עצירה למחשבה על פרשת בא תשפ"ב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם – הלכה ומדע‎‎

מה זה חודש? איך מחשבים אותו? מה אומרת המשנה ואיך נוהגים היום? ומדוע זה לא כתוב בתורה?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

מה זה חודש?

זו לא שאלה קלה כפי שזה נראה ויש לה שתי תשובות שונות. במצרים העתיקה, לוח השנה היה מבוסס על מה שנקרא "שנת שמש". אותם 365 ימים, שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש (הם כמובן האמינו, כמו כולם בתקופה שלפני המצאת הטלסקופ, שהשמש מקיפה את הארץ ולא להפך). השנה התחלקה לשנים עשר חודשים, שכל אחד מהם היה בדיוק בן 30 יום. עדיין נותרו חמשה ימים והם היו ימי-מעבר, שלא שייכים לא לשנה הקודמת ולא לשנה החדשה.

השיטה שלנו, היהודים, יותר מורכבת – אבל משקפת את המציאות כפי שאנו רואים אותה בעינים, ולא לפי חשבון מלאכותי, שכפוי על המציאות. הלוח שלנו מבוסס על שנת ירח, 12 חודשים שתחילתם וסופם ואורכם נקבעים לפי הופעת הירח בשמים – והיעלמותו.

אורך החודש, לפי המדע, ניתן לחישוב: 29 יממות ומחצה. אבל הנתון המדעי הזה אינו מאפשר לנהל חיים מסודרים. חודש אנושי אינו יכול להכיל חצאי יממות. הפתרון? יש חודשים "חסרים" של 29 יום ויש "מעוברים" של 30 יום. החודש החדש מוגדר כהופעה של הירח החדש בשמים. אם כן, החודש יתחיל בשעה שיראו אותו, את הירח.

הפתרון הזה פשוט וקל אבל לא מעשי. מה יקרה אם בעיר אחת ראו את הירח החדש ברגע שהוא מופיע בשמים ואילו בעיר האחרת היו עננים ולא ראוהו? האם בעיר הראשונה יתחיל החודש יום לפני העיר האחרת?

****

החודש הפיזיקלי והחודש ההלכתי

לכן קובעת ההלכה שהחודש החדש יתחיל לא בשעה שהירח יופיע בשמים, אלא בשעה שבני אדם יראו אותו, ידווחו על כך למוסד המוסמך, והמוסד יאשר ויכריז. עד אז, נמשך החודש הקודם.

המשנה[1] מתארת: עדים עושים דרכם אל בית הועד, ולאחר בדיקות וחקירות שונות של הרבנים –

ראש בית דין אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש

וכך, באמצע היום, מתברר שזה ראש חודש כבר מהלילה הקודם. החודש המדעי מתחיל ברגע שהירח מופיע בשמים. החודש ההלכתי יתחיל רק בשעה שחכמים יאשרו את זה!

ובניסוחו של הרמב"ם[2]:

מצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש, כשתיראה לכל איש ואיש הלבנה. מצוה זו לא יעשה אותה לעולם זולת (אלא) בית דין הגדול לבד. ובארץ ישראל לבד.

רגע, איך נקבעים החודשים לאחר שפורקה המערכת ההלכתית האחראית בידי השליטים הזרים באופן בלתי הפיך? הרמב"ם משיב: ולכן בטלה הראייה אצלנו היום.

אז מה עושים? ובכן, בהעדר המוסד הסמכותי המרכזי, החודשים ייקבעו לפי חשבון, לפי המדע.  תנועת הירח ניתנת לחישוב. זה לא קל, בעידן שבו אין מספרים עשרוניים ובוודאי שלא מחשבים, אבל זה אפשרי וזה היה קיים כבר בבבל העתיקה. וגם לחכמים היה הידע הזה, כדברי רבן גמליאל[3]:

אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים

זה לא שבר עשרוני, אבל זה מדוייק. ואם יודעים את התאריך שבו מופיע הירח לראשונה פעם אחת, אפשר לחשב בזה אחר זה את כל המופעים הבאים, חודשים ושנים קדימה. ואכן, לוח השנה שלנו מבוסס על חשבון שנערך בבבל של הגאונים, הרבנים שהיו אחרי האמוראים שהיו אחרי התנאים.

נסכם: יש שתי אפשרויות לקבוע את החודש החדש. לפי הראיה, ודווקא באישור של חכמים, כל חודש מחדש; או לפי החשבון המדעי, שהיה ידוע כבר אז ואפילו קודם.

והיכן זה מופיע בתורה?

****

להסתדר בלי פסוקים

הפתעה. זה לא. התורה שבכתב אינה אומרת מאומה על כך.

התלות של סדר הזמנים בגרמי השמים, בשמש ובירח, מופיעה במעשה בריאת העולם[4].

וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה

וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים

מה לא כתוב כאן? עצרו רגע, בדקו…

נכון מאד! לא נזכר כאן כי המאור הקטן, הוא הירח, ישמש לקבוע חודשים!

גם בפרשתנו נמסר למשה כלל אודות לוח השנה וקביעת חודשיה[5].

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

לָכֶם – לבני ישראל. לא החשבון המצרי, לפי שנת השמש, אלא לפי שנת ירח, והחודש הראשון מתחיל כעת, החודש בו נגאלנו ממצרים, זה שאנו קוראים לו היום ניסן.

וזה כל מה שיש לתורה שבכתב לומר על ניהול החודשים…

אז מהיכן שתי השיטות של קביעת החודש החדש? כמו תמיד, זו יכלה להיות מסורת על פה, שנלוותה לתורה שבכתב. ויתכן שזו פרשנות של חכמים, מה שנקרא "דברי סופרים" אצל הרמב"ם.

ועל מה מתבססת הפרשנות הזו? ובכן – על סברה. על הבנה אנושית. ונסכם שוב: מכך שהחודש החדש מתחיל, על פי הגדרה, עם הופעת הירח החדש, נובע שצריך לדעת מתי זה קורה. אבל אי אפשר להפקיד את ההחלטה בידי העם, כדי לא ליצור מחלוקות. לכן החודש יתחיל לא ברגע שיופיע הירח אלא ברגע שחכמים יכריזו על כך. ואם המוסד של חכמים יפסיק לפעול, אז חוזרים אל השיטה המדעית, על פי חשבון, כי חשבון מדעי מסור באופן טבעי בידי מי שיודעים חשבון ומדע.

אלו הן סברות, וסברות הן הכלי הפרשני החשוב ביותר. ולכן אין לנו בתורה שבכתב הנחיות לקביעת החודש: מה שאפשר להבין מכוח ההגיון והסברה הרי זה כאילו נכתב בתורה. או, בלשונו של רב אשי: הא למה לי קרא, סברא הוא[6].

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] משנה ראש השנה ב ז

[2] רמבם, ספר המצוות, קנג.

[3] ראש השנה כה א

[4] בראשית (פרשת בראשית) א, יד

[5] שמות (פרשת בא) יב, א) – ב

[6] בבא קמא מו ב