ארון הברית: עץ עדיף מזהב? | עצירה למחשבה על פרשת תרומה תשפ״ד

החפץ הכי חשוב במשכן היה ארון הברית, שבו הונחו הלוחות שניתנו בסיני. לפי רבי חנינא, היו שם שלושה ארונות, האמצעי והעיקרי מעץ ומתחתיו ועליו ארונות זהב דקים מאד.

מדוע לא להפך? רק בגלל שהזהב כבד מדי?

מה המשמעות הסמלית שמצא כאן המהר"ל, ואיך זה מתבאר לפי דרשתו של רבי אלעזר בן עזריה על התורה המתפתחת מדור לדור?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

החפץ החשוב ביותר במשכן הוא ארון הברית[1].

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים – ארז קל משקל, חזק וישר.

וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ – לארון כיסוי זהב מבפנים ומבחוץ.

וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ – בתוכו לוחות הברית שיקבל משה בהר סיני.

וכיצד הכין בצלאל את הארון?

נכון, מה שהיה היה, אבל חכמינו[2] ניסו להבין כל פרט מדברי התורה.

ר' חנינא אמר שלש תיבות עשאו: שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ על של זהב, ושל זהב על של עץ, וחיפה שפתיו העליונות בזהב.

ריש לקיש אמר: תיבה אחת עשאו וחפהו מבפנים ומבחוץ.

הפרשנים, כמו רש"י ורבנו אברהם בן הרמב"ם, העדיפו את ההסבר של רבי חנינא, שלושה ארונות ולא אחד.

זאת למרות שהמילים  וְצִפִּיתָ אֹתוֹ… מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ מתאימות יותר לארון אחד שיודבק עליו ציפוי זהב מבפנים ומבחוץ.

אך מדוע לא ארון אחד בלבד, כולו זהב? החזקוני: שלא יהא כבד לנשאו. התורה לא ניתנה למלאכי השרת אלא לבני אדם. וכדי לא להכביד, הציפויים היו דקים מאד.

שימוש בשלושה ארונות, זה בתוך זה, היה מקובל גם בארץ העשירה שממנה נחלצו בני ישראל זה עתה – מצרים. גוייתו החנוטה של תות-ענח-אמון נמצאה בתוך סט של שלושה ארונות, כאשר האמצעי היה מזהב וארונות הציפוי היו עשויים מעץ.

וזה מעלה את השאלה: מדוע באמת לא נעשה הארון האמצעי מזהב ומעליו ומתחתיו עץ, כמו במצרים? רק בגלל הכובד?

****

הסמל של עץ החיים

יש מצוות שמובנות מעצמן. המשכן נועד להיעשות בצורה היפה והמכובדת ביותר, באשר הוא מסמל את קשר הברית בין א-לוהים לעַם ישראל.

מבין החומרים האפשריים, האם הזהב אינו היפה והיקר מכולם?

אז מדוע בין שני ציפויי הזהב, הארון האמצעי והעיקרי – הוא דווקא מעץ?

ובכן, עץ מסמל משהו חשוב בהרבה מזהב.

התורה, מסביר המהר"ל, נקראת "עץ חיים למחזיקים בה". לפיכך היה הארון של עץ, כי העץ הוא … נטיעה קיימת.

למה כוונתו? אנו מציעים: המהר"ל מתכוון לדרשה מפורסמת של רבי אלעזר בן עזריה (לקמן: ראב"ע), על האופן שבו התורה ניתנה לחכמים כדי שידרשו ממנה הלכות חדשות בכל דור דור.

משה רבנו קיבל מא-לוהים את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, כללים ופרטים, אבל שום טקסט אינו מכיל בפועל תשובות לכל השאלות האפשריות.

לכן ניתנה תורה לחכמים שיפרשו אותה ויענו על שאלות שיתחדשו, כפי שנאמר[3]

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר – אם לא תדע הלכה

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – חכמי הדור ימצאו את התשובה.

****

נמסרה תורה לחכמים

ראב"ע דורש פסוק מספר קֹהֶלֶת[4] על התורה המתחדשת. כל מילה היא סמל.

יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת – זו התורה.

דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת – תפקיד דברי חכמים אצל בני האדם כתפקיד הדרבן לבהמות: להדריך אותם.

וזה מה שיכתוב הרמב"ם[5], שהתורה באה לחנך את החברה ואת האדם.

וּכְמַשְׂמְרוֹת – הדורבן מיטלטל, נע ונד, אבל חוקי התורה הם קבועים, ולכן "מסמרות".

נְטוּעִים – והתורה מתפתחת וצומחת. מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין. תמיד יש שאלות חדשות, תמיד צריך תקנות חדשות.

זה הרמז וזה הסמל: לכן הבסיס שעליו מונחת התורה הוא דווקא מעץ.

לא זהב, שהוא יפה ויקר אבל הוא רק קישוט, אלא דווקא עץ: זול ופשוט – ומסמל צמיחה וחיים.

החיים – שהתורה מעניקה לעולם דרך החינוך שלה

והתורה עצמה – כגוף חי, ההולך וצומח, לפי פרשנותם של חכמים.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות (תרומה) כה, י-טז. רש"י, ראב"ם, חזקוני, Sarna.

[2] שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א

[3] דברים (שופטים) יז, ח-י

[4] קהלת יב, י-יא, הרטום שם.

[5] מו"נ חלק ג פרק כז.