שלום וברכה
בפרשתנו אנו שומעים בפעם הראשונה על העונש הנורא הצפוי למחלל שבת. מי שיעשה מלאכה יהיה חייב מיתה. בית דין חייב להרגו.
מדוע עונש כל כך חמור?
התשובה תציג בפנינו את התיאוריה של הרמב"ם לגבי ענישה ואת הקרימינולוגיה שלו. היא גם תסביר לנו על התפקיד הראשון שהוטל על השבת עבור עם ישראל.
עבור האמונה היהודית.
עבור האמונה היהודית ששינתה ומשנה את העולם
שבת שלום
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
אין זו הפעם הראשונה שאנו שומעים על החובה לשמור שבת, על האיסור לעשות מלאכה. אבל זו הפעם הראשונה שמשה מזהיר את עם ישראל מפני העונש.
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַידֹוָד –
כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת[1]
עונש מוות? על עשיית מלאכה בשבת? האם זה לא מוגזם?
* * *
מאבק על החינוך
הרמב"ם, בספרו הקשה לפיענוח "מורה נבוכים", מציג תיאוריה של עונשים, ובכך הוא אחד הראשונים בתולדות המחשבה האנושית אשר בונה תיאוריה קרימינולוגית.
וזו התיאוריה שלו בקצרה: אפשר לארגן את העונשים על פני מידרג, כאשר עונש מוות הוא החמור ביותר. העונש יהיה חמור, כותב הרמב"ם, ככל שהעבירה מזיקה יותר, וככל שהפיתוי לעבור עליה גדול יותר והרתיעה מפניה קטנה יותר. ולהפך. העונש קל ככל שקשה יותר לבצע את העבירה וככל שהנזק שלה קטן יותר.
האם שיטתו של הרמב"ם עשויה להסביר מדוע נקבע עונש מוות על עשיית מלאכה בשבת? הבה נבחן.
ראשית, אין לאדם רתיעה טבעית מחילול שבת. אדם נורמלי יירתע לנוכח רצח, שפיכות דמים, גזל ועריות. אולם אם אנו נרתעים מחילול שבת, הרי זה בגלל החינוך שזכינו לקבל. לעם ישראל, בראשית דרכו, עדיין לא היתה רתיעה כזו.
ומה עם הפיתוי לעשות מלאכה בשבת? ובכן, חכמינו העידו לנו שזה מפתה, במיוחד אם האדם אינו עוצר לבדוק את עצמו. מסכת שבת, הנלמדת כעת במסגרת הדף היומי, גדושה בגזירות ותקנות שכל כולן לא באו אלא לסגור את הפרצה הזו.
אולם דומה שהיסוד השלישי של הרמב"ם להצדקת עונש קשה חסר כאן. מי שהתחנך על קדושת השבת יתקשה אולי להבין את השאלה, אולם מה כל כך נורא בעשיית מלאכה בשבת? על רציחה, העבירה האולטימטיבית, ניתן עונש מוות, וברור מדוע. אבל מה הנזק האיום בחילול שבת?
ובכן, הרמב"ם עצמו ענה על השאלה הזו.
התשובה, שוב לפי הרמב"ם, עשויה להפתיע. חילול שבת פוגם באחד היסודות שעליהם עומדת הדת היהודית ולכן העם היהודי.
אמונת הבריאה.
בספר שמות, בגרסה הראשונה של עשרת הדברות, ששמענו מפי אלוקים, למדנו כי שמירת שבת וקידוש שבת הם זכר למעשה בראשית. כל שבת וכל פעם בשבת שאנו נמנעים מעשיית מלאכה, אנו מעידים על ידיעתנו כי העולם נברא בידי אלוקים.
וזו ידיעה חשובה מאד, ואחת מאבני היסוד של הדת שלנו.
* * *
היסוד למונותאיזם
אנו כל כך רגילים לסיפור הבריאה המופיע בתחילת התורה עד שאין אנו מודעים לחידוש העצום שיש בו. וזה לא רק אנחנו שמופתעים לגלות אחרת. דרך התיווך של הדתות שצמחו בעקבות היהדות, הנצרות והאיסלם, דומה שרוב העולם, ולפחות בחצי המערבי שלו, מקבל זאת כדבר פשוט שיש אלוקים שברא את העולם, יש מאין. אלוקים שהינו נשגב, או טרנסנצנדטי בלשון הפילוסופי, או "מעבר ומחוץ" בלשון פחות טכנית.
אפילו הדאיסטים, כלומר אלו שמכירים את אלוקים רק כמי שיצר את הסדר המופלא של היקום – כזה היה למשל המדען היהודי הדגול אלברט איינשטיין – נראה להם שזה רעיון ברור מעצמו.
אז האם מישהו יעלה היום על דעתו שזו תיאוריה ממש חדשה בתולדות האנושות?
רק מומחים או חובבי תולדות הדתות יודעים עד כמה האמונה באלילות היתה נפוצה לפני שלושת אלפי שנים וקודם לזה. רק מי שקרא על תולדות התרבויות העתיקות יודע מה רב מספרם של המיתוסים שמנסים להסביר איך נוצר העולם בראשיתו. לכל אותם מיתוסים משהו משותף: היוצרים או הבוראים הם רבים, והם אלילים, כלומר יצורים חזקים ביותר, בני אלמוות, אבל לא מוסריים (אלא לפעמים), כאלו שאפשר להרוג ושהם מתים לפעמים, בדרך כלל זה מידי זה, והם כפופים לחולשות אנושיות להפליא – ולגורל.
המסר היהודי חידש שיש א-לוה אחד ויחיד, נשגב מכל תכונה, למעט אחת: הוא אוהב צדק ומשפט וחסד. ושונא רשע.
הא-לוה היהודי, כפי שאנו קוראים בסיפור בראשית, בורא את העולם ברצונו, ללא מאמץ, בלי צורך להאבק במישהו קדום יותר שמפריע לו. הוא מעל לכל ומחוץ לכל.
זה היה, בשעתו, חידוש מזעזע. וגם לבני ישראל היה קשה מן הסתם לקבל את הרעיון הזה. עובדה שהם נכשלו באלילות פעמים רבות כל כך בראשית דרכם, למעשה עד לאחר ימי בית ראשון.
לכן האיום החמור והעונש הקשה. כי השבת היא היסוד של היהדות, זה שעליו עומד הכל: האלוקים הנשגב מכל השגה אנושית, שכל העולם תלוי בו, ואין הוא תלוי במאומה. הוא אשר הוא.
* * *
קידוש של שבת
בדורנו אין מקום לעונש מוות או כל עונש שהוא על חילול שבת. כבר כתב רבנו החזון איש שאי אפשר לבוא למחללי שבת בטענה על מעשיהם מפני שאי אפשר להוכיח להם שיש אלוקים, שיש נסים והשגחה פרטית.
עם זאת, האיום הקשה שמופיע בפרשתנו עדיין מלמד אותנו דבר חשוב. השבת היא יסוד היהדות, מפני שהיא מלמדת אותנו את הדבר החשוב ביותר. יש אלוקים. והוא מעל ומעבר לכל השגה אנושית. אותו אלוקים שלמרות שזה לא מובן לנו, בחר בנו לעם ואוהב אותנו ומשגיח עלינו.
כאשר אנו שומרים את השבת, אנו מעידים על מציאותו ועל אמונתנו.
וזה היסוד הגדול שעליו עומד הכל.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] פרשת ויקהל לה ב