אחי יוסף פוחדים מנקמתו. לאחר מות יעקב, הם משקרים לו כאילו אביהם ביקש ממנו לסלוח להם.
רגע, זה הכל? על סמך מה קיוו שיוסף יציית לאמירתם בשם אבי המשפחה?
כיצד הגיב יעקב על כשלונותיהם של בניו? איזה דגם יצר עבור הדור הבא? איך הפכה הדוגמא של יעקב ויוסף להלכה לדורות?
(כ580 מילים)
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
יעקב אבינו נפטר, ועתה[1] האחים מפחדים:
לוּ (=פן) יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ – יתנקם בנו.
ויש לו על מה! הם התעללו בו, זרקוהו לבור, היו אחראים למכירתו כעבד למצרים. נכון, א-לוהים סידר שהכל יצא לטובה, אבל זה לא מה שהם תיכננו!
מה עושים, מה עושים? יש להם רעיון. לשם כך עליהם לשקר, אבל זה למטרה טובה.
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר – השליח מדבר בשמם
אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר – שקר
כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם – סלח נא
כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱ-לֹוהֵי אָבִיךָ – גם הם עובדי א-לוהים. סלח להם.
ויוסף סולח, ומנחם אותם. הוא יודע שהם משקרים, אך מתעלם ומעמיד פנים שאינו יודע.
ומתבקש לשאול: על מה הסתמכו האחים בציפייתם שיוסף ימחל להם?
אם הם פוחדים שיוסף דחה את עונשם עד לאחר מות אביו – כפי שעֵשָׂו בשעתו תיכנן לדחות את נקמתו ביעקב עד לאחר מות אביהם יצחק – אז למה שהוא יוותר עכשו על התוכנית הזו, רק בגלל שאבא שלו ביקש?
****
הדגם של יעקב אבינו
עד היום, מעשיהם ודיבוריהם של אבות האומה הם עבורנו מקור ללימוד. זה היה כך גם עבור בני יעקב.
ניזכר באחד הרגעים הקשים של אבינו יעקב, כאשר גילה כי בנו הבכור ראובן שכב את פילגשו. יתכן שזה הפשט בפסוק[2] ויתכן שיש כאן הסבר אחר, כפי שהציעו חז"ל ופרשנים מאוחרים, ואולם בין כך ובין כך המעשה של ראובן היה… בלתי נסלח.
לפי חוקי חמורבי, השוכב עם אשת אביו לאחר[3] מותו ייעקר. התורה שעתידה להינתן קובעת[4] כי אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו – מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם. והרי על פחות מזה גירשו אברהם ושרה את ישמעאל…
ובכל זאת, יעקב אינו רוצה לאבד את ראובן. הוא לא יוותר על אף אחד מילדיו. ולכן –
וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל – פסקה באמצע פסוק – וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר.
יעקב אינו מגיב! הוא שותק! הוא ממשיך להתייחס לראובן כמו אל כל אחד מן הבנים שלו!
ושוב, כאשר שמעון ולוי הורגים את אנשי שכם, בניגוד לדעתו, הוא אומר להם תוכחה שיוכלו להבין, אבל כאשר הם מסרבים להקשיב, הוא פשוט… שותק.
הוא מכיל, מניח להם להבין בקצב שלהם. וכי מה עוד היה יכול לעשות.
ולכן הוא מקבל אותם כפי שהם. אין עונש, אין תוכחה. רק הכלה.
על הבסיס הזה פונים האחים אל יוסף. זה מה שעשה אבא, כפי שאתה יודע. עכשו תורך.
****
בנים ותלמידים
הדגם הזה קיים עד היום הזה.
הרמב"ם מסכם[5] את דרכי התשובה עבור מי שחטא ופגע באחר.
עבירות שבין אדם לחבירו, אינו נמחל לו לעולם – עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וִירַצֵּהוּ (יפייסנו).
אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים – צריך לפייסו ולפגע (=לבקש) בו עד שימחול לו.
לא רצה חבירו למחול לו – מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו (=חברים משותפים) ופוגעין בו ומבקשין ממנו,
לא נתרצה להן – מביא לו שניה ושלישית
הדגם הזה מבוסס, בין השאר, על מה שהיה כאן. האחים משתמשים ביעקב בתור השליח שמבקש עבורם סליחה ומחילה מיוסף.
והציפיה של האחים מיוסף, שימחל, הופכת להלכה אצל הרמב"ם.
אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס.
ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול – מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה,
ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה – לא יקום ולא יטור
ומה אם הנפגע אינו רוצה לסלוח? הרמב"ם הופך את הנהגתם של יעקב ויוסף לכלל מעצב במסורת היהודית התורנית. אין כזה דבר, להתעקש ולא לסלוח!
וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון.
יעקב אבינו, המחנך הדגול, יצר את הדגם, בעקבותיו פסע יוסף, אחריהם רבנו הרמב"ם, ובעקבותיהם זוהי דרכנו עד היום הזה: להכיל, לסלוח, ואפילו לנחם ולחזק את המתחרט.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בראשית (ויחי) נ, טו-יח.
[2] בראשית (וישלח) לה כב.
[3] מלול, קובצי הדינים, עמ' 145, סעיף 158.
[4] ויקרא (קדושים) כ, יא
[5] רמב"ם תשובה ב ט-י
