המקצוע – נביא | עצירה למחשבה על פרשת בלק תשפ״ג

מה אנו יודעים על בלעם?

די הרבה, למעשה.

וזה מאפשר לנו להבין מי היה ומה היה, מה היתה תפיסת העולם האלילית שלו, ומדוע הוא ממלא תפקיד חשוב גם עבור אויבי ישראל – וגם עבורנו?

ומה אנו לומדים מכאן על החוויה המיסטית של רופאי אליל, מכשפים ומגלי עתידות בכל הזמנים ובכל התרבויות, עד היום הזה?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

בלק מלך מואב הוא פוליטיקאי ומדינאי מזהיר. הוא פוחד מעם ישראל, והוא משתמש בפחד כדי ליצור קשרים מדיניים ולפי דרשת חז"ל, גם להפוך את עצמו ממנהיג מקומי למלך.

המואבים והמדינים לא ממש מאמינים ביכולתם הצבאית לנצח את עם ישראל. אפשר להבין מה חשבו על פי דברי רחב למרגלים של יהושע ביריחו[1].

שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְדֹוָד אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם – הנסים מתחילים ביציאת מצרים ונמשכים עד ערבות מואב.

וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם – זה נכון לגבי תושבי ארץ כנען וגם לגבי המואבים והמדיינים.

כִּי יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת – ואף אחד לא יכול נגדו.

יש רק דרך אחת להתמודד מול זה: להביא מומחה, שישכנע את א-לוהי ישראל לפעול נגדם.

ולבלעם יש מוניטין של איש מקצוע בתחום[2].

יָדַעְתִּי – אומר לו בלק – אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר (תקלל) – יוּאָר.

זו התיאוריה: בלעם הוא האדם היחיד בעולם שיודע לדבר עם כל אליל מקומי לטובת המעסיקים שלו.

גם בלק וגם בלעם, בניגוד לרָחָב, אינם מאמינים כי א-לוהי ישראל הוא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. ממש לא.

עבורם א-לוהי ישראל הוא עוד אחד מן האלילים בפנתאון, ולכן אפשר וצריך לקנות אותו.

****

איש החלומות

לעתים מקור מידע חיצוני מוסיף לנו להבנת התורה.

בחפירות ארכאולוגיות, בדיר עלא בבקעת הירדן, נחשפו בשנת 1967 שרידים של כתובת על טיח, שברים כתובים בדיו. השברים נאספו בקפידה וחוקרים ניסו להרכיב מהם טקסט נהיר ובעל משמעות.

זה לא היה קל. השפה עתיקה, כנענית או ארמית. לא ברור איך לחבר את הקטעים הקצרים שנמצאו בנפרד. אך הכל מסכימים על שלושה קטעים משמעותיים.

השם בלעם ברבער, בעברית: בלעם בן בעור, מפרשתנו.

וגם: "אש . חזה . אלהן" כלומר איש רואה אלהים (שֵׁם חוֹל)

וכן: "ויאתו . אלוה . אלהן . בלילה" – אלהים (שֵׁם חוֹל) מגיע לבקרו בלילה.

הכתובת מתוארכת לכל המוקדם לשנת 880 לפנה"ס, הרבה אחרי אירועי הפרשה, הרבה אחרי מותו. העובדה שהכתובת הועתקה ונרשמה, ככל הנראה במקדש אלילי מקומי, מעידה על חשיבותו של בלעם ועל האגדות שנקשרו בשמו.

****

לדבר עם א-לוהים וגם לקבל תשובה

בלעם משוכנע ביכולתו לארגן שיחה עם כל אליל שיהיה. לכן הוא מבטיח לשליחי בלק:

לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְדֹוָד אֵלָי – הוא פוגש את האלילים שלו בחלום והוא מאמין שא-לוהי היהודים הוא אחד מהם.

בשפת המחקר, בלעם נכנס למצב אקסטטי. ויש לנו מסמך נדיר, תיאור פנומנולוגי של החוויה שלו[3]:

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵ-ל – האלילים מדברים אליו.

 אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁ-דַּי יֶחֱזֶה – החוייה כוללת גם מראות.

נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם – בעוד גופו משותק, הוא גְלוּי עֵינָיִם, רואה מה שאחרים אינם יכולים.

מה מקור החוויות שבלעם מתאר? זו שאלה שנידונה במחקר המיסטיקה המודרני אבל כבר פוענחה בידי רבנו הרמב"ם[4]. אפשר שאדם ישקע בדמיון עד שיעבור בחוויתו אירועים מופלאים, שהרי בחלום ובדמיון הכל אפשרי. והחוויה המיסטית שלו מעוצבת לפי הנחות היסוד התרבותיות שלו.

תופעות כאלו מצויות בכל הדתות, בכל התרבויות, בכל הזמנים. רופאי אליל, מכשפים ומגלי עתידות הם רמאים מקצועיים. אבל בדרך כלל הם המרומים הראשונים של עצמם.

בלעם מגיע ומתחיל בעבודה. כהרגלו, הוא מבקש להקים מזבחות ולהקריב קרבנות.

בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים – זה הרבה עבודה והרבה כסף!

נזכור: עבורו א-לוהי ישראל הוא אליל שאפשר לקנות[5]. ולכן בלק מבין ומאשר. אלו הוצאות הכרחיות.

אבל אז… קורה נס.

בלעם, שתמיד רימה את עצמו בחוויות שיצר הדמיון שלו, זכה בפעם הראשונה להתגלות אמת…

במקום לקלל הוא כפוי לברך.

על זה יאמר משה רבנו בנאומו האחרון לעם ישראל בערבות מואב[6]:

וְלֹא אָבָה יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם

וַיַּהֲפֹךְ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה

כִּי אֲהֵבְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] יהושע ב, ט – יא

[2] במדבר (בלק) כב, ו

[3] שם, כד, ד

[4] סטיבן כץ, Mysticism and Philosophical Analysis; Mysticism and Language. רמב"ם: "מורה נבוכים", פרקי הנבואה.

[5] במדבר (בלק) כג, א

[6] דברים (כי תצא) כג, ה – ו