וילך ע״ט: וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד

לא קל להיות משה רבנו. אפילו הנבואה האחרונה שלו היתה מדכאת[1].

לאחר מותו, העם ייכשל בעבודה זרה.

… וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר … וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי

והנה התוצאות:

וְחָרָה אַפִּי בוֹ … וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי … וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת…

וַעֲזָבַנִי – וַעֲזַבְתִּים. עזיבה כנגד עזיבה.

ואז: גם רעות, גם רבות, גם צרות.

אבל יש כאן משהו נורא שלא נזכר בשום מקום אחר בתורה, אפילו בפרשיות הקללות.

נכון, אצלנו העונשים נאמרים בקצרה ואילו שם יש פירוט: כיבוש אויב, מגפות, רעב…  

אבל שם קל יותר לחזור בתשובה. צריך רק לא להתעקש.

ויקרא פרק כו

וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם[2]

ה' מזהיר: אם תאמרו שהכל מקרה, אז אני אעניש בכפל כפליים. אבל אני נמצא ומחכה שתזהו אותי. אם תחפשו היטב, אז תמצאוני.

כאן הוא אומר: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי – אני מסתיר את פני והעונש כבר יבוא מעצמו. לא תמצאו אותי ולא תזהו את פעולתי מאחורי הקלעים!

אבל זה לא הכל. לא, זה ממש לא הכל.

*   *   *

ההסתרה

שם העם מסרב לחזור בתשובה ולכן העונשים מצטברים.

אצלנו, העם דווקא מתחיל להבין את שורש הרעה בשלב מוקדם.

וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה

אבל זה לא עוזר!

העם עושה תשובה – ועדיין ה' מסרב להתגלות.

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים

זה הכי גרוע: גם כאשר מחפשים, אי אפשר למצוא את אלוקים. העולם מתנהל כאילו מעצמו. גם כאשר מבקשים ממנו, ה' מתעלם, בשני המובנים של המילה, מסרב – ומסתתר.

*   *   *

שירה של עדות

אמנם היום אין עבודה זרה, אבל הנבואה הזו מתאימה גם לימינו, ונדמה שהיא מדברת ממש על התקופה שלנו.

בימים ההם, אדם היה צריך להיות חכם ונחוש בדעתו כדי לא להתפתות לשכנים שיציעו לו: אולי תרצה לנסות לעבוד את הפסלון היפה הזה? הוא ממש ממש מועיל!

והיום? העולם מסביב משדר לנו: היכן האלוקים שלכם? אינכם רואים שהעולם מתנהל מעצמו?

בעולם שבו ניתן להסביר את הכל באמצעות המדע – שניתן לפתור בעיות רבות מאי פעם באמצעות הטכנולוגיה –  מפתה מאד לומר: תורה ואמונה למה לי.

זוהי ההסתרה של העידן המודרני.

אז איך מוצאים את אלוקים גם כשהוא מסתתר? ההוראות בהמשך הפרשה.

כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת … לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל…

וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד …

כשאי אפשר למצוא את אלוקים בעולם או בחיינו, אפשר למצוא אותו בפסוקים האלו שנכתבו אלפי שנים מראש, אלוקים אמר למשה לכתוב ולהשאיר את העדות הזו. והנבואה הזו איתנו.

אבל זה לא הכל. לא, זה ממש לא הכל.

*   *   *

שירה היא תורה

הַשִּׁירָה היא גם התורה כולה.

גם כאשר אלוקים מתחבא, התורה שלו אצלנו.

אנו יכולים ללמוד תורה ולקיים מה שכתוב בה.

אז נוכל להכיר את השגחתו מבעד למקריות ששוררת לכאורה בעולם. אז נדע איך לנהל ולקדש את חיינו – איך ליצור איתו קשר מחדש.

אז נחזור אליו והוא יחזור אלינו.

[1] דברים, וילך, פרק לא טז-כא

[2] ויקרא, בחקותי, פרק כו כג-כד