ושאלת - ask@veshaalta.com

לך לך ע״ט: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה סיפורו של לוט

לאחר מלחמת סדום ה' מתגלה לאברהם ומבטיח לו זרע משלו.

נקרא יחד:

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם … שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד

אברהם אינו שמח.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם … וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר

במילים שלנו: אין לנו ילדים והאדם הכי קרוב הוא העבד, אליעזר.

מדוע ה' שותק ולא עונה? מפני שאברהם לא העז לומר מה שבאמת השתוקק לו. ילד משלו. ילד לו ולשרה. דרך השתיקה, ה' מאלץ את אברהם להמשיך ולגלות – גם לעצמו – את רצונו הפנימי ביותר.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע

וְהִנֵּה דְבַר יְדֹוָד אֵלָיו … אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ[1]

רק עכשו, כשאברהם הרשה לעצמו לדבר, ה' מפתיע אותו ומבטיח לו: הילד הטבעי שלך יהיה היורש שלך.

למה ה' מדבר איתו דווקא ברגע הזה? מה היה קודם, משהו שרק נרמז בשלוש המילים הראשונות של הפתיחה, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?

הרשו לי להציע תשובה ארוכה, מורכבת ומנומקת, פירוש שכמדומה נעלם עד כה מעיני המפרשים לדורותיהם. כמו הרבה מסיפורי המקרא, במיוחד בספר "בראשית", הסיפור המלא חבוי בין הפסוקים, בשתיקות או בדברים שלא סופרו לנו, ועלינו להשלים אותם בעצמנו.

וכמובן עלינו להתחיל מן ההתחלה, מראשית ימי אברהם, עוד בסוף פרשת נח…

*   *   *

משפחתו של אברהם

לתרח היו שלושה בנים.

תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן[2]

הרן היה הראשון שנשא אשה והוליד בן – ואחר כך מת בחיי אביו.

וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט

וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו

היו לו להרן גם שתי בנות, אבל הן נעלמות מייד מן הסיפור שעוסק, סוף סוף, באברהם אבינו.

וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן

אברהם לקח לו את שרי. אנו יודעים את מעלותיה כי אין זו הפעם הראשונה שאנו קוראים את הפרשה. דווקא נחור, האח שיישאר מאחור, הוא שנהג ברחמים ולקח את מילכה בת אחיו לאשה.

עם כל מעלותיה, לשרי היה חסרון עגום.

וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד

ואז המשפחה התפצלה. תרח לקח את אברם, לוט ושרי וכולם יצאו לדרך. הם הגיעו לחרן, שם בחר תרח להישאר. עבור אברהם ושרי זו היתה רק ההתחלה.

*   *   *

לוט דבק באברהם

בתחילת פרשתנו, אלוקים שולח את אברהם לדרך ארוכה.

וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ …

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל…

לאברהם אין ילדים ולא יהיו לו, כי שרי עקרה. איך הבין אברהם את ההבטחה הזו?

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְדֹוָד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט…[3]

מאורעות רבים עוברים על אברהם. הוא זוכה להתגלות, לברכות והבטחות, הוא מקים מזבח – ונודד בארץ. ובסופו של דבר הוא יורד מצרימה, כמעט מאבד את שרה, אבל ניצל בנס. בכל התקופה הזו מלווה אותו לוט, אבל אין אנו שומעים עליו ולו מילה אחת.

מה היו היחסים בין הדוד, אברהם, לבין האחיין, לוט? האם אין זה סביר שאברהם החל לטפח את לוט, בן אחיו המאומץ, כאילו היה זה בנו שלו? לראות בו את התלמיד והבן? לפרש לעצמו שאליו מכוונת הברכה וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל? הרי אין להם, לאברהם ושרה, ילדים משלהם.

אנו מכירים את הסיפור ויודעים שאברהם טעה. אבל הוא לא ידע זאת עדיין. שנים יחלפו לפני שיגלה את הטעות. ולוט למד מאברהם. כאשר הם מגיעים למצרים, ואברהם מעמיד פנים ששרה היא אחותו, לוט יודע שזה שקר, אבל הוא שותק ואינו אומר מאומה.

