ושאלת - ask@veshaalta.com

ושאלת - שאלות תשובות ומאמרים

הצהרת כוונות:

מטרתנו לפתוח ולקדם שיח פורה ומחכים: שום דבר אנושי אינו זר לנו, ובכל דבר אנו מבקשים לברר את האמת – ולעתים קרובות את מה שניתן ללמוד על כך מן התורה.

כבר אמרו לפנינו "שמע האמת ממי שאמרה". לכן אזנינו כרויה להפיק תועלת מכל דבר מדע ואמת, יהיה האומר מי שיהיה.

רשימת המקורות שלנו זהה לרשימת ספרי התורה שבכתב ושבעל פה מנתינתה בסיני ועד היום, אך כל מקור מידע ראוי להקשבה, לקריאה, לבדיקה וללימוד.

כלי הבירור שלנו הוא היכולת האנושית לחשוב, לנהל דו שיח, להבין ולהגדיר ובכלל להשתמש בכלי החשיבה שנתברכנו בהם.

נוכל להציע תובנות, לשתף תחושות, לדון בנושאים בוערים או נשכחים כאחד, אבל גם אם נשמח על כל מעיין, האחריות על כל אחד ואחד מאיתנו לחיות חיים אותנטיים, לחפש את המשמעות הייחודית שיש לחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

נשמח על כל שאלה ועל כל תגובה. לכל אחד יש מה לתרום!

 במקום מבוא:

בימים ההם, כמו בפעמים רבות יותר מדי בהיסטוריה שלנו, עמישראל היה משועבד. זרים שלטו כאן, לקחו מה שרצו, ואיש לא העז להתנגד.

בימים ההם, עסק איש צעיר (אבל גילו לא נודע לנו) בעבודה קשה שצריכה להיות משמחת. דישה. פירוק גרגירי החיטה מתוך היבול. הלחם של השנה הבאה הגיע. אך היכן עשה זאת? בגת, הלא הוא המרתף שבו דורכים את הענבים. אהה, צריך היה להסתתר כדי שהמדינים, הלא הם השולטים בימים ההם, לא יקחו לעצמם את השלל, שאחרים עבדו עליו והם יגזלו אותו בכוח הזרוע.

והנה, בעוד גדעון עמל לבדו, בא איש אחד והתיישב ליד עץ האלה השייך לאביו של גדעון. גדעון עובד והאיש יושב. ולא ידע גדעון כי האיש הוא בעצם מלאך, כי איך מזהים מלאכים? הם נראים, לפעמים, בדיוק כמו בני אדם רגילים, כמוני וכמוכם.

גדעון עובד והאיש קורא אליו את הברכה המקובלת: ה' עמך, גיבור החיל!

ובעצם, זו ברכה שאינה מקובלת כל עיקר. ראשית, בגלל ששם א-לוהים, א-לוהי היהודים, לא נזכר זה זמן רב כי מלאה הארץ פסלים של עבודה זרה. וגם הכינוי "גיבור החיל", מה לו ולאיש צעיר הטרוד בעבודתו, וכפי שנראה, גם בספקותיו?

כאילו חכה גדעון לרגע הזה, פונה הצעיר אל הזר ופותח את לבו לפניו:

יש ה' עמנו?

ואם כן, אז למה מצאתנו כל זאת? השלטון הזר, הפחד, גזל הרכוש?

ואם ה' עמנו, איה כל נפלאותיו?

מספרים על הנסים והנפלאות של יציאת מצרים, היכן הם היום?

אם יש אלוקים, הלא הוא נטשנו! עזב אותנו.

כמה זמן תססו המחשבות האלו בלבו של גדעון הצעיר – לא נודע לנו. סופרו לנו רק המילים הקשות והאמיצות האלו, כיון שעל מנת לשאול, אפילו בלב, צריך עוז. וכי רשאי אדם לשאול שאלות על או נגד א-לוהיו?

אבל מי ששואל, הוא כבר בן חורין.

והנה התשובה:

ויאמר ה' אליו, אל גדעון:

לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!

הלא שלחתיך!

מי ששואל שאלות, מי ששומר עדיין על גחלת החירות, על הרצון להיות חופשי, ועל התקוה להגשים ולהביא עידן טוב יותר, הוא לא רק בן חורין כאן ועכשו. הוא גיבור. הוא בעל כוח.

שאילת שאלות אינה איסור. היא מצוה, במושגים דתיים. היא הדרך היחידה להגיע לאמת, להשתחרר – ולשחרר גם אחרים, יש לקוות.

הקול הזה, ההפתעה שדווקא השאלה היא הדרך, ממשיך להדהד. הקשיבו, פתחו לבככם, ושאלו כל מה שתרצו.

בכוח הזה אפשר להשיג גאולה ובוודאי שרק כך אפשר להיות בני חורין.

