עצירה למחשבה על פרשת וישלח תשפ"ב: האב הזהיר והבן הגיבור‎‎

יעקב ניצל מלבן ועכשו עליו להתמודד עם עשו. אך מיהו עשו שמגיע עם 400 לוחמים? אח אוהב או מנהיג נקמן, שינסה להגשים את האיום שהניס אל יעקב לחרן ליותר מעשרים שנה: להרוג את יעקב – ואת כל משפחתו?

יעקב עושה הכל כדי לפייס את עשו, אבל עליו להיות מוכן לכל, גם לאבד חלק מהמשפחה כדי, אולי, להציל את האחרים. הברירה נוראה: איך מתעדפים בין ילדים, לחיים ולמוות? איך בוחרים איזו אשה לסכן ועל איזו להגן?

ואיך יוסף, המופיע לראשונה בסיפורי התורה, פועל כמו גיבור?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

יעקב חוזר לארץ כנען, אב למשפחה גדולה, עם ארבע נשים ואחד עשר ילדים (ועוד בת אחת).

וכאן עליו להתמודד עם אחיו, עם עשו.

ניזכר: טרם צאתו לחרן, לפני 22 שנה, אמרה לו אמו[1]:

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. וְעַתָּה בְנִי בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה.

וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים – עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ, וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ

וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם

הימים הפכו לשנים והודעה לא הגיעה. לפי דבריו אל רחל ולאה, בחלומו אמר לו המלאך לחזור[2].

והוא חוזר, ושולח שליחים אל עשו, שהקים לו ממלכה בהר אדום. והם חוזרים ומדווחים: עשו בדרך, עם 400 חיילים. והוא שינה את המסלול ומתקדם לעבר יעקב.

האם הוא בא בתור אח או בתור נוקם?

****

הכנות

יעקב אינו יודע – והוא בחרדה. הוא הופך את מצוקתו לתפילה. ומתוכה[3] נדע מה חשב ומה הרגיש.

הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ

פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים

הוא אחי אבל אני פוחד ממנו בגלל שהוא כועס עלי ובצדק. אולי הוא יבוא ויהרוג לא רק אותי כפי ששמעתי מאמא שהוא תיכנן לעשות, אלא אותי ואת כל המשפחה שזכיתי להקים.

ואז יעקב נערך למפגש, וההכנות שלו הן מלאכת מחשבת אסטרטגית עד היום הזה.

ראשית, הוא שולח מתנות יקרות, עדרי בהמות, כולל גמלים, הנכס היקר ביותר של הימים ההם. והוא מלמד כל שליח לומר שעשו הוא האדון. אני רק האח הצעיר, אומר יעקב. המסר ברור, כדברי רש"י: ברכת אבא שלקחתי ממך לא התקיימה בי. בלשוננו היום: אתה הבוס.

ואז הוא מחלק את המשפחה ומסדר אותה לקראת בואו של עשו[4].

וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה

וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים

וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים

לפי סדר החשיבות המשפחתי – רחל ולאה היו צריכות להופיע ראשונות, ורק אחריהן השפחות. מדוע הסדר היה הפוך?

התורה חושפת את מחשבתו של יעקב בתיכנון קבלת הפנים. אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה[5] . עשו עלול להיות רוצח, ויעקב לא יוכל לעצור בעדו, לא כאשר יש לו 400 חיילים. אך גם אם עשו במצב רוח נקמני, אולי יסתפק במחצית – ויפסיק את מסע הרצח.

כמובן, יעקב היה רוצה להציל את כולם. אבל אם אי אפשר, יציל מה שאפשר, ולפי הסדר הזה.

אנו יודעים שהסוף היה טוב, שעשו סלח לו. אבל יעקב, באותו הזמן, לא ידע זאת. מבחינתו, הסידור של השפחות ובניהן, ואז לאה ובניה, ורק אז רחל ויוסף, הוא התיעדוף שלו: קרבנות לחמת הזעם ותאוות הנקם שאולי מניעות את אחיו.

עד כמה הבינו נשותיו ובניו של יעקב את המניעים המורכבים שלו? האם הבינו שהסדר המתוכנן היטב מראה לא רק את מי יעקב מחשיב יותר אלא על מי הוא מוכן לוותר, את מי הוא מוכן לסכן – או לאבד. את מי אבא יעקב אוהב פחות.

עד כמה הם הבינו את זה ועד כמה זה ישפיע מאוחר יותר, כגון בסיפור מכירת יוסף?

אך במקום בו ביטא יעקב את חרדתו ואת חכמתו להערך לכל תרחיש, מופיע לפנינו הגיבור של הפרשיות הבאות. יוסף. ולזה מגיע פרק חדש.

****

ההפתעה של יוסף

עשו מגיע. הנשים והילדים יודעים מה עליהם לעשות[6].

וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ

וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ

אבל רגע, הזוג האחרון, רחל ויוסף, הם ניגשים לא לפי הסדר שקבע אבא יעקב!

וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ

יוסף התקדם לפני רחל ועמד לפניה!

כאן אנו פוגשים בפעם הראשונה את יוסף ולומדים להכיר את תכונותיו.

אין ספק שיוסף וכל הילדים וכל הנשים חשו את המתח והחרדה של יעקב. הם הבינו שעליהם לציית בלי לשאול לסדר שקבע להם בפגישה עם עשו. הם יכלו לחוש את הפחד של אביהם מפני הדוד.

כאשר הם השתחוו זה נבע לא רק מהכבוד המתבקש לדוד, האח הבכור, ולא רק בגלל שאבא אמר, אלא בגלל שעשו היה מפחיד, מסוכן.

ויוסף, שאמור היה להסתתר מאחורי אמו רחל, קלט את כל התחושות האלו ואמר לעצמו: אני אעמוד לפני אמא. אני אגן עליה.

זה היה יוסף.

כאן היתה תחילתו.

המשך יבוא.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (פרשת תולדות) כז, מב) – מה

[2] בראשית ויצא לא יא, יג.

[3] בראשית (פרשת וישלח) לב, יב

[4] בראשית (פרשת וישלח) לג, א) – ב

[5] בראשית (פרשת וישלח) לב, ט

[6] בראשית (פרשת וישלח) לג, ו) – ז