עצירה למחשבה על פרשת ואתחנן תשפ״ב: אנו העם הגדול

מה התורה נותנת לנו?

זו כמובן שאלה מורכבת, שקיבלה תשובות רבות במשך ההיסטוריה. אבל הבה נקשיב למשה רבנו…

ואיך זה מלמד אותנו איך ללמוד תורה היום?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

מה התורה נותנת לנו? משה רבנו עונה על השאלה הזו בפרשתנו, בנאומו לדור של בני ישראל הנכנסים לארץ[1]:

לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים – זו התורה: חוקים ומצוות, חלקם בתורה שבכתב וחלקם בעל פה

כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים – זו החכמה שגם הגויים כולם יכירו בה

אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה – חוקי התורה יתפרסמו בעולם

וְאָמְרוּ: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה – אפילו משמיעה הם יתרשמו מחכמתנו.

כאן מתבקש לשאול: הגויים יאמרו שאנו הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה? הלא בהמשך ידגיש משה:

אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים – מספרכם הקטן ביותר, עוצמתכם הדלה ביותר

הגדולה שלנו אינה במספרנו ובכוחנו. אז במה כן?

למשה יש שתי תשובות. ולכל אחת מגיע פרק משלה.

****

א-לוהים הוא קרוב

מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ-לֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּידֹוָד אֱ-לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו – יש לנו למי להתפלל!

האם רק אנו זכאים להתפלל? ממש לא! כפי שאומר שלמה המלך[2] בחנוכת המקדש.

הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ – כן, יהיו כאלו שיבואו במיוחד כדי לבקש.

ואיך שמע הנכרי עלינו ועל התפילה?

כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה  – דרך ההיסטוריה שלנו, שהיא העדות להשגחה האלוהית.

ואחרי ששומעים, מחליטים לנסות: וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה

וידוע לנו על גויים שעשו זאת, שהגיעו כדי לבקש ישועה. נעמן שר הצבא הארמי בא אל אלישע הנביא לבקש רפואה מצרעתו. בימי בית שני, הלני המלכה מתגיירת ומקבלת על עצמה נזירות למען בנה. אלו דיווחים בודדים, אבל סביר לשער שהיו יותר, הרבה יותר

הידיעה הזו, שיש למי להתפלל, לא-לוהים, מזכה אותנו שיאמרו עלינו: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. וברור שלתפילה הזו, כדברי הרמב"ם, אין נוסח וזמן מסויימים, אלא כל אחד מתפלל בדרכו, בזמן שהוא רוצה לדבר עם א-לוהים.

והוא מקשיב.

****

חוקי צדק

והנה הסיבה השניה של משה רבנו, שגם היא תגרום לגויים לקרוא בהתפעלות:

וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת – התורה היא משפטי וחוקי צדק ברמה שגם הגויים יכולים להבין.

ושוב יש לנו דוגמאות מכל ההיסטוריה.

עקילס, קרובו של אדריינוס קיסר, מתגייר, וכמוהו רבים.

גם מקורות חיצוניים מלמדים אותנו על הרושם שעושה התורה על לומדיה. המלומד הסורי, טטייאנוס, לומד את התורה, מתפעל מחוקותיה – ומתנצר, כי במאה השניה לספירה הנצרות היתה עדיין סוג של יהדות…

וכך גם בימינו[3].

אֶמֶה פַּלְיֶר, שנולד בסוף המאה ה19 בצרפת, היה מאותו זן נדיר שמשתוקק לדת ולרוחניות. הוא למד להיות כומר, אך הכרותו עם התורה והיהדות שיכנעה אותו שדת האמת היא שלנו. הוא רצה להתגייר, אבל הרב אליהו בן אמוזג שיכנע אותו להסתפק בקבלת שבע מצוות בני נח…

עכשו צריך לשאול: מה הם אותם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם?

שאלה מצויינת. היינו רוצים תשובה קצרה שאפשר לקרוא ברגע אחד, נכון?

ובכן גם השאלה הזו הוצגה[4] ונענתה לפני יותר מאלפיים שנה.

לנכרי אחד היתה משאלה: להתגייר על מנת ללמוד את כל התורה – כשהוא עומד על רגל אחת.

רק הלל מצא תשובה מַסְפֶּקֶת בשני משפטים:

הראשון: מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך

ומה עם כל השאר?

ובכן, השאר, התורה שבכתב ובעל פה, אלו פירושים ויישומים.

ומכאן המשפט השני: את השאר צריך להשקיע וללמוד.

יש כאן חידוש בדיני גיור: המחוייבות להתחיל ולהמשיך מַסְפֶּקֶת כדי לגייר.

ויש כאן חידוש גם עבורנו. התורה היא חוקי צדק ויושר, שאפילו גוי מסוגל להבין.

זו סברה בסיסית שאיתה עלינו לגשת ללימוד התורה. עלינו לשאול תמיד: כיצד מצוה זו שאנו לומדים היא תועלתנית וחינוכית, כזו שגויים מסוגלים להבין, שהרי זה מה שאומר לנו משה.

וכמובן זוהי גישתו של רבנו הרמב"ם, שהתורה כולה היא פרוייקט חינוכי לבנית החברה והפרט, חברה של יושר ויושרה, חסד וקדושה.

מתחילים?

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים (ואתחנן) ד, ה–ח; שם ז ז

[2] מלכים א ח, מא – מג; מלכים ב ה; ספרי זוטא ו ה; שמות רבה ל יב וכן ויטאקר המובא ב"מקרא לישראל דברים עמ' 190. רמבם, תפילה, א א.

[3] (AIME PALLIERE),אֶמֶה פַּלְיֶר, המקדש הנעלם, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ו.

[4] שבת לא א.