נצבים ע״ט: לא בשמים היא

***
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

***

משהו אישי: החלק האחרון של פרשתנו (פרק ל יא-כ) יקר בעיני במיוחד. הוא כולל כמה מן העקרונות הגדולים ביותר של התורה, שמקבלים משמעות מיוחדת עבורנו במאה ה21.

אשמח לשתף.

הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת (לא בלתי מושגת) הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא

המצוות הן אפשריות. הן לא בלתי מובנות, והן לא קשות לביצוע. (ממילא, אם יש מצוה שנראית קשה או לא מובנת, אולי החמצנו משהו ופירשנו לא נכון).

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא

חכמינו למדו מכאן שהתורה נמסרה להם, ואלוקים הפקיד אצלם את הסמכות לפרש אותה לכל דור ודור. גם אלוקים בכבודו ובעצמו אינו מתערב בהחלטות האנושיות של חכמים שרשאים וחייבים לפרש את התורה כפי הבנתם. כמובן, הזכות הזו נתונה לחכמים בלבד ואין היא הפקר לכל אדם. אבל כל אחד יכול ומוזמן להיות חכם! כן, זה אתה!

לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ

אין צורך לעלות לשמים כדי להבין את התורה ואין צורך ולא אפשרות של עלית האדם לשמים כדי לגלות שם דברים מופלאים: מצוות חדשות, עתידות, נסתרות. אין כזה דבר.

יש כאן אמירה כנגד כל הגישות המיסטיות, שמצויות בכל התרבויות, שמספרות על אישים יוצאי דופן שיוצרים קשר עם עולמות עליונים ומורידים משם ידע. אין כזה דבר. אל תצפו לזה. ואם מישהו יספר כזה סיפור עליו או על מישהו אחר, אל תאמינו לו!

(אמנם מצאנו נביאים בעמנו, אבל הם לא עלו לשמים אלא אלוקים התגלה אליהם בעולם הזה ומסר להם תוכחות עבור העם שיתחזקו במצוות, לא שיקיימו מצוות חדשות או סגולות).

רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע

יש טוב ויש רע. רוב בני האדם ידעו זאת במשך רוב הדורות – עד העידן הפוסט מודרניסטי. בזמננו טוענים אנשי רוח ומדעני חברה שערכים הם תוצר תרבותי ורק תרבותי. לא כך כתוב בפרשתנו. יש טוב ויש רע בדיוק כפי שיש חיים ומוות, ולפעמים ההבדל בין טוב לרע הוא אכן הבדל בין חיים למוות.

אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱ-לֹהֶיךָ

לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו

וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו

את הנושא של אהבת אלוקים לא אוכל למצות בכמה מילים. בפעם אחרת בעז"ה בעיון נפרד…

אשר להמשך – התורה כוללת מצוות שמתחלקות לחוקים ומשפטים, דברים מובנים מעצמם ודברים שצריך ללמוד כדי להבין. אבל התורה מעניקה לנו יותר מזה. היא מעניקה לנו דרך. דרך שיש ללכת בה. ומהי אותה דרך? חכמינו שאלו את השאלה הזו וענו עליה[1] (וכאן מובא בקיצור):

אחרי ה' א-להיכם תלכו? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?

אלא להלך אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא.

מלביש ערומים (ויעש ה' א-להים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם)

ביקר חולים (וירא אליו ה' באלוני ממרא, לאברהם אחר המילה)

ניחם אבלים (ויהי אחרי מות אברהם ויברך א-להים את יצחק בנו)

קובר מתים (ויקבר אותו בגיא, אלוקים קבר את משה)

• אף אתה (כן תעשה).

התורה אם כך כוללת לא רק מערכת מסויימת של מעשים ותו לא, אלא משרטטת לנו דרך של התנהגות ופיתוח אופי של נתינה וחסד.

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים

נראה שבעולם העתיק היה ברור שכל אדם בוחר לו את דרכו בין טוב לרע. לכן יש כה הרבה אזהרות ואיסורים וחובות (ולא רק בתורה וביהדות), כיון שאדם תמיד יכול לבחור ותמיד בוחר.

אמנם כעבור כאלף שנה מופיע הרעיון שבעצם אין לאדם בחירה חופשית, שהכל נקבע מלמעלה, בגזירה קדומה. הרעיון מופיע אצל כתות ביהדות, כמו כת קומראן, שבה מאמינים בלוחות שמיימיים שבהם כתוב גורלו של האדם. אבל אצלנו כתוב לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא . אין כזה דבר, לוחות שמיימיים…

זו רק ההתחלה. לשיטתם של בני קומראן, רק מיעוט מתוך היהודים יזכה להיגאל כי כך נגזר[2]. השאר, יהודים שלא זכו ושאר האנושות, סופם לכליה. הרעיון זה מצוי בדתות אחרות, למשל בנצרות, והגרסה החריפה ביותר היא של קלווין, ששיטתו דומה בנושא זה באופן מדהים לשיטת כת קומראן.

נגד האמונה הזו נאמרו שתי מילים אלו בפרשתנו. וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.

ובחרת – זה אפשרי.

ולכל אחד מאיתנו קוראת הפרשה: אתה יכול, אתה חייב, אז תבחר בטוב ובחיים.

[1] בבלי סוטה יד א

[2] על לוחות השמים ראו ב"ספר היובלים" ומהדורת כהנא מצויה להורדה באינטרנט. ועל הדטרמיניזם ראו ב"ספר הסרכים" מהדורת ליכט.