נצבים וילך ע"ז

ובחרת בחיים

זה מדהים לגלות את ההיסטוריה היהודית, בזעיר אנפין, כתובה בפרשת השבוע שלנו. אבל זה שם. עובדה.

אתם יודעים מה, אל תאמינו לי רק בגלל שאני אמרתי. תבדקו. את הטקסט ואת המציאות. תסיקו את המסקנות בעצמכם.

זהירות, זה עלול לשכנע. לכן אני אומר: קראו ותחשבו. תבחרו. זה בדיוק מה שנדרש מאיתנו. "ובחרת בחיים".

הבה נתבונן יחד.

***

לחזור מהגלות

בפרשה קודמת קראנו על קללות נוראות שצפויות לעם ישראל לאחר שייכשל בעבירות נוראות. בפרשה שלנו אנו קוראים על היום שאחרי. על הגאולה העתידית.

אנו קוראים את המילים לאחר אלפי שנים. אנו כבר בני הדור השלישי והרביעי אחרי השואה. ובכל זאת, נראה שהמילים האלו מיועדות ממש עבורנו.

כולנו רוצים משמעות, למה ומדוע ולאן. אז הנה: העבר הרע, החטא והעונש – והגאולה.

(כא) וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן …[1]

אנחנו!

(כג) וְאָמְרוּ … עַל מֶה עָשָׂה יְדֹוָד כָּכָה …

כולנו רוצים לדעת: למה?

(כד) וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְדֹוָד …

(כה) וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים …

מה היה החטא הנורא מכל? עבודה זרה!

וזה הוביל לגלות. (והגלות הובילה לעבדות ומחסור, לפוגרומים ולשואה – וזה תואר בפרשה הקודמת)

(כז) וַיִּתְּשֵׁם יְדֹוָד מֵעַל אַדְמָתָם … וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת:

אבותינו חטאו ואינם, ודורות רבים היו בגלות. אבל אחר כך –

(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה …

(ב) וְשַׁבְתָּ עַד יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ …

מהי אותה תשובה שבה זכינו לגאולה? זו באמת שאלה קשה. האם היתה זו הציונות, הרצון לחזור ולהיות שוב במולדתנו, או שה' גאל אותנו למרות שלא היה בנו שום דבר טוב וחדש? בכל אופן, הנסים החלו להגיע.

(ג) וְשָׁב יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים …

(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:

ה' החזיר אותנו לכאן. לארץ ישראל. ובאמת הגענו מכל קצוות תבל. מרוסיה ומגרמניה, מתימן וממרוקו.

(ה) וֶהֱבִיאֲךָ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ … וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:[2]

ואם בשנים הראשונות למדינה היה מחסור, היום ישראל היא אחת המעצמות הכלכליות. יש לנו אפילו מתקני התפלת מים כנגד שנות בצורת והחקלאות פורחת ואנו אפילו מעצמה דיגיטאלית. זה לא שלכולם טוב. יש הרבה עניים חסרי לחם ויותר מדי הומלסים, אבל יש ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מים ולחם וחלב ואפילו אנטיביוטיקה לשעת הצורך. לכולם.

מעולם לא היתה תקופה כזו בהיסטוריה.

כן, וכל זה קורה לעינינו. הילדים שלנו כבר נולדו לתוך השפע הזה, אז זה נראה מובן מאליו. אבל גם הם ואנחנו יכולים לקרוא בפרשה. לא תמיד היה כך. והנה, הדברים האלו הובטחו לנו לפני אלפי שנים. והם התרחשו במאה השנים האחרונות.

נבואה מתגשמת, ידיעה מראש והשגחה ונסים לנגד עינינו. כאן ועכשו.

***

איך עושים תשובה

והנה שתי ההבטחות הגדולות ביותר, והאם גם הן לא החלו להתממש?

(ו) וּמָל יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:

(ט) ו כִּי יָשׁוּב יְדֹוָד לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ..  (שם).

ה' מבטיח לנו שינוי תודעתי. הלב שלנו ייפתח לקראתו. וה' רק מחכה לזה כדי להעניק לנו. כמו אבא טוב שנהנה לשמח את הילדים שלו, ה' שמח כשאנו שמחים.

ומה הוא מצפה מאיתנו?

(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ …

(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם …

(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ

(טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע

…

(יט) נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים

(שם).

זה קל. זה פה. ולא צריך מתווכים ופרשנים. לא צריך מי שיעלה לשמים. התורה היא אנושית ולא שמימית. היא למען האדם, למעננו.

לא צריך שליח שיעלה לשמים ויספר על עולמות עליונים ורחוקים. אין כאן פילוסופיה, או חסידות וקבלה, ואין כאן אפילו, כמה מפתיע, סוגיות של גמרא שצריך לפצח. בוודאי שאין כאן דרישה בלתי אפשרית של עשיה לשם שמים ללא שום אינטרס אישי או ביטול הרצונות הפרטיים. ואפילו לא "והגית בו יומם ולילה".

נכון, צריך להתרחק מעבודה זרה. לא להתפתות לאמונות ההבל שהיום אפילו הגויים מתרחקים מהן.

ואחר כך?  אחר כך –

… לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו[3]

רגע, מה זה כולל? למה התחייבתי?

אני עונה כמו הלל הזקן לאותו גר שהתעניין ביהדות, וביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת[4].

אמר לו הלל: "ואהבת לרעך כמוך" – כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

והלל המשיך: "ואידך פירושא הוא, זיל גמור". השאר זה כבר פירושים, לך ותלמד.

ללמוד – לא באופן חד פעמי אבל זה גם לא תובע את כל היום. לקבוע זמן כלשהו ללימוד, כל אחד לפי זמנו ויכולתו[5].

וזה – זה "ובחרת בחיים".

[1] (פרשת נצבים, דברים כט)

[2] (פרשת נצבים, דברים ל)

[3] (פרשת נצבים ל טז)

[4] מסכת שבת לא א.

[5] אם תרצו תוכנית לימודים, תוכלו להסתייע בתוכנית שאני עובד עליה ותתפרסם בעז"ה בהמשך. חלקה בא לידי ביטוי בדפים הקודמים…