אי תקיעת שופר | עצירה למחשבה על שבת ראש השנה תשפ״ד

השנה חל יום טוב ראשון של ראש השנה בשבת.

לכן אין תוקעים בשופר.

אבל מדוע?

רגע, אל תענו.

הצטרפו אלינו למסע אל העבר, אל ישיבותיה של בבל. שם נראה היכן מופיע ההסבר שאנו מכירים לראשונה.

נכיר את מי שחידש אותו.

ונכיר גם שיטות אחרות…

ומכאן נלמד כיצד מבצעים את המשימה הקשה ביותר בלימוד הגמרא: למצוא את הסברה.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

כולנו יודעים: אין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת, כמו השנה. זה כתוב במפורש במשנה[1].

אבל מדוע? הרי זו מצוה, ואפילו מצוה חשובה מאד כדי לעורר את האדם לתשובה ביום הדין?

רבי חמא בר חנינא (רחב"ח) הארץ ישראלי ורבה בר נחמני הבבלי יציעו את הסבריהם וסברותיהם.

זה לא הכל. החיפוש אחרי הסברה הוא החלק החשוב ביותר בלימוד, אבל חכמינו מעולם לא סיפקו לנו הנחיות כיצד לעשות זאת. הגישות של רחב"ח ושל רבה ילמדו אותנו שתי גישות שונות לחיפוש אחרי המקור, הטעם והסברה.

****

גישתו של רבי חמא בר חנינא

רבי חמא הוא בן הדור השני של אמוראי ארץ ישראל, וחברם של ר' יוחנן וריש לקיש. עשרות ממאמריו באגדה מצויים בתלמודים. הוא קורא בפסוקים – ודורש. כך גם בסוגייה שלנו.

ענינו של שופר נזכר פעמיים בתורה, ובשני לשונות שונים במקצת.

כתוב אחד אומר: שבתון זכרון תרועה – וכתוב אחד אומר: יום תרועה יהיה לכם

רחב"ח מפרש:

כאן ביום טוב שחל להיות בשבת – כאן ביום טוב שחל להיות בחול

ביום השבתון, כלומר שבת, אין תרועה אלא רק זכרון תרועה.

זה דין מן התורה! אבל: מה הסברה? או שמא זו גזירת הכתוב בלא טעם?

ואם אסור לתקוע בשופר בראש השנה שחל להיות בשבת, אז איך עשו זאת בבית המקדש? כך מקשה האמורא רבא.

ואיך תיקן רבן יוחנן בן זכאי אחרי החורבן לנהוג כמו במקדש במקום שיש בו בית דין חשוב?

ועדיין, שיטתו של רחב"ח שררה בעולם הישיבות לפחות דור אחד, עד שחידש רבה את פירושו שלו.

****

גישתו של רבה

רב אבא בר נחמני, הוא רבה, נִתְכַּנָּה "עוקר הרים", בשל יכולתו לגלות סברות ולפרש מחדש מסורות.

בגיל צעיר, שמונה עשרה, התמנה לראש ישיבה. בגיל ארבעים נפטר בשל רדיפות השלטון הפרסי.

למרות עוניו, גידל את אחיינו אביי, תלמידו, שירש את מקומו בראש הישיבה.

בעוד רחב"ח מדייק בפסוקים, רבה משווה סוגיות קרובות ומיישם עקרון כללי שבא במסורת.

יש שלושה איסורים דומים: אין קוראין מגילה בפורים שחל בשבת[2]. אין נוטלין ארבעה מינים בשבת של סוכות[3]. ואין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת.

כל אלו הן מצוות שהיה אפשר לקיים בשבת – אבל אסור. רבה מציע טעם משותף לכל האיסורים.

אין הכל בקיאין … צריך ידע כדי לקרוא מגילה, לתקוע בשופר, ואפילו ליטול ארבעה מינים.

שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד – ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים

חכמים אסרו אותן שלוש מצוות בשבת, שמא, מתוך רצון טוב, הַבּוּר יעבור על איסור מלאכה בשבת!

זה עקרון מימי אנשי כנסת הגדולה: סייג לתורה. איסורים ותקנות כדי להרחיק את האדם מן העבירה.

המפרשים לא כתבו זאת, אבל גם פירושו של רבה אינו נקי מכל קושי.

איזה ידע צריך כדי ליטול ארבעה מינים? כדי לקרוא מגילה צריך לדעת, ובכן, לקרוא. כדי לתקוע בשופר צריך גם לדעת לתקוע וגם את הפרטים והכללים של סדר התקיעות. אבל מה כל כך מסובך בנטילת ארבעה מינים, עד שיהיה מי שלא יֵדָע לבצע פעולה כל כך בסיסית?

והאם צריך לגזור איסור כללי על כל הציבור רק עבור מקרה היפותטי, חריג, של מי שייכשל בשוגג?

יש קושיות על רחב"ח וגם על רבה. אז מדוע העדיפו רבא, וכל הפרשנים והפוסקים, את שיטת רבה?

יתכן שזה בגלל "הוגן הסוגיות", כדברי הרמב"ן[4]. כלומר, יש יותר סוגיות שמתבארות לפי רבה. ויתכן שזה בגלל שמו הטוב של רבה, עוקר ההרים. כן, לפעמים מכריעים הלכה לפי רב גדול שדגל בה.

****

ללמוד איך ללמוד

החיפוש אחרי הסברה הוא החלק המעניין ביותר אך גם הקשה ביותר בלימוד התורה שבעל פה. הטעם בדרך כלל אינו נזכר בתוך המימרה, אז איך אפשר למצוא אותו?

חכמינו לא השאירו לנו הנחיות כיצד לחפש סברה. אבל בסוגייתנו אפשר ללמוד איך לומדים.

לפי רחב"ח, מחפשים מקור בתורה שבכתב. יתכן שאפילו לא צריך סברה ודי בדיוק מן הפסוקים.

החיפוש אחרי הסברה הוא מקומי. די לנו בתשובה לשאלה מסויימת אחת.

הסברו של רחב"ח נדחה, אך שיטתו חיה וקיימת. רוב מדרשי ההלכה מבוססים על דרכו: לעיין בפסוקים ולדרוש הלכות. מציאת סתירה בין פסוקים היא הזמנה לחידוש.

לפי רבה, משווים סוגיות דומות, ומחפשים עקרון כללי שמסביר את כולן כאחת. ואפשר להתחיל הפוך: מחפשים בסוגיה שלנו עקרון כללי, ואז חוזרים ובודקים אם הוא נמצא גם בסוגיות אחרות.

שיטת הלימוד שלו הפכה אותו ל"עוקר הרים" והיא משמשת עד היום בכל סוגיה ובכל נושא, בתלמוד, במפרשים, בפוסקים, ובכל חיבור, נושא ותחום.

שתי גישות אלו מעניקות לנו ומדגימות לנו את האופן שבו יש לחפש סברות. אפשר לחפש דיוקים בפסוקים ואפשר לקשר בין עקרון יסוד לבין מספר סוגיות כדי למצוא את המשותף.

מדיון על אי תקיעת שופר למדנו שיעור באינטליגנציה תלמודית: כיצד ללמוד וכיצד לחשוב.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] משנה ראש השנה ד א; ר"ה כט ב.

[2] משנה מגילה א ב; מגילה ד ב

[3] סוכה משנה ד א; סוכה מב ב – מג א

[4] הקדמה למלחמות ה', על הריף לברכות.