אשר יבחר השם – מלכות או דמוקרטיה? | עצירה למחשבה על פרשת שופטים תשפ״ג

בפרשתנו מופיעה המצווה המפורסמת למנות מלך.

אבל כאן גם עולה השאלה המתבקשת מסתירה בין הפסוקים:

העם בוחר או א-לוהים בוחר?

(השאלה הזו הועלתה בידי חברי האהוב שהלך לעולם שכולו טוב והשאיר לנו מחכמתו ותורתו, החכם עזרא געש ע"ה).

וגם: האם העם יכול להתחרט? ואם כן, אז המרחק בין משטר מלוכני לדמוקרטיה כבר לא כל כך גדול…

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

יש מצוה למנות מלך[1].

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ

וְאָמַרְתָּ: אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ

למרות שאפשר לפרש אחרת, חכמינו ראו כאן מצוה מן התורה: מינוי מלך.

ונשאר לברר:

אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ – איך יודעים שא-לוהים בחר בו?

ובכן, בחירת א-לוהים נודעת לנו על פי נביא. וזה ייתכן כמובן רק בזמן שיש נביאים.

ואכן ה' הבטיח בפרשתנו[2]:

נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ

וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ

אך מה יקרה לאחר שכבר לא יהיו נביאים?

האם בחירת המלך מבטיחה שהוא יהיה תמיד ראוי לתפקיד?

האם למינוי הזה מספיק בחירת המלך החדש בידי נביא, או שצריך גם את הסכמת העם?

ואם צריך את הסכמת העם, האם זה לא פתח להקמת משטר דמוקרטי ולא מלוכני?

****

בחירה והסכמה

א-לוהים אומר למשה למנות את יהושע ליורשו ומנהיג ישראל[3] לפני כל העדה. מכאן נראה שהיה צריך את הסכמתם.

שאול נבחר בידי שמואל הנביא, אבל שמואל הציגו בפני העם וקיבל את הסכמתם.

דוד נמשח בידי שמואל אבל עברו אירועים רבים עד שהעם הכיר במלכותו. חז"ל דייקו ממעשה פגישתו הלילית עם אביגיל כי למרות שכבר נמשח למלך, כיון שלא הוכר בתור כזה, לא היתה לו סמכות להעניש. כלומר, מלכות צריכה הסכמה עממית.

אחיה השילוני מושח את ירבעם בן נבט למלך, אבל כדי להיות מלך עליו לקבל את הסכמת העם, וזה קורה מאוחר יותר כאשר רוב השבטים מורדים ברחבעם בן שלמה[4].

א-לוהים אומר לאליהו למשוח את יהוא בן נמשי, ואליהו מטיל זאת על תלמידו אלישע, שמטיל זאת על אחד מנעריו[5]. חבריו הקצינים של יהוא מקבלים את מלכותו כהכנה לחיסול משפחת המלך הקודם. לא דווח לנו על הסכמה עממית אם כי יהוא מכנס את העם כדי לטמון מלכודת לנביאי הבעל.

ההמלכה ההמונית של שאול וירבעם מעידה כי הפסוק שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ התפרש כצורך בהסכמת העם. המרד ברחבעם מעיד כי העם יכול לחזור בו. הניתוח של חכמינו מעיד גם הוא כי אין מלכות בלא הסכמת העם.

****

שלימות זמנית

האם בחירת א-לוהים במלך המיועד מבטיחה שהוא יהיה מלך טוב וישר וראוי? לתמיד?

ובכן…

נסתכל שוב במקרא.

שאול היה כבן שנה במלכו, נקי מכל חטא, אבל דווקא מידותיו הטובות הכשילוהו. הוא ויתר לעם בשעה שריננו אחריו[6] מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה. וסביר שלא היה אמור לשתוק. האם דוד היה שותק?

כאשר נלחם בעמלק, איפשר לעם לקחת שלל ואף לא הרג את אגג מלך עמלק. כאשר שאלו שמואל מדוע נהג כן, השיב לו בתירוצים ורק בסוף הודה שפחד מן העם[7]!

ואפילו דוד, המנהיג ונעים זמירות ישראל, נכשל. לפי פשוטו של מקרא וכפי שמוכיח משל כבשת הרש, הוא גזל את בת שבע והרג את אוריה.

ירבעם בן נבט בנה עגלים והוביל את עם ישראל לעבודה זרה.

יהוא החל בחיסול עבודה זרה, אך גם הוא לא הסיר את עגלי הזהב שבנה ירבעם ובסופו של דבר[8]

לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְדֹוָד בְּכָל לְבָבוֹ

לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם

הנסיון העגום מלמד שהלורד אקטון צדק באבחנתו, שנאמרה אלפי שנים מאוחר יותר: כוח משחית.

נסכם: מלך צריך להיות האדם המתאים ביותר, ועדיף שיהיה נביא כדי לאתרו. אך גם לאחר שנבחר, אפילו אדם זך וטהור כמו שאול המלך עלול להיכשל, וקל וחומר לאחרים. לכן קבעה התורה

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ – צריך הסכמה לבחירתו ויש אפשרות גם להדיחו.

אז האם לא עדיף לכתחילה למנות את השליט בבחירות קבועות לזמן קצוב? הפתעה: מכאן לאפשרות של משטר דמוקרטי[9] מן התורה!

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים (שופטים) יז, יד-טו

[2] דברים (שופטים) יח, יח

[3] במדבר (פינחס) כז, יט-כ

[4] מלכים א יא, כט; יב כ.

[5] מלכים ב ט.

[6] שמואל א י, כז

[7] שמואל א טו.

[8] מלכים ב י, לא

[9] הרב חיים הירשנזון, מלכי בקודש, ח"א. וראו דוד זוהר, מחוייבות יהודית בעולם המודרני, עמ' 180, על מקורות קודמים.