לברוח זה לנצח, גבורת יוסף | עצירה למחשבה על פרשת וישב תשפ״ד

איך מתמודד יוסף עם יצר הרע הגדול ביותר של האדם, תאוות העריות של אשת פוטיפר?

שבעה פסוקים על איסטרטגיות של התמודדות ועל גבורתו של יוסף.

(עיבוד מחדש של הדף שלנו משנת ע"ח)

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

ויוסף היה במצרים.

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר … שַׂר הַטַּבָּחִים ..

וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי … כֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְדֹוָד מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ:

… וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ …

וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף …[1]

עבד בבית פוטיפר. עבד – אבל גם אדון הבית.

הצלחה? יוסף האומלל: חית טרף אורבת לו.

… וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה

וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף

וַתֹּאמֶר: שִׁכְבָה עִמִּי

איך מתמודדים עם הפיתוי? נבחן את תגובותיו של יוסף.

וַיְמָאֵן

קודם כל הוא מסרב.

וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו

אבל הוא משוחח איתה. אולי היא תבין כמה רעה משאלתה.

אולי זו טעות. יש נסיונות שבהם אסור להתווכח, צריך פשוט להישאר עם ה"לא" בלי להסביר.

יוסף, עדיין תמים, מאמין שבכוחה של שיחה מנומקת לעזור למי שרוצה לחטוא, שיחזור בו.

הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי

אין עלי מעקב, אז איך אכזיב את האמון שנתן בי?

איזו נאיביות. האם משפט כזה, שאין עליו מעקב, ישכנע אותה להפסיק, או רק ידרבן אותה?

אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי

האם אין עלי להחזיר לו טובה תחת טובה?

וְלֹא חָשַׂךְ (מנע) מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ … אִשְׁתּוֹ

המוסר הטבעי מחייב: את אשתו, את צריכה להיות נאמנה לו.

וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת

שנינו יודעים שזו רעה, רעה גדולה. הפילוסוף יאמר שיש כאן הכרה מוסרית אינטואיטיבית. אין לקחת את רכוש הזולת, וכל שכן אֵת אשתו. גם אשת פוטיפר אמורה להבין זאת, בדיוק כפי שהיא יודעת ששתים ועוד שתים הן ארבע.

וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים

וזה הנימוק המנצח. אני מחוייב לדרך ה', כמו סבא רבא אברהם, כמו סבא יצחק, כמו אבא ישראל.

וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ …

היא אינה מרפה ויוסף מתמודד עם הפיתוי יום יום. כל יום המלחמה מתחילה מחדש!

ואז –

וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה … וְאֵין אִישׁ … שָׁם בַּבָּיִת

האם נפל יוסף במלכודת שטמנה לו? או שמא היה צריך להיזהר ממה שחכמינו כינוי "איסור ייחוד", להישאר עם אשה באותו בית לבד?

אכן, בכך נחלקו רבותינו[2]. אך גם אם נאמר שיוסף נכשל בלבבו וכמעט הסכים לעשות עבירה, עדיין הוא לא הניח לכשלון ההתחלתי להפיל אותו עד הסוף. מתוך הנפילה הוא התעלה עוד יותר. ולכן –

וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ …

מה עושים במצב כזה? זה לא הזמן לשיחה עם עצמי כדי להתגבר.

וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה

מסוכן להתעכב, אפילו כדי להציל את הבגד ולא לצאת עירום.

לפעמים הדרך היחידה היא לברוח.

*   *   *

יוסף – ואנחנו

הסיפור הזה הוא לא רק על אחד מגיבוריו של עם ישראל. הוא גם מלמד אותנו איך להתמודד עם הנסיונות שהחיים מביאים עלינו.

יש פיתוי? צריך לסרב!

ואם הלב אומר: אולי בכל זאת, צריך לדעת לשוחח עם הלב, להציע נימוקים מדוע זה בכל זאת אסור.

זה יכול להועיל, אפילו למשך זמן רב, אפילו כאשר הפיתוי מופיע יום יום.

איני רוצה להכזיב את האמון שניתן בי.

יש לי הכרת הטוב כלפי מי שייפגע ממני.

יש עבירות שכל אחד מבין שזה אסור.

והעיקר: בגלל שזה חטא בעיני ה'.

אבל – אם כבר התחלתי ליפול, אם כבר הרשיתי לעצמי להגיע למצב שבו אשת פוטיפר כבר תופסת בבגדי, יש רק דרך אחת כדי להשתחרר.

אין מה לדבר. אסור להשתהות אף רגע. צריך לברוח.

במקרים כאלו, הבריחה היא הנצחון.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] פרשת וישב, פרק לט א-יב

[2] סוטה לו ב. מדרש תנחומא וישב ט ועוד הרבה.