ענני כבוד ומשמעותם | עצירה למחשבה על חג סוכות תשפ״ו

מצות סוכה נועדה להזכיר לנו את הסוכות שבהן ישבנו בצאתנו ממצרים. איך פירשו רבותינו התנאים את המצוה, ולמה התכוונו רבי עקיבא ורבי שמעון בן יוחאי בדרשנותם?

* * *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

* * *

זה מפתיע, אבל במצוות רבות מופיע הטעם אשר לשמו ניתנו. למשל – במצות סוכה.

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

אֲנִי יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם^[1]

לישיבה בסוכה יש מסר: כאשר עם ישראל יצאו ממצרים הם התגוררו בסוכות שבנו לעצמם במדבר. וזה מזכיר לנו שא-לוהים הוציא אותנו ממצרים – ושהוא הא-לוהים שלנו.

לכן יושבים בסוכה דווקא בַּסְּתָו, כדי להטעים שזו מצוה ולא בגלל ימות הקיץ הלוהטים.

****

מילה אחת, שלושה פירושים

מה יכול להיות יותר פשוט מן ההסבר הזה? ועדיין חכמינו הציעו שלושה פירושים לביטוי סֻּכּוֹת בפסוק בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ההסבר שהצענו לעיל הוא בשיטתו של רבי אליעזר. אולם לפי חכמים סֻּכּוֹת זה שם מקום, שאכן מוכר לנו באיזור קרוב מאד למצרים. כך עולה מסיכום מסעי בני ישראל שכותב משה לאחר שנים רבות.

וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם

וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְדֹוָד בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְדֹוָד שְׁפָטִים

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת^[2]

נבאר:

מייד לאחר מכת בכורות, יכלו בני ישראל סוף סוף להשתחרר. הם יצאו בְּיָד רָמָה, רואים את המצרים מושפלים ומבינים שאין ממש בעבודה זרה שנהגה במצרים. הם יוצאים מֵרַעְמְסֵס, כנראה המרכז היהודי הגדול ביותר בזמן השיעבוד. סֻכֹּת היא התחנה הראשונה שלהם בתור בני חורין.

מדוע חשוב היה להנציח דווקא את התחנה הזו במצוה לדורות?

ובכן, זו היתה התחנה הראשונה שבה בני ישראל זכו למנוחה, ולכן נאמר הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל .

ועוד: לא קשה לדמיין את התחושות הסוערות שעברו עליהם, מציפיה לשיחרור לשיחרור באמת, מהפתעה ושמחה אל הכרת תודה. התחושות האלו הגיעו לשיא באותה תחנה ראשונה בדרך לארץ ישראל, ולכן סבורים חכמים שהתורה קבעה זכר למקום בישיבה בסוכה.

אמנם במקום ההוא ישבו בני ישראל באמצע חודש ניסן… אבל בתאריך זה יש לנו כבר את חג הפסח, אז לכן החג נדד אל הסתיו, כדי להדגיש את המצוה.

לפי שיטת חכמים צריך לזכור בסוכה את היום הראשון שאחרי הגאולה, בו השתחררנו מעבדות.

****

למה התכוון רבי עקיבא?

רבי עקיבא, הדרשן הגדול מכולם, מציע הסבר מפורסם מאד, שלכאורה אין לו זכר בכתובים.

אין סוכות אלא ענני כבוד^[3]

בדרך כלל מפרשים כי עם ישראל היה מוקף בעננים בהיותו במדבר. העננים הגנו עליו מהשמש, ואפילו יכלו ליישר לפניהם את הדרכים…

האמנם זוהי כוונתו של רבי עקיבא?

סביר יותר שרבי עקיבא מתכוון לעמוד הענן ועמוד האש, אשר ליוו את עם ישראל מהרגע הראשון. הם הפרידו בין בני ישראל לבין המצרים שרדפו אחריהם, והמשיכו להנחות את בני ישראל במדבר עד בואם לעבר הירדן. עמוד הענן גם סימן במדבר את ההתגלות, לפעמים למשה^[4], לפעמים לכלל העם.

ורבי עקיבא מצא את ההסבר שלו בדברי נחמיה, שהתפלל בימי שיבת ציון:

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר

אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ

וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם

וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ

וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם

וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם

וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר^[5]

השפה קשה אבל המסר ברור. במשפט אחד כורך נחמיה את הנסים שליוו את עם ישראל ארבעים שנה: הַמָּן והמים ועמוד ענן ואש של התגלות להנחותם בדרך.

לפי הפירוש הזה, ענני כבוד הם עננים של כבוד הא-לוהים, המציינים התגלות והשגחה. והמילה "עננים" בלשון רבים מזכירה שעמוד הענן חזר שוב ושוב.

****

הלשון הסמלית של חכמים

הפירוש הזה עובד בידי תלמידו של רבי עקיבא, רבי שמעון בן יוחאי^[6].