וגם התורה שותקת ואינה מעירה את תשומת ליבנו למה שכתבתי כאן. עלינו להבין את כל זה מעצמנו.

*   *   *

הפרידה

סוף סוף יצאו ממצרים. התעלות!

וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ[4]:

וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב

אברהם יוצא עשיר גדול ממצרים. אבל האם שמתם לב כי בין אברהם לאשתו ולבין לוט מפריד כעת הרכוש הרב הזה?

אברהם מעניק ללוט בעין יפה

וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים

אבל זה לא מביא לאחווה. להפך.

… הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו

וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט

אברהם מציע להיפרד.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה … אַחִים אֲנָחְנוּ

הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי

אבל האם אברהם באמת רוצה פרידה – או שהוא בעצם מחכה ללוט שיסרב, ייפול על צוואריו ויאמר: איך אעזוב את דודי המלמד אותי לעבוד אלוקים?

לוט מעדיף להתעשר.

וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה

אמנם השכנים לא טובים.

וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַידֹוָד מְאֹד

אבל הוא מבטיח לעצמו שישמור מרחק. מה שלוט אינו יודע זה שנפילות גדולות מתרחשות צעד אחרי צעד…

וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם

לפני שממשיכים, שאלה לעיון: מה חש וחשב אברהם? האם הוסיף לקוות שלוט יחזור אליו? הרי היתה הבטחה מה'!

*   *   *

המלחמה וההצלה

אנו רשאים לשער כי אברהם המשיך לחכות ללוט. ובינתים, דברים קורים בעולם. מלחמות למשל.

כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר… עָשׂוּ מִלְחָמָה… וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה …

סדום נכבשה. גם לוט, שהפך בינתים לאזרח, נפל בשבי עם כל רכושו.

וַיִּקְחוּ אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ …

וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם[5]

שבוי, עבד. מה היה קורה ללוט אילולא דודו האוהב? אברהם שומע מאחד הפליטים מה שקרה, מגייס בן לילה את אנשיו, נעזר בשכניו ובעלי בריתו, יוצא למלחמה – ומנצח.

אברהם, משחרר את השבויים, מחזיר את הרכוש לכולם…

ומי לא נזכר כאן?

זה שעבורו יצא אברהם למלחמה.

אחיינו האהוב והלא נשכח.

לוט.

היינו מצפים שלוט ייפול סוף סוף על צוואר דודו, יודה לו, יתחרט על שנטש אותו עבור הכסף.

אבל לא, לא זה מה שהיה.

אברהם מבין: לוט לא יחזור אליו.

ועכשו נקרא שוב את הפסוקים שמהם התחלנו.

*   *   *

הפרידה והברכה

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

אחרי הדברים האלו – הדרך הארוכה והמשותפת מחרן ועד כנען; ההשקעה, מתנת הרכוש לאחר מצרים; הצעת הפרידה שהתקבלה במקום להידחות; וכמובן – המלחמה של אדם קשיש למען אחיינו אהובו.

כל זה לא עשה שום רושם על לוט. הוא ממשיך להעדיף את סדום של הרשעים.

כעת התנפצה סופית התקוה של אברהם – שלוט בן משפחתו יהיה היורש המובטח, שיזכה לברכת ה'.

ואברהם אינו מבין. ואברהם מחפש מילים.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם … מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי …

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי

אם לא לוט, אז מי כן? העבד?

אז באה התשובה המופלאה:

אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ

חכה ותראה. יהיו לך ילדים.

לא תמיד אנו יודעים מה אלוקים מכין עבורנו. אפילו אברהם הופתע. לא בן האח שבו השקיע היה היורש המיועד לברית עם אלוקים. ה' בחר בנו, צאצאי אברהם ובנו יצחק. אנחנו, עם ישראל.


[1] בראשית, לך לך, פרק טו, א-ו

[2] בראשית, נח, פרק יא כז-לב

[3] בראשית, פרשת לך לך, פרק יב, א-ד

[4] פרק יג, א-יג.

[5] פרק יד ט-יב

G-RHTQNEGE24