ושאלת - ask@veshaalta.com

ושאלת - שאלות תשובות ומאמרים

הצהרת כוונות:

מטרתנו לפתוח ולקדם שיח פורה ומחכים: שום דבר אנושי אינו זר לנו, ובכל דבר אנו מבקשים לברר את האמת – ולעתים קרובות את מה שניתן ללמוד על כך מן התורה.

כבר אמרו לפנינו "שמע האמת ממי שאמרה". לכן אזנינו כרויה להפיק תועלת מכל דבר מדע ואמת, יהיה האומר מי שיהיה.

רשימת המקורות שלנו זהה לרשימת ספרי התורה שבכתב ושבעל פה מנתינתה בסיני ועד היום, אך כל מקור מידע ראוי להקשבה, לקריאה, לבדיקה וללימוד.

כלי הבירור שלנו הוא היכולת האנושית לחשוב, לנהל דו שיח, להבין ולהגדיר ובכלל להשתמש בכלי החשיבה שנתברכנו בהם.

נוכל להציע תובנות, לשתף תחושות, לדון בנושאים בוערים או נשכחים כאחד, אבל גם אם נשמח על כל מעיין, האחריות על כל אחד ואחד מאיתנו לחיות חיים אותנטיים, לחפש את המשמעות הייחודית שיש לחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

נשמח על כל שאלה ועל כל תגובה. לכל אחד יש מה לתרום!

 במקום מבוא:

בימים ההם, כמו בפעמים רבות יותר מדי בהיסטוריה שלנו, עמישראל היה משועבד. זרים שלטו כאן, לקחו מה שרצו, ואיש לא העז להתנגד.

בימים ההם, עסק איש צעיר (אבל גילו לא נודע לנו) בעבודה קשה שצריכה להיות משמחת. דישה. פירוק גרגירי החיטה מתוך היבול. הלחם של השנה הבאה הגיע. אך היכן עשה זאת? בגת, הלא הוא המרתף שבו דורכים את הענבים. אהה, צריך היה להסתתר כדי שהמדינים, הלא הם השולטים בימים ההם, לא יקחו לעצמם את השלל, שאחרים עבדו עליו והם יגזלו אותו בכוח הזרוע.

והנה, בעוד גדעון עמל לבדו, בא איש אחד והתיישב ליד עץ האלה השייך לאביו של גדעון. גדעון עובד והאיש יושב. ולא ידע גדעון כי האיש הוא בעצם מלאך, כי איך מזהים מלאכים? הם נראים, לפעמים, בדיוק כמו בני אדם רגילים, כמוני וכמוכם.

גדעון עובד והאיש קורא אליו את הברכה המקובלת: ה' עמך, גיבור החיל!

ובעצם, זו ברכה שאינה מקובלת כל עיקר. ראשית, בגלל ששם א-לוהים, א-לוהי היהודים, לא נזכר זה זמן רב כי מלאה הארץ פסלים של עבודה זרה. וגם הכינוי "גיבור החיל", מה לו ולאיש צעיר הטרוד בעבודתו, וכפי שנראה, גם בספקותיו?

כאילו חכה גדעון לרגע הזה, פונה הצעיר אל הזר ופותח את לבו לפניו:

יש ה' עמנו?

ואם כן, אז למה מצאתנו כל זאת? השלטון הזר, הפחד, גזל הרכוש?

ואם ה' עמנו, איה כל נפלאותיו?

מספרים על הנסים והנפלאות של יציאת מצרים, היכן הם היום?

אם יש אלוקים, הלא הוא נטשנו! עזב אותנו.

כמה זמן תססו המחשבות האלו בלבו של גדעון הצעיר – לא נודע לנו. סופרו לנו רק המילים הקשות והאמיצות האלו, כיון שעל מנת לשאול, אפילו בלב, צריך עוז. וכי רשאי אדם לשאול שאלות על או נגד א-לוהיו?

אבל מי ששואל, הוא כבר בן חורין.

והנה התשובה:

ויאמר ה' אליו, אל גדעון:

לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!

הלא שלחתיך!

מי ששואל שאלות, מי ששומר עדיין על גחלת החירות, על הרצון להיות חופשי, ועל התקוה להגשים ולהביא עידן טוב יותר, הוא לא רק בן חורין כאן ועכשו. הוא גיבור. הוא בעל כוח.

שאילת שאלות אינה איסור. היא מצוה, במושגים דתיים. היא הדרך היחידה להגיע לאמת, להשתחרר – ולשחרר גם אחרים, יש לקוות.

הקול הזה, ההפתעה שדווקא השאלה היא הדרך, ממשיך להדהד. הקשיבו, פתחו לבככם, ושאלו כל מה שתרצו.

בכוח הזה אפשר להשיג גאולה ובוודאי שרק כך אפשר להיות בני חורין.

