וארא עח אותות ושפטים
כולנו מכירים את סיפור הגאולה ממצרים. כל שנה, קוראים אותו בפרשת השבוע וחוזרים עליו בליל הסדר. זה הבסיס שלנו כיהודים.
העלילה המפותלת, השיעבוד והגאולה, נועדו לתכלית שאין יקרה ממנה. לדעת את ה'.
אלוקים מגלה למשה מראש:
(ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת … עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל … בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְדֹוָד …[1]
שני יעדים למכות: "אותות" ו"שפטים".
נתחיל מהסוף.
השפטים הם עונשים. לכל מצרים. גם אם לא כולם היו שותפים בפועל, הם עדיין ראו וידעו ושתקו – כמו הגויים בשואה. ה' מודיע למשה שעל כזה דבר מגיע עונש. "שְׁפָטִים".
עם זאת, המטרה העיקרית של המכות היא בהיותן "אותות"..
***
מבט אל העתיד
מהו "אות" בשפה המקראית? בהקשר שלנו, "מעשה פלאים המעיד על פעולה א-לוהית… כגון – הדם".[2] מה שאי אפשר להסביר על פי חוקי הטבע מעיד שיש מי שמעל לטבע. בשפה מודרנית: הוכחות תיאולוגיות.
מי הכתובת לשיעור הזה? מי אמור ללמוד לקח?
רש"י מסביר:
(ג) … טוב לי שיתקשה לבו [של פרעה] למען הרבות בו אותותי – ותכירו אתם את גבורותי[3].
הנמענים של האותות הם עם ישראל. דרך המכות הם יכירו את גבורות אלוקים.
זו שיטת רש"י. אבל ההמשך מעיד שיש עוד כתובת:
(ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְדֹוָד …[4]
ואכן, הסיפור נודד למרחקים. תחילה הוא מגיע למדין.
- וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן … אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים… כִּי הוֹצִיא יְדֹוָד אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם[5]:
וגם בארץ כנען שומעים על הנסים ומסיקים מסקנות, כפי שמספרת רחב תושבת יריחו למרגלים ששלח יהושע.
(י) … שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְדֹוָד אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם …
(יא) וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ … כִּי יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת[6]:
אשר על כן מפרש האבן-עזרא:
… והנה הזכיר למה הביא המכות על המצריים, כדי שיוודע שמו הנכבד בעולם[7]:
מה יעשה רש"י עם המקור הזה? ובכן, רש"י מסביר לשיטתו מדוע אין טעם להעניק אותות לאומות העולם. אלוקים אומר למשה:
… גלוי לפני שאין נחת רוח באומות העולם (בנדפס ע"פ הגהת הצנזורה: עובדי עבודה זרה) לתת לב שלם לשוב[8]
רש"י, אולי על סמך הנסיון ההיסטורי העגום של גלויות וסבל, וכן על סמך סוגיות מן התלמוד[9], מסיק שהגויים, בניגוד ליהודים, מתפעלים – וחוזרים בהם. לכן אין טעם לנסות לספק להם הוכחות תיאולוגיות.
אמנם דברי הנביאים מצדיקים את האופטימיות של האבן עזרא. זה עתיד רחוק, אבל הוא הולך ומתקרב אלינו.
הנביא צפניה רואה לפניו עתיד שבו יחזור הדגם של גאולת מצרים. תחילה עונש לגויים ואחר כך כל העולם כולו ילמד לעבוד את ה'.
(ח) לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם יְדֹוָד … כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם … בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ:
(ט) כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְדֹוָד לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד[10]:
וישעיהו מבטיח, גם בלי עונשים:
(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים …
(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְדֹוָד … וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְדֹוָד מִירוּשָׁלִָם:
(ד) … וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה[11]
[1] (פרשת וארא, פרק ז')
[2] אנציקלופדיה מקראית כרך א טור 184.
[3] (רש"י שמות פרק ז פסוק ג)
[4] (פרשת וארא, פרק ז')
[5] (פרשת יתרו, שמות יח א)
[6] (יהושע פרק ב)
[7] (אבן עזרא שמות פרק ז פסוק ה)
[8] (רש"י שמות פרק ז פסוק ג)
[9] למשל, בבלי עבודה זרה ב א ובהמשך.
[10] (צפניה פרק ג)
[11] (ישעיהו פרק ב)