עח וישלח: לפעמים כבר אי אפשר לברוח

הבה נחזור אחורה אל לילה אחד נורא, שבו יעקב אבינו נלחם עם מלאך ומצליח להחזיק מעמד.

זה מתחיל עם שובו לארץ, מאושר ועשיר. איזה הבדל בין האיש שיצא למרחקים ורק מקלו בידו לבין האיש שחוזר, נשוי ואב לתריסר, שיכול להרשות לעצמו לחלק גמלים במתנה בלי להרגיש את החסרון ברכושו.

ועם זאת, ליעקב יש פחד נורא: מה יהיה עם אחיו, עשו? הוא ברח לנכר בגלל שאחיו כעס עליו. האם הוא עדיין כועס? איך יעמוד מולו?

אפשר לומר כי יותר ממה שהוא פוחד ממלחמה, הוא פוחד לעמוד בפני אחיו שאותו רימה, עם כל הכוונות והתירוצים, באופן כה מחפיר. אבל זה גם נכון שדרכו של יעקב היא לעקוף עימותים. הוא ברח מלבן וכעת הוא רוצה לברוח מעשו.

הוא כבר שולח את משפחתו לפניו. ואז, כשהוא עומד להצטרף אליהם, אלמוני מתנפל עליו בחשכה.

לדעת הרמב"ם זה היה רק חלום[1]. ואכן, יש כאן משהו חלומי, או סיוטי. וגם סדר הזמנים הקצר מעיד שיעקב לא היה יכול לעשות את כל מה שעשה לכאורה.

(כג) וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק:

לברוח!

(כד) וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ:

כל השיירה והרכוש בלילה אחד?

בין כך וכך, בשעה שיעקב נשאר מאחור, בלי לדעת מה ואיך, הוא מותקף!

(כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר[2]:

מאבק בן שעות, התגוששות שבה יעקב אפילו אינו יודע מי זה ומה הוא רוצה ממנו. האם זה חלום רע? אם כן, איך מתעוררים ממנו?

איכשהו, יעקב מחזיק מעמד. ובאופן מוזר, שמובן רק אם זה חלום, שהרי התגלות של מלאך באה בחלום[3], המלאך מבקש ממנו שיחרור, ויעקב מבקש ממנו ברכה.

(כז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:

הבקשה מעידה מה באמת מעיק על יעקב. זכר הברכה שלקח מאחיו. אך המלאך לא רק מברך אותו (בפסוק ל'). קודם הוא מסביר לו על מה ולמה הוא נשלח אליו.

(כח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:

(כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:

מי שמסוגל לעמוד מול מלאך, אינו צריך לפחד משום דבר בעולם.

רק אז מבין יעקב מי עומד לפניו.

(לא) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱ-לֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי:

*   *   *

חיים של התמודדות

מדוע ה' לא רצה להניח ליעקב לברוח?

אנו רשאים לשער כי ה' רצה להראות ליעקב כי אחיו כבר אינו כועס עליו. לאחר שבנה עשו ממלכה לעצמו, אין לו עוד תחרות עם יעקב והוא כבר לא חש שאחיו הצעיר גזל ממנו את הטובה שרצה להשיג. מי שמשאלותיו התגשמו, כמו עשו, יכול להרשות לעצמו להיות נדיב ואוהב. מריבות ילדות נשכחות בקלות.

אבל יש כאן לקח גדול יותר, ולא רק עבור אבינו יעקב אלא גם עבורנו.

הרד"ק מסביר[4]:

(כה) ויאבק איש עמו … איש – מלאך…

ונקראו אישים המלאכים ושמדברים עם בני אדם ונראים להם בצורת איש כמוהם במראה או בהקיץ

ושלח הא-ל זה המלאך ליעקב לחזק לבו שלא ירא מעשו, כי לא יכול לו, לפיכך נאבק עמו ולא יכול להפילו, כן עשו לא יוכל לו.

וזה לא רק מול עשו. וזה לא רק אצל יעקב אבינו.

לעתים אדם אינו מאמין בעצמו, עד לנסיון. אז, עם כל הקושי והפחד, הוא מגלה עד כמה הוא בעצם אמיץ ומסוגל.

החיים בעולם הזה אינם תמיד קלים, אבל האתגרים בונים אותנו ומגלים קודם כל לנו עצמנו עד כמה אנו מסוגלים להתמודד, להתעלות, לנצח.

[1] המעוניין בהרחבה על המחלוקת בשאלה זו יעיין בפירוש הרמב"ן על הפסוק ובתשובת הריטב"א ב"ספר הזכרון".

[2] (בראשית פרק לב)

[3] אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְדֹוָד בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ (במדבר בהעלותך, יב ו)

[4] (רד"ק בראשית לב כה)