סם החיים של רבי יהושע בן לוי | עצירה למחשבה על פרשת תזריע תשפ״ד

אחד ומיוחד היה רבי יהושע בן לוי, בלמדנות וחכמה, בענווה ומידות טובות.

מה חשבו בשמים למעלתו הגדולה ביותר?

ואיך זה קשור לפרשתנו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

אחד ומיוחד היה רבי יהושע בן לוי (ריב"ל). בלמדנותו, בדרשותיו, במידותיו ובמעשיו.

בן הדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל, תלמידו של בר קפרא, דרשן באגדה, חכם ולמדן שיודע לדמות דבר לדבר[1]. בעיניו, לימוד תורה כולל גם אסטרונומיה, כלומר מדע.

שני משפטים יכולים לסכם את גישתו.

וזה הראשון[2]: גדולה ענווה מכל המידות הטובות.

מי שדעתו שפלה – מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם, שנאמר זבחי א-להים רוח נשברה.

וגם: כל השמח בייסורים – מביא ישועה לעולם[3].

בניסוח שלנו: לא יחזיק אדם מעצמו – ויקבל הכל באהבה.

הוא יודע להקל, ונזהר מביקורת. מעשה שחיתן את בנו, והיו שם שני תלמידי חכמים ששתו יין יותר מדי. לאחר שפג יינם, או התעוררו משנתם, גילו שעלה אור השחר באופק. בלי מילה של תוכחה, הורה להם להסתמך על רבי שמעון, המתיר עדיין, בדיעבד, לקרוא קריאת שמע של לילה[4].

בדרשותיו הוא מחייב להיטיב עם הזולת. באת לחתונה, נהנית מהסעודה? חובתך לְשַׂמֵּחַ את החתן או שתצבור, כביכול, חמש עבירות[5].

ויש להתחשב בחלשים: גם השמש בסדר פסח יאכל בהסבה. אסור לאדם לכפות עצמו על אשתו[6].

הישמר מלשון הרע: המספר בהלוויתו על תלמיד חכם – יורש גהנום[7]; החושד בכשרים – לוקה בגופו.

אך אין אדם מושלם, גם לא ריב"ל.

היה לו שכן מין (נוצרי או גנוסטיקאי), שהיה מצער אותו בקושיות מפסוקים. הוא מנסה פטנט המגלה מתי תתקבל התפילה שימות אויבו. אבל ברגע הקובע… התנמנם.

ריב"ל מסיק: גם צדיק לא צריך לקלל. רחמי א-לוהים על כל מעשיו[8].

****

חסד וחיים

הוא דורש: אין שכר מצוות בעולם הזה[9]. אך, עדיין, התורה מגינה ומצילה מכל רע.

לכן מי שהולך בדרך ומפחד – יעסוק בתורה[10]. בזכות הלימוד מנצח עַם ישראל במלחמה.

אבל – וזה המשפט השני שמסמל אותו – צריך לדעת איך ללמוד תורה[11]:

זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה.

הבנתו בתורה מכוונת אותו לעשות דבר חריג, מסוכן: הוא מטפל בחולי ראתן[12].

קשה היום לדעת מה בין הצרעת של התורה, הצרעת שנזכרת במשנה והמחלות המאוחרות יותר, שחין וראתן. כל אלו מינים של מחלת עור קשה ומידבקת, אך, לפי הגמרא, ראתן קשה מכולם.

ידוע: שומרים מרחק מחולי ראתן, אפילו מהרוח הנושבת מהכיוון שלהם.

לא ריב"ל. הוא כרוך בהם ועוסק בתורה.

מה זה "כרוך"? יושב איתם, מטפל בהם, אולי אפילו מחבק אותם. איך? הוא סומך על זכות התורה…

והנה אגדה: הוא נכנס לגן עדן חי, לאחר שלקח ממלאך המוות את סכינו. רבי חנינא בר פפא (רחב"פ) היה שושבינו, כלומר חברו הקרוב, ודמה לו במידותיו המופלאות. כשהגיע זמנו שלו למות, ניסה לעשות כמו ריב"ל, להיכנס לגן עדן חי.

המלאך סירב: רוצה אתה לעשות לי כמו חברך?

רחב"פ עונה: הבא ספר תורה ובדוק אם יש משהו שלא קיימתי.

והמלאך דוחה: אבל לא היית כרוך בחולי ראתן ועוסק בתורה כמוהו!

יש שיפרשו את הסיפור כפשוטו. יש שיראו בו תיאור של חוויות כמו נבואיות. אך הנה המסר: המעלה הכי גדולה של ריב"ל היא התחברותו למצורעים.

החסד.

עדיין חשוב לשאול: האם ריב"ל נהג כראוי? האם מותר היה לו להסתכן?

הרמב"ם יאמר שלא. הרמב"ן והחזו"א יענו שכן, אם הוא בטוח בעצמו שייעשה לו נס.

סוף סוף הגענו לפרשתנו.

המצורע נידון בפרשתנו[13] לבידוד:

כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא

בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

יש טוענים שזו ההמלצה הרפואית הראשונה בהיסטוריה לבידוד של חולים מדבקים.

חובת המצורע להתבודד – אבל בשום מקום לא נאמר שאסור לבקר אותו, לתמוך בו, לעזור לו. זה רק מפחיד (וגם, יש להודות, דוחה).

יחיד ומיוחד הוא רבי יהושע בן לוי ששובר את מעגל הבדידות של המצורע, מזכיר וממחיש לו שהוא אדם, שהוא צלם א-לוהים.

ואין לימוד מופתי כמו דוגמה אישית.

זכה – התורה נעשית לו סם חיים, אמר ר' יהושע בן לוי.

ואכן, תורתו היתה סם חיים, לו ולעולם.

ולנו – הלומדים את דרכו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] ברכות יט א; שבת עה ב רשימת מיוני מלאכות; שם עה א. יומא מט א.

[2] ע"ז כ ב; סוטה ה ב

[3] תענית ח א.

[4] ברכות ט א

[5] ברכות ו ב.

[6] פסחים קח א; עירובין ק ב.

[7] ברכות יט א; יומא יט ב.

[8] ברכות ז א.

[9] עירובין כב א.

[10] סוטה מו ב; מכות י א.

[11] יומא עב ב וראו דוגמא יומא עח א מנהגו ביום הכיפורים גם כשהוא בבית אחרים.

[12] כתובות עז ב.

[13] ויקרא (תזריע) יג, מו