***

(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיִּתְּנֵם יְדֹוָד בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים:

(ב) וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת  הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת:

(ג) וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו:

(ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר:

(ה) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יבאו וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ:

(ו) וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד: פ

(ז) וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד עַל אֹדוֹת מִדְיָן:

(ח) וַיִּשְׁלַח יְדֹוָד אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים:

(ט) וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם:

(י) וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי: פ

(יא) וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן:

(יב) וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל:

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְדֹוָד עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְדֹוָד וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְדֹוָד וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן:

(יד) וַיִּפֶן אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ:

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי:

(טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד:

 

(שופטים פרק ו)

 פרסומים אחרונים:

חֲזַק וֶאֱמָץ | עצירה למחשבה על פרשת וילך ויום הכיפורים תשפ״ו

משה מבצע את המשימות האחרונות לפני הפרידה הסופית מעם ישראל. הוא ממנה את יהושע, מזהיר את העם מפני הנפילה הצפויה להם בארץ ישראל, ומנחה אותם: חִזְקוּ וְאִמְצוּ. איך העצה שלו רלוונטית לנו היום, וביותר – בעשרת ימי תשובה? * * [...]

ראש השנה של עזרא ואנחנו | עצירה למחשבה על ראש השנה תשפ״ו

ללמוד מראש השנה של עזרא (פורסם לראשונה בשנת תש״פ) * * * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> * * * רק מקצת מן העם חזר לארץ בימי עזרא ונחמיה. עבודה רבה ציפתה להם והחיים היו קשים, ואויבים היו להם מבית [...]

לא בשמים היא והפלורליזם של רב | עצירה למחשבה על פרשת נִצָּבִים תשפ״ה

לא בשמים היא – משלוש מילים אלו למדו חכמינו כי התורה ניתנה לחכמים כדי שיוכלו לענות מתוכה על שאלות חדשות, שהן בלתי נמנעות, ואסור לו ללומד לזלזל בעצמו אלא לדעת שביכולתו להבין ולהכריע. האמורא רב מחדש אפילו יותר מזה: יתכן [...]

הַטֶּנֶא והצדק החברתי | עצירה למחשבה על פרשת כי תבוא תשפ״ה

הפירות החדשים של כל שנה הם הזדמנות למגדל להודות לא-לוהים על חסדיו. לכן מביאים את בִּכּוּרֵי הפירות אל המקדש. ומביאים אותם בְּטֶנֶא, וגם זה כתוב בתורה. איך הַטֶּנֶא הפך למוקד עד שיום הבאת הבכורים נקרא על שמו? ומה עשו חכמים [...]

הפילוסופיה של השבת אבידה | עצירה למחשבה על פרשת כי תצא תשפ״ה

מאחורי כל הלכה ומשפט יש פילוסופיה, השקפת עולם. לעתים היא גלויה ולעתים צריך לחשוף אותה על ידי שאלות: מהי מטרת החוק? איך מצטייר האופי האנושי? האם בני אדם בחזקת טובים או חשודים, עד שיתברר אחרת? ולעתים התשובה מסתתרת עמוק, ורק [...]

האמת הנצחית | עצירה למחשבה על פרשת שופטים תשפ״ה

מה הפתרון שמספקת התורה להופעתן של שאלות חדשות שעדיין אין עליהן תשובה? מה עושים אם יש מחלוקת בין חכמים? איך מגיב החכם הבודד שנדרש לוותר על האמת שלו מול הרוב? שלושה סיפורים… ואיזו נחמה מוצעת לחכם הבודד? ואם חלה טעות [...]

גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ – תשובה לכופרים | עצירה למחשבה על פרשת ראה תשפ״ה

שלוש פעמים נאמר בתורה לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ רק גדי, רק בחלב העז, רק בחלב אמו. וחכמינו למדו מכאן איסור בשר בחלב, בישול, אכילה והנאה, כגון למכור את התבשיל לגויים. מה מטרת האיסור? איך חכמינו למדו משינויים קלים בין [...]

פדגוג ופדגוגיה | עצירה למחשבה על פרשת עקב תשפ״ה

זה נאום הפרידה של משה רבנו בערבות מואב, והוא מספר איך א-לוהים רצה להענישם ואיך הוא התחנן וסיכן את עצמו למענם. למה? למה משה משתף אותם – ואותנו, לומדי התורה – בשיחה פרטית בינו לבין א-לוהים? האם נאום המוסר הזה [...]

תנאי שימוש:

אין לעשות כל שימוש מסחרי ו/או למטרות רווח בתכנים המופיעים באתר. האתר הוקם ונותן מענה ללא מטרות רווח,  אך זאת מבלי לוותר על זכויות, לפי ההלכה ולפי החוק. כל העושה שימוש בתכנים באתר עושה זאת על אחריותו האישית. האמור לעיל מנוסח בזכר לשם הנוחות ומיועד לשני המינים. ט.ל.ח.

G-RHTQNEGE24