חג הביכורים או חג מתן תורה? | עצירה למחשבה על חג שבועות

מה אנו חוגגים בחג השבועות?

מה כתוב בתורה? ומה עושים היום?

איך קיבל החג משמעות חדשה, ומה זה מלמד על סמכותם של חכמינו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

נסו לענות:  מה בדיוק אנו חוגגים בחג השבועות?

לא מה שחשבתם.

התשובה… מורכבת. האם אנו מדברים לפי התורה שבכתב – או התורה שבעל פה?

לפי התורה שבכתב זה חג חקלאי[1], אחד משלושה.

שָׁלֹשׁ רְגָלִים – חגים – תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה

אֶת חַג הַמַּצּוֹת כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם – פסח

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה – שבועות

וְחַג הָאָסִף בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה – סוכות

ועולים לרגל:

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ (כל גבר) בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר (במקדש)

בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת

וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְדֹוָד רֵיקָם – מביאים קרבן.

אנו חוגגים ומביאים קרבן כדי להודות על השפע.

א-לוהים מבטיח שאם נהיה ראויים, נשב בארץ לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

אנו חוזרים על כך בקריאת שמע פעמיים ביממה[2].

בשבועות חוגגים את קציר החיטה. בסוכות – את סיום האסיף של כל היבולים. ומה הקשר של חג הפסח לחקלאות?

ובכן, באותו יום[3] נערך הקציר הראשון, קציר שעורים, והעומר שנקצר ראשון נלקח למזבח.

****

חג חקלאי נודד

לכל חג יש תאריך.

חג המצות בחמשה עשר בחודש הראשון – כלומר ניסן.

חג האסיף, סוכות, מתחיל בארבעה עשר בשביעי, כלומר תשרי.

וחג הביכורים? אין לו תאריך קבוע[4]. צריך לחשב אותו כל פעם מחדש.

שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה – מן הקציר הראשון, קציר השעורים

מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – מנחת השעורים הראשונה

שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה… וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַידֹוָד

מפתיע! לחג הביכורים אין תאריך מסויים בחודש, אלא סופרים עד אליו מהיום של קרבן השעורים, דהיינו מחמשה עשר בניסן.

צריך לזכור כי אז לא היה לוח שנה מוכן מראש. החודשים החלו רק עם ראיית הירח החדש. לכן חג הביכורים היה יכול ליפול כל שנה בתאריך אחר. לכן התורה קבעה לו ספירה של שבועות וימים.

אז חג השבועות הנודד הוא בעצם חג חקלאי, נכון?

חכו להפתעה.

****

החג הנעלם של מתן תורה

יש עוד משהו חשוב מאד שקרה בחודש סיון, במקביל לזמן של קציר החיטה וחג הביכורים.

זה לא כתוב ברשימת החגים, אבל נסו למצוא…

אם הצלחתם מה טוב, ואם לא אז הנה התשובה[5]:

מתן תורה!

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי…

לפי ביאורו של רבא[6], בני ישראל הגיעו לפני הר סיני בראש חודש סיון, וקיבלו את התורה בשבת.

אך למרות שיש חגים לזכר יציאת מצרים ולסוכות שישבנו בהן במדבר, אין חג לזכר מתן תורה.

רגע. אין חג כזה בתורה שבכתב – אבל יש גם תורה שבעל פה.

התורה לא קבעה חג עבור יום מתן תורה, אבל חכמינו כן.

יש מחלוקת בתיארוך המדוייק של יום מתן תורה. יום הביכורים הראשון נחגג רק לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ והתורה ניתנה, כזכור, במדבר סיני. אבל אנו מציינים את שני האירועים באותו יום.

ובעצם כבר לא. לאחר החורבן, אין מקדש ואין קרבן. בגלות, בני ישראל כבר לא התפרנסו מחקלאות.

חג השבועות כעת הוא אך ורק חג מתן תורה[7].

האמורא הדגול רב יוסף היה מכין סעודה מיוחדת ויקרה לכבוד היום, ואמר[8]:

אילולא היום המיוחד הזה, כמה יוסף יש בשוק!

בזכות התורה, רב יוסף היה לתלמיד חכם, נאמן לערכים[9] של וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְדֹוָד.

בזכות היום הזה – לכולנו יש את ההזדמנות הזו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות (פרשת כי תשא) לד, כב; שמות (משפטים) כג, יד-טז; דברים (פרשת ראה) טז, טז

[2] דברים עקב, יא יד-טו; מלכים א ה ה.

[3] ויקרא (אמור) כג, י

[4] דברים (ראה) טז, ט; ויקרא (אמור) כג, טו-טז

[5] שמות (פרשת יתרו) יט, א וכל הפרשה.

[6] שבת פו ב-פז א;

[7] מועדי ישראל, ערך יוסף ליכט, עמ' 166.

[8] פסחים סח ב, בתרגום לעברית.

[9] דברים (ואתחנן) ו, יח