שבעה ענני כבוד היו עִם ישראל

יומם בעמוד ענן (שמות יג כא) הרי אחד.

ועננך עומד עליהם (במ' יד יד) הרי שנים.

ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (שם) הרי שלש

ובהאריך הענן (במ' ט יט) הרי ארבע

ובהעלות הענן (שמ' מ לו) הרי חמש

ואם לא יעלה הענן (שם לז) הרי שש

כי ענן ה' על המשכן יומם (שם לח) הרי שבעה.

הדרשן סופר את האיזכורים של עמוד הענן בהקשרים שונים כדי להגיע לשבעה. ואז הוא מייחס תפקיד שונה לכל ענן וענן.

ארבעה מארבע רוחות – צפון ודרום, מזרח ומערב

ואחד מלמעלה ואחד מלמטה

ואחד שמקדים לפניהם

מתקן להם את הדרכים, מגביה להם את השפל, ומשפיל להם את הגבוה, ועושה להם דרך סרט ומישור – משוה את הגבהים ומכין להם אוטוסטרדה

האם זה פשט? האם עם ישראל דרכו על עננים בלכתם? האם העננים מבצעים את הבלתי אפשרי?

אנו מציעים כי הדרשן משלב שני רעיונות.

ראשית, כדרך הדרשנים, הוא מתאר בשפה סמלית – המתאימה למי שזקוק לאגדות והפרזות כדי להתפעל – כי א-לוהים לקח אותם במסלולים נוחים, הנחה אותם בדרך הנוחה ביותר במדבר, בלי לטפס בהר או לרדת בזהירות במדרון.

עבור הרעיון השני כבר דרוש פרק חדש…

****

הגאולה העתידה

הרעיון השני הוא לקשר בין הגאולה דאז לבין הגאולה לעתיד לבוא.

לשם כך, הדרשן מתחיל עם שני פסוקים מהתנ"ך. הנביא ישעיהו מתאר כיצד בבוא הגאולה ימצא עם ישראל את דרכו סלולה ונוחה אל ארצנו.

כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו (ישע' מ ד) – העמקים יתגבהו וההרים ירדו

והיתה מסלה לשאר עמו – יהיה מסלול לנשארים מן העם

כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים (ישע' יא טז) – כפי שהיה ביציאת מצרים!

הרי זה בא כמלמד ונמצא למד – לומדים מהעתיד לעבר

מה לעתיד לבוא כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו – כך היה להן בעלייתן מארץ מצרים.

הדרשן, אולי רבי עקיבא בעצמו, נשען על נבואתו של ישעיהו שגם הוא השווה בין הגאולה הראשונה לגאולה העתידית. בהליכתם במדבר, לפי פשוטם של כתובים, הנסים היו קרובים מאד למהלך הטבע, ועדיין סיפקו לנו את כל מחסורנו והקלו על דרכנו. כך יהיה גם בעתיד לבוא.

הישיבה בסוכה רומזת על הגאולה העתידית.

ואכן, האין זאת מה שראינו בעינינו בדורות האחרונים? בני ישראל שבים לארצנו, וגם ההבטחה לגאולה על כנפי נשרים קיבלה משמעות מפתיעה: באויר, במטוסים!

איננו יכולים לדעת מראש מתי ואיך תתנהל הגאולה, אבל אנו מצפים לה… וגם על זה יש לחשוב בסוכה.

****

זכר לענני כבוד

נסכם: מה המסרים של ענני הכבוד עבורנו בסוכות?

ובכן, לא לדמיין לעצמנו את מחנה ישראל במדבר מוקף בשבעה עננים מכל הכיוונים האפשריים.

לפי גישה אחת, צריך לזכור את התחלת הגאולה, את התחנה הראשונה לאחר מצרים. לפי גישה נוספת, צריך לזכור שגם בהמשך התגוררנו בסוכות, עד בואנו לארץ. לפי הגישה השלישית, צריך לזכור את הנסים של הימים ההם, כפי שסיכם אותם נחמיה: הליווי הא-לוהי לכל אורך הדרך והדאגה לכל מחסורנו. וכך תהיה גם הגאולה העתידית.

ויש לנו להוסיף: כל הנסים האלו נעשו לאבותינו למרות שהם לפעמים חטאו – ועדיין מעולם לא איבדנו את אהבת אלוקים ואת דאגתו לנו.

את כל זה ראוי לזכור ולהזכיר בסוכה!

* * *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

* * *

[1] ויקרא אמור כג:מב – מג

[2] במדבר מסעי לג:ג – ה

[3] מכילתא דרבי ישמעאל בא, מסכתא דפסחא פרשה יד. ספרא אמור יב יז. בבבלי סוכה יא ב מוחלפות השיטות

[4] שמות בשלח יג:כא, במדבר בהעלותך יב:ה

[5] נחמיה ט:יט – כא

[6] מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות פרשת בשלח יג:כא