עצירה למחשבה על פרשת בראשית תשפ״א: חטאם של בני הדיינים

שלום וברכה

מי הם בני הא-לוהים שלקחו להם נשים בכוח הזרוע? מדוע כעס רבי שמעון בן יוחאי על מי שפירשו שאלו הם מלאכים? ומה הפשט שלו ושל רש"י בפרשה?

המסר פשוט: הכוח משחית, ועדות לכך מצאנו בדיני התורה, בתנ"ך – וגם בהיסטוריה.

ואיך זה נוגע לכל אחד מאיתנו?

שבת שלום

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

ביטוי מופלא ומעורר מחלוקת מופיע בפרשתנו.

וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ[1]

יש כאן מחלוקת עתיקה. מי הם בְנֵי הָאֱלֹהִים ?

המלאכים שנפלו ממקום קדושתן ראו בנות דורו של קין, שהן מהלכות גלויות בשר ערוה והיו מכחלות עיניהן כיונות

ותעו אחריהן ולקחו להן נשים שאינן הגונות להן[2]

זה פירוש קשה ומוזר. היתכן שמלאכים, שמקומם בשמים, בפמלית הכבוד של אלוקים, יתעניינו בבשר ודם ויתפתו אחריו? ההשערה הזו, הבלתי אפשרית, הפכה למעשיה נפוצה בכתות יהודיות עתיקות ואחר כך בנצרות. מייד נראה מה חושב על כך רבי שמעון בן יוחאי. נפתח בפירושו לפסוק.

בני הא-להים – רבי שמעון בן יוחאי קרא להון: בני דייניא[3]

האם אין זו התעלמות מפירוש המילה א-להים? ובכן, לא. אבי הפרשנים רש"י מסביר

כל אלהים שבמקרא לשון מרות

הכינוי לבורא בשם א-להים נובע מכך שזו לשון שלטון, כל שלטון, גם אנושי. וראו שם דוגמאות מן המקרא בדברי רש"י.

ואיך החטא של בני הדיינים הוביל למבול? המדרש מסביר. הם היו דוגמא רעה לכל שאר העם.

מה היו בני הדיינים עושים? היו אוחזים נשים מן השוק ומענים אותם

אם כך היו בני הדיינים עושים – קל וחומר לשאר[4]

צריך להבהיר: יש מחלוקות פרשניות בכל התורה, אבל כאן זה אחרת. רבי שמעון מזהיר כי הפירוש שמדובר במלאכים הוא לא רק טעות – אלא דעה פסולה ומזיקה. הוא מאיים על המחזיקים בה!

רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא.

*   *   *

זהירות: מלך

זה גרם למבול, והתורה מעידה שניצול סמכות לרעה יכול לקרות בכל דור ודור.

במצוה למנות מלך, התורה מגבילה את סמכותו בדיוק מהסיבה הזו.

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ … וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים[5]

בהתאם לחוקי הימים ההם, מותר למלך – כמו לכל אדם – לקחת יותר מאשה אחת. אבל לא מספר בלתי מוגבל. החוק המגביל את סמכויות המלך מגן על העם ובמיוחד על הבנות מפני ניצול.

לימים, כאשר העם ביקש משמואל הנביא למצוא לו מלך, שמואל מזהיר[6]:

אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ, וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישׁוֹ וְלִקְצֹר קְצִירוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וּכְלֵי רִכְבּוֹ

וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת וּלְאֹפוֹת

וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים

וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם

שימו לב: זו רשימת ניצול ארוכה ומשוועת, אבל אין בה ניצול של נשים כמו בפרשתנו. אמנם, גם מה שלא אמר שמואל קרה בהיסטוריה. דווקא דוד, בחיר המלכים, נכשל: חמד את בת שבע, שלח את בעלה אוריה לההרג בקרב – ולקח אותה לאשה.

*   *   *

הכוח משחית

ג'ון אמריך אדוארד אקטון, ברון ומרקיז, היה היסטוריון בן המאה ה19. מעטים היו שומעים עליו אילולא האימרה המפורסמת שלו, המדוייקת והמדכדכת.

הכוח משחית. כוח מוחלט משחית לחלוטין. אנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים…

לפעמים די אפילו בשליטה זמנית כדי לגרום לו לאדם לאבד את יכולת האבחנה המוסרית. בניסוי מפורסם לשמצה בשנת 1971, "ניסוי הכלא של סטנפורד" התחלקו סטודנטים מתנדבים לשתי קבוצות, אסירים וסוהרים. הסוהרים נצטוו לנהוג בקשיחות ב"אסירים" והם התעללו בהם, שוכחים שזו "רק הצגה". אילולא הופסק הניסוי באמצע, מי יודע מה עוד היה קורה שם…

בפרשתנו הנכשלים הם בניהם של בעלי הסמכות. זה מובן. הם נולדו לגדולה, אבל מעולם לא נשאו באחריות. אולי זה מעניק להם תחושה שהכל מותר להם.

וזה עלול לקרות בכל דור. כפי שהתנ"ך מלמד[7]. בני הכהן הגדול עלי ניצלו נשים במשכן. בני שמואל הנביא לקחו שוחד והיטו משפט. למעשה, זה מה שדחף את העם לבקש להם מלך…

ניצול של נשים הוא דבר נורא, ועל זה בא המבול, אבל אין זו הסכנה היחידה מצד בעלי הסמכות.

לפני שנסיים, יש לנו מסקנה אישית.

האם המסר הזה עוסק רק בבעלי סמכות ציבורית, כמו נשיאים ושופטים?

לא, זה לכולנו.

לכל אחד מאיתנו יש איזורים שבהם הוא בעל הסמכות. מעסיק כלפי מועסקיו, מורה לתלמידיו, הורה כלפי ילדיו…

כבר בפרשת "בראשית" אנו לומדים: סמכות היא קריאה לאחריות, לא לניצול.

ומודעות לכך היא הצעד הראשון כדי לא להיכשל.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית פרשת בראשית ו:א – ד

[2] מדרש הגדול בראשית פרשת בראשית ו:ב

[3] בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כו סימן ה

[4] ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פו

[5] דברים פרשת שופטים יז:טו – יז

[6] שמואל א ח:יא – יח

[7] שמואל א פרקים ב, ח