משפטים עח: האם אפשר לראות את אלוקים?
הסיפור הבלתי אפשרי ביותר בתורה. זה הנושא שלנו – זה והפירוש הפילוסופי שלו.
לאחר שהעם שמע את עשרת הדברות, זוכים הזקנים והחכמים לאירוח מפתיע במקום הכי מסקרן בהיסטוריה האנושית.
(ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:
(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ-לֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ[1]
מה הם ראו? מה הם יכלו לראות? הרי, כמו שידוע לכל, וכפי שאנו אומרים מדי בוקר בסידור, "אין לו דמות הגוף ואינו גוף"!
אכן, דברי התורה לעתים נותנים פתח לטעויות מסוכנות, וכבר משה רבנו שאל על כך, לפי המדרש.
בשעה שהיה משה כותב את התורה ….
כיון שהגיע לפסוק ויאמר א-לוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
אמר …מה אתה נותן פתחון פה למינים?
אמר לו: כתוב – והרוצה לטעות יטעה[2]
העיון שלנו הפעם הוא חשוב ביותר. הוא נועד למנוע טעות של מינות!
***
מה רואים הנביאים?
הדבר הראשון שיש לדעת הוא שלאלוקים אין גוף ואין תמונה. אז איך אפשר להבין מה שרואים הנביאים בחזיונותיהם?
למשל, ישעיהו.
(א) וָאֶרְאֶה אֶת אֲ-דֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל …
(ח) וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי[3]
וכן מיכיהו בן ימלה.
(יט) .. רָאִיתִי אֶת יְדֹוָד יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ…
(כג) וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְדֹוָד רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה[4]:
אצל יחזקאל מצאנו את התיאור המפורט והמרשים ביותר[5].
(א) … נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱ-לֹהִים…
(ה) דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת…
(כב) רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם…
(כו) וּמִמַּעַל… כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם ..
(כז) … כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב …
(כח) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת … כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְדֹוָד
האם יתכן שיש "שם" חיות אש, הנושאות כסא אבן יקרה, שעליו יושב אלוקים מוקף באש? לא ולא.
בלשוננו המודרנית, אלו הם ייצוגים של מסרים שאלוקים שולח לנביאים.
כל מסר ותפקידו. ישעיהו נבחר לנביא. מיכיהו מזהיר מפני נביאי שקר. יחזקאל רואה את אלוקים נוטש את המקדש לפני החורבן.
אבל כל אלו הם רק מראות ולא מציאות!
ויש לנו שתי תיאוריות שמסבירות את התופעות הייחודיות האלו.
***
הדמיון
לפי הרמב"ם, הכל מתרחש בתוך הדמיון של הנביא, מה שנקרא אז "הכוח המדמה".
דע כי אמתת הנבואה ומהותה הוא שפע מאת השם באמצעות השכל … על כח המדמה…
כך פועל הכח המדמה בעת השינה – היא פעולתו בעת הנבואה… … יגיע לכח המדמה …עד שיראה הדבר כאלו הוא מחוץ[6]
בלשון מודרנית, ה' שולח נבואה והאדם בדמיונו רואה כאילו זה "מבחוץ", כמו המציאות שמסביבנו. אבל כמו שבחלום אנו עוברים חויות רבות, וזה עדיין אך ורק חלום, כך גם כאן.
ההסבר הפילוסופי של הרמב"ם מתאים למראות המופלאים של ישעיהו, יחזקאל ומיכיהו. אבל אצל שבעים הזקנים היה זה חזיון קבוצתי. האם זה היה דמיון משותף? יתכן, אבל הבה נכיר גם את התיאוריה של רב סעדיה גאון.
* * *
הכבוד
רב סעדיה גאון ניסח את תורת הכבוד הא-לוהי. הוא מתחיל בשאלה:
[האם] צורתו כצורת האדם? ראוה הנביאים מדברת עמם…
והוא עונה:
זאת הצורה ברואה, וכן הכסא …
חדשם הבורא מאור [כלומר: עשוי אור] …
אצל נביאו כי הוא שלח דבריו אליו
… והיא צורה יקרה … עצומה בבריאתה, בעלת הוד ואור, והיא נקראת כבוד ה'[7]
מה שראו הזקנים בהר היה, לפי רס"ג, מראה מיוחד שה' עיצב עבורם בבריאה מיוחדת שנקראת "הכבוד".
* * *
משימה לחיים
מדוע הוזמנו הזקנים כדי לצפות בכבוד הנברא או לחוות את הצפיה בדמיונם?
חז"ל סיפקו את ההסבר. בני ישראל לא יכלו להאמין באלוקים בלי חוויות של שמיעה ואפילו ראיה, גם אם זה בלתי אפשרי.
אמרו ישראל למשה: … רצוננו לשמוע מפי מלכנו…
אמר המקום: תן להם מה שבקשו…
אמרו: רצוננו לראות את מלכנו. לא דומה שומע לרואה[8]
מטבעו של האדם שהוא תמיד שואף ליותר, ולא תמיד הוא מוכן להשלים שיש דברים שאינם בני השגה. אי אפשר לשמוע את ה' כי אין לו קול, אבל עם ישראל רצו לשמוע אותו. אחרי שה' ברא עבורם את הקול של עשרת הדברות, הם רצו לראות מה שאין. כדי להניח את דעתם, משה לקח את הזקנים להר כדי שיראו את הבריאה שברא אלוקים עבורם.
מדוע רק את הזקנים? כי משה קיווה שהם יבינו שמה שהם רואים זה רק דמיון שנברא עבורם.
אחרי ארבעים שנה, כשלונות ועונשים, משה אינו מנסה לקחת מהם את האמונה שהם שמעו את קול ה', אבל הוא כן מדגיש מה שעכשו כבר יבינו:
(טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
(טז) פֶּן תַּשְׁחִתוּן[9]
יש כאן משימה אינסופית, קשה ומורכבת. לדעת שיש אלוקים אבל לזכור שאין לו דמות הגוף. להבין שכל מה שהנביאים רואים ומספרים עליו אינו אלא דמיון או צורה נבראת במיוחד עבורם. מי שאינו מבין זאת – נכשל במינות ועבודה זרה. שהרי אנו יודעים מה קרה לאחר שעלה משה אל הר סיני. עם ישראל לא הסתפקו במה שראו הזקנים ובמה ששמעו כולם – ותבעו לעשות להם פסל עגל…
[1] משפטים, שמות כד.
[2] בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית ח
[3] ישעיהו פרק ו
[4] מלכים א פרק כב
[5] יחזקאל פרק א
[6] וכן אמרו חז"ל "חלום אחד מששים בנבואה", וכן כותב הרמב"ם כאן, מורה נבוכים ב לו.
[7] ספר האמונות והדעות מאמר ב
[8] מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ב
[9] ואתחנן, דברים ד.