עצירה למחשבה על פרשת בהר תשפ"ב: אסור לרמות גוי, נקודה‎‎

אסור לגזול, אסור לרמות. זה מאד מושך, כפי שאמרו חכמינו, ואדם נוטה לחפש לעצמו היתרים – אבל זה אסור וזה גם לא כדאי.

וגם את הגוי אסור לרמות.

ואיפה זה כתוב בתורה?

(רמז: בפרשת "בראשית" וגם בפרשתנו…).

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

אסור לרמות, נקודה

אסור לגזול. אסור גם לרמות. כלומר, לנצל את אי ידיעתו של האחר כדי לעשות רווח על חשבונו.

האם צריך בכלל לדבר על זה? אולי כן. הנה, זה בפרשתנו[1].

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ – אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו – אסור לרמות בעסקים.

והנה הדוגמא:

בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ, בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ

לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט – כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ – אל תרמה! אל תיקח יותר ממה שמגיע לך.

וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם

הנה הרקע הכלכלי: אז ושם, לכל דבר מחיר קבוע בשוק, שלא כמו היום. אסור לנצל קונה תמים שאינו מכיר את המחיר כדי לקחת יותר. אותו איסור חל כמובן גם על הקונה, אם המוכר תמים ובור.

בלשון ימינו: תהיה ישר. גם אם תפסיד הזדמנות לעשות כסף, זה לא הכסף שלך.

הכלל הזה חל תמיד, אבל מודגם במכירת שדה האחוזה המשפחתי. למעשה, מכירה כזו לא חלה, ורק בשעת הדחק ניתן להשכיר את השדה עד שנת היובל הקרובה, שאז כל השדות חוזרים לבעליהם המקוריים. לפיכך, הקונה את השדה בעצם שוכר אותה לתקופה, שאורכה תלוי בזמן שנשאר עד היובל. לפיכך יש כאן מחיר נכון: לפי מספר השנים ומספר היבולים שהשדה עשוי להניב.

אסור לקחת יותר, אסור לתת פחות.

קל לנסח את הכללים האלו. הרבה יותר קשה ליישם אותם. חכמינו העריכו את גודל הקושי ואמרו כי "גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן[2]. כאשר יש הזדמנות לנצל את אי ידיעתו של הצד השני, כמה קשה להתאפק, לבקש את הסכום המדוייק ולא יותר, לשמור על היושר.

לכן נאמר כאן: וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ. זה יעזור לזכור, שיש אלוקים שמעניש על כל עבירה.

****

לא תגנוב – גם מגוי

גם את הגוי אסור לרמות, וגם זה בפרשתנו.

וּמָךְ אָחִיךָ, וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב … אַחֲרֵי נִמְכַּר – אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ – העני שמכר את עצמו לגוי, זכאי שאחד מקרוביו ישקיע בפדיונו.

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ – זה נעשה לפי חשבון

מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים,

כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ – העבד נחשב כשכיר למספר שנים ואת התמורה הזו צריך להחזיר

אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים … וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל

וְחִשַּׁב לוֹ – כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת גְּאֻלָּתוֹ

משלמים על הזמן שנותר. וצריך לשלם את הסכום המדוייק, לא פחות.

ומכאן דורש רבי עקיבא[3]:

מנין לגזל כנעני שהוא אסור?

ת"ל: וחשב עם קונהו – ידקדק עם קונהו

ואמנם צריך להיות מובן מעצמו שאסור לרמות את הגוי. הרי בתחילת התורה קראנו[4]:

וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ – כל אדם, לא רק היהודים…

ממילא, גם את הגוי אסור לרמות.

****

יושר וקדושה

היום זה נראה מוזר, אבל רבי ישמעאל חולק על רבי עקיבא, מתיר לרמות גוי כל עוד לא יהיה מודע – אבל לעולם – שרימו אותו.

ננסה ללמד זכות באמצעות הרקע ההיסטורי. כפי שמסביר המאירי, הפרשן הרציונליסטי מימי הבינים, הגויים בימים ההם היו עובדי עבודה זרה וחשודים על כל העבירות. יותר מדי פעמים היום גם היו אויבי עם ישראל, ניצלו אותנו וגזלו אותנו. לכן, מי שרימה את הגוי נימק לעצמו שהוא מציל ממון שממילא שייך לעם ישראל, שהוא מצמצם את הסיכון שהכסף ישמש לעבודה זרה או לפגוע ביהודים.

ראוי להדגיש שגם במקומות שנהגו זלזול בממון הגוי, היו שמתחו ביקורת. בגלות המרה של אשכנז, בתקופת מסעי הצלב – שעשו טבח ביהודים – עדיין, בעל ספר חסידים כותב[5]:

אל יעשה אדם עוול – אפילו לנכרי… והקב"ה עושה משפט לעשוקים בין יהודי בין גוי.

מדוע היום קל להזדהות עם שיטת רבי עקיבא ובעל ספר חסידים? במה אנו טובים מאבותינו? מפני שבדורות האחרונים השתנה העולם, התפתחה התרבות. מכנים זאת "נאורות". יש מודעות גבוהה יותר לערכים, לאנושיות. (אם זה נשמע נאיבי, הרי זה בגלל שלאחר הנאורות בא הפוסט מודרניזם…)

לפעמים כדאי לחזור לפשטות, כדברי רבנו הרמב"ם על היושר הטבעי[6]:

כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו … והלך ישר כמו שעשהו הא-להים,

ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם –

הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים

כן, כן. האדם הישר נקרא "קדוש", כי הקדושה מקיפה את כל תחומי החיים, גם בין אדם לחברו. רוצים להתקרב לא-לוהים? הנה הדרך הסלולה לפנינו. האם זה לא שווה יותר מכל הכסף שבעולם?

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] ויקרא בהר, כה יד-יז, מז-נב

[2] משנה מכות ג טו.

[3] בבא קמא קיג א-ב

[4] בראשית (בראשית) א, כז

[5] מהדורת מרגליות, תתרעד, וכן תרסא

[6] רמב"ם שמיטה ויובל יג, יג