עצירה למחשבה על פרשת יתרו תשפ"ב: מי רוצה להיות כהן?
א-לוהים מציע לנו ברית, כלומר עסקה: תקבלו את התורה ותהיו סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים וגם מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים.
זה משתלם? מה זה בכלל אומר?
ואיך זה נוגע לחיים שלנו היום, ואיך ההצעה הזו יכולה לשדרג אותנו?
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
יש רגעים מכוננים. א-לוהים מציע לבני ישראל ברית[1]. הם יקבלו את התורה ואז –
וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים
מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים
וְגוֹי קָדוֹשׁ
בני ישראל הבינו בדיוק מה נאמר להם. אנו פחות, הרבה פחות.
להיות סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים נראה מובן וגם מבטיח. אנו, עם ישראל, נהיה, איך נאמר זאת, האוצר היקר ביותר של א-לוהים בעולם הזה. "כל העמים שבארץ הם קנינו של ה', אבל ישראל הם סגולתו".
המילה סְגֻלָּה מתבארת כאן על פי המקור שלה באכדית, "נכס יקר ששייך בלעדית רק לאחד". הביטוי עבר גם לעמים אחרים באיזור, שימש כדי לציין יחס מיוחד של "משרת אהוב" ונקלט גם בתורה[2].
אבל מה זה להיות מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים?
מפרשים רבים, ישנים וגם חדשים, ראו בתואר מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לשון גדולה וחשיבות. רש"י מסתפק בשתי מילים: כהנים – שרים[3]. מפרש בן זמננו כותב ברור יותר וארוך יותר: תתפסו בין שאר האומות אותו מקום מכובד שתופסים בכל אומה ואומה כהניה[4].
והרמב"ם[5] מוסיף כאן תפקיד לדורות.
הכהן של כל עדה הוא המנהיג שהוא הנכבד שלה והדוגמה שלה
שאנשי העדה ילכו בעקבותיו וימצאו את הדרך הישר על ידו
תהיו אתם בשמירת תורתי מנהיגי העולם.
ילכו העולם בעקבותיכם ויהיו מחקים את מעשיכם ויתהלכו בדרכיכם.
את הפירוש הזה שמע רבנו אברהם בן הרמב"ם מאביו.
זו זכות גדולה וגם חיוב גדול, להיות מחנכי העולם על ידי דוגמא אישית!
****
אני? כן, אתה!
אולם אפשר לפרש גם שהמילים האלו, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, אינן מכוונות כלפי התפקיד שלנו, עם ישראל, ביחס לשאר העולם, אלא, שוב כמו בביטוי סְגֻלָּה, ציון של היחס המיוחד בינינו לבין א-לוהינו.
המילים כֹּהֵן ובלשון רבים כֹּהֲנִים מציינות מעמד מיוחד של אלו מתוך העם שמחזיקים בזכות הייחודית לעבוד את א-לוהים ולבצע את מעשי הפולחן שלו. לעתים המשרה הזו עוברת בירושה ובהתאם לכללי היוחסין ולעתים זה מקצוע שצריך להתקבל אליו.
לאחר מתן תורה ובעקבות חטא העגל קיבלו אהרן ובניו וכל צאצאיו את התפקיד של כהנים במקדש, מאז ועד עולם. אבל כאן ועכשו לכל עם ישראל מוצעת הזכות להיות כֹּהֲנִים של א-לוהים.
מה זה נותן? ובכן, זה אומר שהאדם יכול לעמוד בקשר עם א-לוהים ללא צורך בתיווך של מעמד מקצועי. כל אחד מאיתנו הוא הנציג של עצמו – ושל משפחתו ושל העם – לפני א-לוהים.
לא צריך כהנים. כל אחד מאיתנו כבר נבחר לכך.
כן, גם אתה ואת שקוראים את המילים האלו!
נכון שמצוות פולחניות כמו קרבנות נלקחו מבני ישראל וניתנו לצאצאי אהרן. אבל כל שאר המצוות מיועדות לכולנו. ולאחר חורבן המקדש השני, ובהמשך לתקנותיו של רבן יוחנן זכאי, מנהיג הדור ההוא, היהדות הפכה מדת שקשורה למקדש לדת שקשורה לקהילה, למשפחה ולפרט.
אז כן, להיות כֹּהֲנִים זה לקבל קשר ישיר עם א-לוהים – וזו הזכות של כולנו.
חכמים שימרו לנו מעשה מופלא שמפעים גם את מי שכבר מכיר אותו[6].
רבי חנינא בן דוסא הלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי.
וחלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי
אמר לו: חנינא בני בקש עליו רחמים ויחיה
הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה
אמר רבי יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו לא היו משגיחים עליו
אמרה לו אשתו: וכי חנינא גדול ממך?
אמר לה: לאו. אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך
כל אחד מאיתנו יכול לבחור להיות שר, או עבד, אבל עוד לפני שנבחר את דגם ההתנהגות שמתאים לנו אישית, כפי שרבן יוחנן בן זכאי ורבי חנינא בן דוסא בחרו להם את דרכיהם, צריך לדעת שכולנו בנים אצל א-לוהים, וכולנו יכולים להתפלל – ולהיענות. זה מחייב ומעל לכל – זה אפשרי.
אמרו חכמים: גם הגנב העומד לפרוץ לבית מתפלל כדי להצליח ולהינצל[7]. גם אדם המרגיש שהוא עומד להיכשל בעבירה יכול להתפלל ולהיענות. א-לוהים אוהב אותנו גם כשאנו לפני נפילה והוא מוכן להקשיב לנו ולעזור לנו לצאת מכל הצרות ולהיות סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.
כן, גם אתה ואת שקוראים את המילים האלו!
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] שמות (פרשת יתרו) יט, ג) – ו
[2] עמוס חכם, דעת מקרא שמות. סרנה, EXODUS, עמ' 104.
[3] רש"י כאן. והוכחתו משמואל ב' ח יח.
[4] פירוש הרטום.
[5] רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו כאן בשם אביו.
[6] ברכות לד ב
[7] אינו בתלמוד הבבלי שלנו אבל מובא בעין יעקב על ברכות סג א.