עצירה למחשבה על פרשת בא תשפ״א: חיפזון ושיחזור

בפרשתנו מתחולל מהפך. בני ישראל יוצאים ממצרים, אבל זו רק ההתחלה! 

זו התחלת דרכו של עם ישראל, משיעבוד לגאולה. זו גם התחלת הברית בין א-לוהים לבינינו. כן, גם אנחנו וגם צאצאינו – לתמיד.

כאן גם קיבלנו מצוות בפעם הראשונה. מצוות לשעתן, שחכמינו קראו להן "פסח מצרים" ומצוות לתמיד, שחכמינו קראו להן "פסח דורות".

נגלה את שני העקרונות שמנחים את המצוות האלו, אז ולדורות. וגם נלמד איך מחנכים באופן המיטבי.

וגם מהי מטרת המצוות אשר בפרשה.

זה הרבה, נכון, אבל עדיין אפשר לכלול הכל ב617 מילים.

ויש לנו גם שאלה לסיום, שנשאיר פתוחה עד לדף הבא בשבוע הבא בעז"ה.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

בפרשתנו סוף סוף יצאו בני ישראל ממצרים, וזה ייעשה, כידוע לכולנו, במופתים גדולים.

אבל קודם לכן עליהם להכין את עצמם. בני ישראל מקבלים, בפעם הראשונה, מצוות[1].

הם מקבלים ארבעה ימים להכנת השה. אבל מייד עם שחיטתו לפנות ערב – הכל מתנהל מהר.

וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה

קודם כל, הסעודה היא בלילה, לא ביום. וזה חריג. בימים ההם, הלילה היה מיועד לשינה. צריך לזכור שרק מאז הומצאה התאורה המלאכותית, כמו גז וחשמל, מרשה האדם לעצמו לשנות מן השעון הפנימי שמבדיל בין היום לבין הלילה. (נכון שהיו נרות, אבל למה לבזבז משאבים יקרים על מה שאפשר לעשות טוב יותר בבוקר?)

כבר אז, הלילה ההוא שונה מכל הלילות. נשארים ערים. חוגגים – זה אומר סעודה ודווקא בשר, מאכל יקר גם היום ונדיר למדי בימים ההם.

צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת

מדוע צולים את הבשר? מפני שזו שיטת ההכנה המהירה ביותר.

וצריך לאכול לחם טרי, אבל לחכות שהבצק יתפח לוקח יותר מדי זמן בעולם שלא משתמשים בו בשמרים אלא בשאור, כלומר בצק ישן שתפח והתקשה. אז מצות. דווקא מצות.

אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם

צולים את הבשר על האש – זה גם הכי טעים – אבל אסור לבזבז זמן אפילו על פירוק הבשר לנתחיו.

צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ

ועוד, למרות שזו סעודה חגיגית, היא נאכלת בחפזון. בני ישראל מגיעים לסעודה כשהם ערוכים ומוכנים לדרך, שאליה יצאו מייד אחר כך.

וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם

ובמשפט אחד מסכם:

וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַידֹוָד

בארבע מילים: יש תחושה שאין זמן. במילה אחת: חִפָּזוֹן

כאשר הגאולה מגיעה, צריך להיות מוכנים כי הכל ייעשה מהר.

****

שיחזור חינוכי

אבל עדיין לא הגענו אל הלילה המיוחד הזה. קודם כל הם מקבלים עוד משהו. הוראות לדורות[2].

מה שקורה בערב הזה ייחגג כל שנה מחדש, באותו יום, ובאותה צורה.

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, חַג לַידֹוָד, חֻקַּת עוֹלָם

ביום השנה יוקרב קרבן פסח, וייאכלו מצות.

כך מחנכים את הדור הבא, את הדורות הבאים, שימשיכו לחנך את צאצאיהם אחריהם.

וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?

זו בעצם המטרה, שהבנים ישאלו, וכך הם ישימו לב היטב לתשובה:

זֶבַח פֶּסַח הוּא לַידֹוָד אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל

הטכס שייערך כל שנה בלילה הזה מבצע למעשה שיחזור של מה שקרה בלילה הראשון.

בשתי מילים: חויה חינוכית. החויה והסיפור הם אמצעי החינוך הטוב ביותר.

ואם כבר מזכירים שיחזור, זה לא רק עבור הדור הבא. זה גם עבורנו, ההורים. כשאנו מספרים וחוזרים על כללי השיחזור, אנו כאילו נמצאים שם מחדש.

ובכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל[3]

****

האיסור החדש על חמץ

זה כמעט הכל, אבל הרשו לנו לסיים בשאלה.

בפסח דורות מתווספת עוד מצוה שלא נהגה בפסח מצרים. רוצים לנסות למצוא?

הנה היא: איסור חמץ.

אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם

כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל

בלילה ההוא של יציאת מצרים לא היה איסור חמץ! זה מתחיל רק בפסח דורות.

מדוע החמץ אסור? שוב, זה חלק מהשיחזור.

קודם כל מפני שבלילה ההוא לא אכלנו לחם, רק מצות.

שנית, כי כאשר יצאנו לדרך, המצרים לא איפשרו לנו להכין לחם.

וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ

איסור החמץ שנקבע רק לדורות ולא נהג במצרים משחזר גם הוא את מצבם של בני ישראל בשעת השיחרור.

והנה שאלה אחרונה: מדוע האיסור על החמץ (ואכילת המצות כתחליף יחיד) במשך שבוע?

מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ[4]

הרי הגאולה היתה באותו לילה? או שלא? הישארו עמנו. בשבוע הבא נגלה את התשובה המפתיעה.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות פרשת בא יב:ג – יב

[2] שמות פרשת בא יב:יג – כז

[3] רמב"ם הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה

[4] שמות פרשת בא יג: ז