עצירה למחשבה על חג סוכות תשפ״ב: לטייל בסוכה

מי לא אוהב את סוכות? מי לא אוהב לבנות סוכה, לקשט סוכה, לשבת בסוכה?

ואכן ההלכה היא

כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. אוכל ושותה ומטייל בסוכה.

רגע, רגע. איך אפשר לטייל בסוכה, שכל גודלה עשוי להיות פחות משבעים ס"מ?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

גם ילדים, במיוחד ילדים, יסכימו שחג הסוכות הוא היפה מכל החגים שלנו. יוצאים מהבית, בונים סוכה ומתגוררים בה. ומי אינו אוהב לתלות קישוטים, להכין קישוטים?

ומדוע בעצם אנו יושבים בסוכה? קודם כל מפני שנאמר בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת[1]. ומדוע ניתנה המצוה הזו? ובכן, זה זכר ליציאת מצרים ולנדודינו במדבר, שם לא היו בניני קבע אלא רק אהלים – או סוכות. היושב בסוכה מרגיש ולו לשעה את התחושה של הנווד שזקוק למחסה ואינו יכול להקים לו יותר מאשר דירת ארעי. כך למשל אנו קוראים על יונה[2].

וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם (מזרחית) לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה

ואם הסוכה היא סמל לארעיות, היא גם אמצעי חינוכי שמזכיר לנו כי חיינו בעולם הזה הם זמניים וצריך לדעת מה לעשות בהם. אבל זה כבר נושא לפעם אחרת…

חובת הסוכה נמשכת שבעה ימים, אבל זה לא אומר שחייבים לשהות בה כל הזמן. חכמינו פירשו[3]:

תשבו כעין תדורו – כדירה

מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל

ובעברית שלנו: כפי שאין אדם נשאר כל הזמן בביתו אלא אם ירצה לאכול יאכל שם, כך גם בסוכה. ובשאר הזמן – לא.

ולכן[4] הטרוד בפרנסתו או בדבר מצוה או ההולך בדרכים אינו חייב בסוכה.

ובאמת ימי חול המועד של סוכות הם זמן חביב לטיולים, והמטייל פטור מן הסוכה עד שישוב אל ביתו[5].

****

טיולים ומתבטלים

אמנם אין חובה להישאר בסוכה אבל עדיין היא הבית של שבעת הימים.

קבעו חכמים[6]:

כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי

כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה. מצעות נאות – מעלן לסוכה

אוכל ושותה ומטייל בסוכה – ואין צריך לומר שישן בסוכה, כי אסור לישון מחוץ לסוכה.

ומשנן בסוכה – את לימודו אבל אם זקוק להתרווח כדי לעיין היטב יוצא ואינו חושש.

אולם איך אפשר לטייל בסוכה? האם לא עדיף לטייל בחיק הטבע?

שאלה מצויינת. וכדי לענות עליה עלינו לזכור כלל גדול. השפה העברית משתנה. אין שפת המקרא זהה לשפתם של חז"ל, ואין השפה של ימינו זהה לשתיהן. לכן לעתים אנו קוראים משפט שנאמר בעברית של המקרא או עברית של חז"ל ונדמה לנו שאנו מבינים אותו – אבל זו טעות.

כך גם כאן. בלשוננו היום לטייל זה… ובכן, לטייל. אבל, כפי שמעיר כבר הבלשן והמילונאי הותיק אבן שושן, הפירוש הקדום הוא "הולך בטל, מתהלך באפס מעשה". עדויות לשימוש הלשוני הזה מופיעות בתלמוד[7], כגון אותו אמורא ששפר עליו חלקו, שהיה לו לאכול ולשתות בלא יגיעה ולכן היה נח כל העת בצל גג ארמונו ואפילו לא חשש מגזירות של המלך…

ובשבעת ימי הסוכות מי שיכול להרשות לעצמו הוא אכן במצב הזה.

הווה אומר: אין "מטייל" אלא "מתבטל".

עכשו אנו יכולים לחזור אל לשון הדין הבלתי מובן הזה ולפענח אותו.

כל שבעת הימים … מטייל בסוכה – כאשר הוא מתבטל, יעשה זאת בסוכה.

אפשר לנסח זאת בצורה יותר הומוריסטית. אולי יצא לכם לראות, במשרד או במקום אחר, את השלט עם ההצהרה: אם אין לך מה לעשות – לא תעשה את זה פה. המטרה היא כמובן להרחיק מטרידים ובמיוחד כאלו שמשתעממים.

המסר של ההלכה הזו הוא בדיוק הפוך. אם אין לך מה לעשות – תעשה את זה בסוכה! כל רגע שאתה יושב כאן, אתה מקיים מצוה, זכר ליציאת מצרים, זכר לנסים שעשה לנו הקב"ה במדבר במשך ארבעים שנה.

חבל על כל רגע, ואם כבר מתבטלים, הבה נתענג על הסוכה.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] ויקרא (פרשת אמור) כג, מב

[2] יונה ד, ה

[3] סוכה כז א

[4] סוכה כו א, י ב.

[5] אכן יש מחלוקת בדבר ושנים מגדולי הרבנים חייבו למטיילים לחפש סוכה אם זה אפשרי להם והדברים ראויים לעיון בפני עצמו וכאן די לנו שספק דברי חכמים להקל.

[6] סוכה כח ב

[7] המילון החדש, ערך "טייל". כתובות סב א-ב.