***

(א) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְדֹוָד וַיִּתְּנֵם יְדֹוָד בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים:

(ב) וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת  הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת:

(ג) וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו:

(ד) וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ עַד בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר:

(ה) כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם יבאו וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ:

(ו) וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד: פ

(ז) וַיְהִי כִּי זָעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד עַל אֹדוֹת מִדְיָן:

(ח) וַיִּשְׁלַח יְדֹוָד אִישׁ נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים:

(ט) וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת אַרְצָם:

(י) וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי: פ

(יא) וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן:

(יב) וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְדֹוָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל:

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְדֹוָד עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת וְאַיֵּה כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְדֹוָד וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְדֹוָד וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן:

(יד) וַיִּפֶן אֵלָיו יְדֹוָד וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ:

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי:

(טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְדֹוָד כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד:

 

(שופטים פרק ו)

 פרסומים אחרונים:

אש לעיני ישראל | עצירה למחשבה על פרשת פקודי תשפ"ה

מה הקשר בין בחירת המשכן ואותותיה לבין סיפור חנוכה ומצות הדלקת נרות? *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * כולנו מכירים את הסיפור, מדליקים נרות. אוהבים את חנוכה. וזו גרסתו[1] הקצרה של הרמב"ם: בבית שני כשמלכו יון – [...]

שלי ורק שלי | עצירה למחשבה על פרשת ויקהל תשפ"ה

לכל אחד מאיתנו יש מקום מיוחד בעולם, תפקיד אישי מיוחד, וצריך רק לגלות אותו. הרעיון הזה נדרש בפרשתנו, מחדש הלכה, זוכה לעיבוד פילוסופי וגם מופיע בסיפור ילדים יפהפה מפינלנד. *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * טובה ינסון, [...]

יום העגל של בית הלל ובית שמאי | עצירה למחשבה על פרשת כי תשא תשפ"ה

בדרך כלל נפסקה הלכה כבית הלל אבל פעם אחת, בעלייתו של חנניה בן חזקיה, עמדו חכמים למנין ופסקו שמונה עשרה גזירות כדעת בית שמאי, שהיו הרוב. איך ומדוע זה דומה לפרשתנו, ליום שבו נעשה עגל הזהב? ומה למדים אנו על [...]

הַנֹּגֵעַ בַּקֹּדֶשׁ יִקְדָּשׁ‎ | עצירה למחשבה על פרשת תצוה תשפ"ה

הפסוק הסתום הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ מזמין פירושים רבים, חלקם להלכה, חלקם בתחום ההתנהגות והערכים, והנה הם כאן, לפנינו. ומה מלמדים אותנו הרמב"ם ובנו רבי אברהם על הזכות והאופן להתקדש וללכת בדרכי א-לוהים? *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   * זה[1] [...]

לחם הפנים ופיקוח נפש | עצירה למחשבה על פרשת תרומה תשפ"ה

לחם הפנים הוא מערכת של שתים עשר ככרות שמונחות על השולחן בקודש הקודשים. לאחר שהן מוחלפות בחדשות, פעם בשבוע, הן ניתנות לכהנים לאכילה. אז איך נתן אחימלך הכהן לדוד את לחם הפנים עבורו ועבור מלוויו? ואיך המעשה מן ההיסטוריה העתיקה [...]

נעשה ונשמע בראי הכלכלה ההתנהגותית | עצירה למחשבה על פרשת משפטים תשפ"ה

משה רבנו שואל את עַם ישראל אם הם מקבלים את התורה והם עונים בהתלהבות, באופן גורף: נעשה ונשמע! האם זו פזיזות, או צעד יעיל? מה אמר האמורא רבא ומה תאמר הכלכלה ההתנהגותית? *   *   * הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>> *   *   [...]

עשרת הדברות, גרסת פילון | עצירה למחשבה על פרשת יתרו תשפ"ה

סיפור ההתגלות, עשרת הדברות והתורה עצמה, כולם מעוררים שאלות פרשניות ופילוסופיות. לפני אלפיים שנה כתב החכם פילון באלכסנדריה פירוש פילוסופי ומפתיע לגלות שבדרכו הולכים רוב הפירושים והפרשנים של הדורות הבאים. בלי להכירו, אנו הולכים לאורו עד היום. *   *   * [...]

התורה של מָרָה | עצירה למחשבה על פרשת בשלח תשפ״ה

זה עתה הסתיים שיחרור עם ישראל בנס של ים סוף – וכבר הם בדרך. ואז, לאחר שהתרוקנו נאדות המים, נווה מדבר עם מים מרים. מדוע? מה רצה א-לוהים ללמד אותם – ואותנו? מסע אל מסעם של בני ישראל בלווית הפרשנים [...]

תנאי שימוש:

אין לעשות כל שימוש מסחרי ו/או למטרות רווח בתכנים המופיעים באתר. האתר הוקם ונותן מענה ללא מטרות רווח,  אך זאת מבלי לוותר על זכויות, לפי ההלכה ולפי החוק. כל העושה שימוש בתכנים באתר עושה זאת על אחריותו האישית. האמור לעיל מנוסח בזכר לשם הנוחות ומיועד לשני המינים. ט.ל.ח.

G-RHTQNEGE24