עצירה למחשבה על פרשת ואתחנן תשפ״א: זכרון בספר

הנה עצה חינוכית. כאשר הילד שואל את אבא, צריך לחטוף את הרגע ולענות לו. ואם הוא שואל על תורה ומצוות, צריך להתחיל את התשובה עם סיפור יציאת מצרים. אלוקים הבטיח לשמור עלינו, וזה מה שהוא עשה, גאל אותנו והביא אותנו לארצנו. התורה והמצוות הן לְטוֹב לָנוּ.

אבל יש עוד סיפורים שכדאי לספר, החל מסיפור הגאולה של עם ישראל בדור האחרון, שראינו במו עינינו, אבל עדיין צריך למקם אותו בהקשר, ואפשר גם למצוא לו זכר בדברי הנביא. וגם סיפורים אישיים על השגחה, על כל מה שקרה לנו והביא אותנו למקום שבו אנו היום.

את הסיפורים האלו כדאי לזכור ולכתוב ולספר אותם גם לעצמנו, גם בשעות הקשות וגם בשעות השמחות.

זה מה שמאפשר לנו לדעת שאלוקים איתנו.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

צריך לדעת איך לדבר עם ילדים. צריך לנצל את ההזדמנות אם וכאשר הם פונים אלינו בשאלה.

וזה כתוב כבר בפרשתנו[1].

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר

מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם

זו התחלה מצויינת! הבן בא אל אבא עם שאלה. הוא עדיין מצפה מאבא שיספק לו ידע שיש לאבא ואין לו עצמו.

ומה השאלה? הבן רוצה ללמוד מה הן המצוות אשר אלוקים נתן לנו, עם ישראל.

זו הזמנה שצריך לחטוף. זה ממש לא קורה כל יום.

שאלה היא דבר מצויין. גם בגלל שצריך לעודד לשאול שאלות, וגם בגלל שזו השאלה על הנושא החשוב ביותר שיש לנו. המסורת. הברית.

איך מעבירים את זה לילדים?

הנה ההנחיות.

****

הנסים והחסדים

מעניין. אולי מפתיע. התשובה לשאלה על המצוות מתחילה דווקא בסיפור.

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה

וַיִּתֵּן יְדֹוָד אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ

וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ

הסיפור הזה מוכר וידוע אבל לא לילד השואל. אמנם צריך לספר אותו גם אם הילד כבר שמע אותו!

היינו עבדים. אלוקים גאל אותנו. העניש את המצרים, הציל אותנו והביא אותנו לארץ – כפי שהתחייב.

אפשר להאריך ולפרט, וסביר שהאב אמור לפרט קצת יותר – אם הבן רוצה לשמוע. אבל אפשר להעביר את המסר גם בקיצור.

יש אלוקים. יש ברית. כשהיינו בצרות, אלוקים הציל אותנו. אנו היום בארצנו, וזה הכל עשה ועושה אלוקים.

רק אחר כך אפשר להמשיך אל המצוות.

וַיְצַוֵּנוּ יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה

אתה שואל מה הן המצוות, יאמר האב לבן. ובכן, קודם כל דע על מערכת היחסים המיוחדת שיש לנו עם אלוקים, ואז תבין שהחוקים האלו נועדו לְטוֹב לָנוּ.

****

הברית וההיסטוריה

סיפור יציאת מצרים היה לפני אלפי שנים. מאז עברנו, אנו בני ישראל, הרפתקאות רבות. לא תמיד היה קל. אבל למרות כל הגלויות, למרות השואה, הנה אנחנו כאן. בארצנו.

גם את הסיפור הזה צריך לספר.

וככל שזה מפתיע, נדמה שכבר הנביא ירמיהו דיבר על כך[2].

לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד

וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: חַי יְדֹוָד אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

כִּי אִם חַי יְדֹוָד אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם

חשוב לנו לדעת איך התחילה ההיסטוריה שלנו כעם, עם הנסים של אז. וחשוב לספר את סיפורי הנס העדכניים, מפני שקל להתחבר אליהם, ומפני שהם מראים שהברית בינינו לבין אלוקים עדיין קיימת.

****

בין אדם לעצמו

ויש עוד סוג של ניסים שצריך לזכור ולספר. הפרטיים והמשפחתיים. אירועים שבהם ראינו את יד אלוקים מכוונת אותנו. לפעמים אלו היו חסדים גלויים ששימחו אותנו, ולפעמים זה התחיל בקושי ובאכזבה או אפילו באסון אבל משם הצלחנו לגדול ולהתפתח ולצאת לדרך חדשה שהביאה אותנו למקום שבו אנו נמצאים היום.

אלו סיפורים שצריך לזכור. אפילו לכתוב אותם בספר פרטי כדי שלא נשכח, כדי שנוכל לעיין ולהיזכר: את כל הדברים האלו עשה אלוקים לנו. ואת הסיפורים האלו נוכל להשאיר אחרינו עבור ילדינו.

לדעת חכמינו, הדברים שאמר משה ליהושע לאחר מלחמת עמלק, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר[3], היו עצה כללית. על כך הסתמכו מרדכי ואסתר כשכתבו את מגילת פורים. אבל גם סיפורים פרטיים ראויים להישמר. וכן כתבו בימי הבינים רבי יהודה החסיד ובדורנו הרב שמשון פינקוס.

אם אנו רוצים לענות לעצמנו על השאלה החשובה מכל, האם אנו זוכים באופן אישי להשגחת אלוקים, בסיפורים האלו נמצא את התשובה.

לכן כל כך חשוב לשמר אותם. לכן כדאי כל כך לכתוב אותם שלא יישכחו. ואז אפשר להוסיף אותם לתשובה שאנו עונים לילדים. אלוקים שגאל את אבותינו ממצרים גם גאל אותנו, את אבא ואת אמא, בסיפורים שאנו מספרים לכם כעת.

וזה מועיל גם לנו, במיוחד בשעות הקשות ביותר שיש לנו. אפשר לפתוח את ספר הזכרונות הכתוב או לעלעל בזכרונותינו. כך ניזכר: אלוקים תמיד היה איתנו. והוא איתנו גם עכשו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים (ואתחנן) ו כ – כה

[2] ירמיהו טז יד – טו

[3] שמות (פרשת בשלח) יז יד בבלי מגילה ז א.