרעה, יום חג. פניו המודאגות של השר מלמדות שהוא פוחד ממה שיכול לקרות, כאשר פרעה ייזכר בו. אבל החלום גם מעיד שלשר יש תקוות. הגפן פורחת והענבים בשלים והוא מכין מהם יין לפרעה. השר מאמין שפרעה ימחל לו ויחזיר אותו למקומו. ואכן, זה מה שיוסף פותר לו.
שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם. בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ
ויוסף מנצל את הרגע ומבקש: כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה. כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.
יוסף לא רק יודע לפתור חלומות. הוא גם יודע לנצל הזדמנויות. הזרע שזרע ינבוט גם אם זה יקח כמה שנים.
שר האופים מספר שני. הוא רגוע יותר כי יוסף פתר את החלום הראשון לטובה.
אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי – גם אני חלמתי על שלושה ימים.
וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה – וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי
אנו הקוראים, כמו יוסף, כבר יודעים שהשרים יודעים שעוד שלושה ימים זה יום הדין שלהם. אבל הפעם ליוסף יש בשורה קשה.
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ
הרי השר בעצמו חלם את הפחד שלו, כי איך יאכל העוף לחם מעל ראשו של אדם אם הוא חי?
יוסף הביא איתו למצרים דברים רבים מבית אבא. הוא למד להיות אחראי ולנהל, להיות ישר ונאמן וירא א-לוהים, והוא למד גם את העקרונות של פתרון חלומות, משיעור אחד קצר של אביו יעקב – והעקרונות האלו שימשו אותו כאן בבית הסוהר. ואנו כבר יודעים לאן זה יוביל אותו הלאה, ונקרא על זה בפרשה הבאה…
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בראשית (פרשת וישב) לז, ה) – י,
[2] בראשית (פרשת וישב) מ, ה – יט