עצירה למחשבה על פרשת וישלח תשפ״א: סיפור אהבה

זה לא מקובל לדבר על זה ביחס לאבות האומה, אבל האהבה היא כוח עצום.

בסיפור בראשית נאמר:

יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד[1]

בשיר השירים, המיוחס לחכם מכל אדם, הוא כותב:

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ

אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ[2]

לבוז? אהבת יעקב לרחל היא חלק מסיפור חייו של אבי האומה. ובאופן מפתיע, היא גם מה שיוביל לירידתנו למצרים, ולמעשה לכל ההיסטוריה היהודית.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

****

כימים אחדים

יצחק שולח את יעקב אל לבן עם הוראה ברורה לקחת מבנותיו לאשה.

קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ[3]

כל דרך ארוכה נגמרת פעם. בחרן, יעקב פוגש לראשונה את רחל. היא רצה לספר לאבא והוא מזמין אותו להתארח… ולעבוד קשה.

רחל, מגלה יעקב, היא יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה, וגם פעלתנית – שהרי היא, הצעירה יותר, היתה זו שרעתה את הצאן. הוא אוהב אותה. ומציע ללבן עסקה: אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה. הרי בזמנם האבא קובע.

כמה מתוקים היו דברי לבן: טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר. שְׁבָה עִמָּדִי.

נדמה שהתיאור היפה ביותר של אהבת יעקב לרחל מופיע במילים הבאות:

וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ

שבע שנים. בזמננו, בעידן הסיפוק המיידי, מי היה מחכה? יעקב אבינו חכה. הכל היה שווה למענה. גם לשאת את הרמאויות של לבן, שמכריח אותו לשאת קודם את האחות הבכירה לאה.

(האם צריך להסביר שהוא יאהב גם את לאה, גם את כל הילדים המשותפים? הרי זו משפחתו. אבל רחל תמיד היתה החשובה ביותר.

וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה)

****

העקרה

דווקא לאה, הפחות אהובה, היא זו שמביאה ליעקב ילדים, בנים, בזה אחר זה. רחל אינה יולדת. ופוריותה של אחותה לאה כואבת שבעתיים.

וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב

הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי

מה יכול יעקב לעשות? מה הוא יכול לענות מול כאב בלתי נסבל ללא פתרון?

הוא כועס. כנראה בפעם הראשונה בחייו הוא כועס וגם מאבד שליטה.

וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן

כמה הוא יתחרט על המילים האלו!

ואז, הנס. גם רחל נפקדת. אלוקים חס עליה.

וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱ-לֹהִים וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן

וַתֹּאמֶר אָסַף אֱ-לֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי

עכשו יהיה בסדר, חושבת רחל. ומייד היא מבקשת עוד ילד. קוראת לראשון על שם משאלתה.

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְדֹוָד לִי בֵּן אַחֵר

ושוב היא נפקדת, אבל הלידה קשה, ורחל מתה. בלידתה, היא קורא לבנה בֶּן אוֹנִי, אבל יעקב אינו יכול לשאת את השם הזה וקורא לו בִנְיָמִין.

הכאב כה גדול עד שהוא אינו מסוגל לחכות כדי להביא אותה לקבר המשפחתי אלא קובר אותה מייד על אם הדרך. והמחשבה הזו תרדפנו כל ימיו, כפי שהוא יאמר בעתיד הרחוק לבנה יוסף.

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ … וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם

****

לחזור לחיים

איך חוזר יעקב לחיות, לאחר מות אשתו האהובה? הוא, אב למשפחה ולמעשה עבורנו גם אבי האומה, לוקח אחריות.

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר.

הוא ממשיך לנסוע, ממשיך לחיות. למען המשפחה. אבל עבורו אישית כבר אין בית, אין קביעות. רק אהלים.

והאהבה הגדולה? היא מוצאת לה כתובת חדשה. בנה הבכור של רחל. יוסף.

ובשל אהבתו של יעקב, ובשל כותנת פסים, התגלגל הדבר וירדו אבותינו מצרימה.

זה כבר סיפור אחר. אבל כאן זה מתחיל.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית פרשת בראשית ב:כד

[2] שיר השירים ח:ז

[3] בראשית תולדות כח:ב, ויצא כט:ו – ל:ד. ל:כב – כד. ויחי מח ז.