עצירה למחשבה על פרשת לך לך תשפ״ב: וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ

העם היהודי מתחיל עם מסע ארוך של אברהם אבינו. והוא מקבל שתי הבטחות, שתי ברכות.

לֶךְ לְךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה… וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה – לפני צאתו לדרך.

ובארץ: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת

למה שתי ברכות, ומה הן באמת אומרות?

ויותר מכך: מדוע התושבים המקוריים של הארץ, הכנענים, נזכרים כל כך הרבה פעמים במסעו של אברהם?

וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת – אַרְצָה כְּנַעַן

וַיָּבֹאוּ – אַרְצָה כְּנָעַן

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ – וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ

ומעל לכל, מה עושה שם המילה הקטנטנה אָז?

השאלה האחרונה חוללה משבר אמונה שנמשך עד היום הזה. אבל קריאה זהירה בפסוקים תגלה לנו את ההסבר וגם תלמד אותנו להבין מחדש את ההבטחות לאברהם אבינו – כפי שלא הכרנו אותן עד היום הזה.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

העם היהודי מתחיל עם מסע ארוך של אבינו. והמסע מתחיל עם הבטחה[1]. ובעצם – שתי הבטחות.

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ – את זה כולם מכירים…

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל– עם גדול יצא ממך

וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ – תבורך ותתפרסם

וֶהְיֵה בְּרָכָה… וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה – תהיה ברכה עבור כל העמים בעולם.

והם יוצאים לדרך.

וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ … וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן

וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן

ולאחר שהם מגיעים, אברהם מקבל את ההבטחה השניה.

לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת

אבל הנוסח שהובא כאן הוא מקוצר. הנוסח בפסוקים יותר ארוך. נצטט אותו במלואו ונגלה שתי שאלות, שעשויות להפוך את כל מה שחשבנו שידענו על ההבטחות לאברהם אבינו…

****

חזרות מיותרות והמילה אָז

הנה הציטוט המלא על מסע אברהם:

וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת – אַרְצָה כְּנַעַן

וַיָּבֹאוּ – אַרְצָה כְּנָעַן

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה – וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ

למה להזכיר את כְּנַעַן כל כך הרבה פעמים?

יותר מכך, הקטע וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ נראה מיותר לגמרי. נסו לקרוא את הפסקה בלעדיו.

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וַיֵּרָא יְדֹוָד אֶל אַבְרָם

הסיפור מובן מעצמו, הלא כן? אז למה נוסף האיזכור הזה?

ועוד יותר מכך: המילה הקטנטנה אָז עושה צרות. זה נשמע כאילו היו כנענים ואינם עוד. אבל כאשר משה כותב את התורה, לכל המאוחר בערבות מואב, הארץ מלאה בהם. לדור שייכנס לארץ צריך לומר אָז?

לכן משערים רש"י והאבן עזרא כי הכנעני היה הולך וכובש את ארץ ישראל. אבל קשה לקבל את ההסבר הזה. הרי הארץ כבר נקראת "ארץ כנען". כלומר – הם היו שם.

האבן עזרא מוסיף שיש עוד הסבר, אבל אינו רוצה לגלותו: יש לו סוד, והמשכיל ידום[2]. מה כל כך סודי כאן?

ובכן, הבעיה היא שהמילים וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ נראים כמו משהו שנכתב מאוחר, בדור שבו הכנענים כבר נעלמו ונשכחו. אבל האם יתכן שיתווסף משפט לתורה בדור מאוחר?!

במאה העשרים, הסופר היהודי חיים פוטוק מתאר בספריו את משברי האמונה של הצעיר היהודי האורתודוכסי. בדרך כלל, המשבר הראשון של הגיבור – ילד כשרוני מאד – מתחיל עם השאלה של רש"י והתשובה הסודית של האבן-עזרא. וכמו פוטוק עצמו, רק חלק מגיבוריו מצליחים להישאר אורתודוכסים בשל שאלות כאלו!

אבל לא צריך לפחד משאלות. צריך לדעת לחשוב ולמצוא תשובות. הנה נקודות שיכוונו אותנו לפירוש שנראה נכון. ראשית, הַכְּנַעֲנִי נזכר שלוש פעמים, והלא דבר הוא. ועוד, למילה הקטנה אָז תפקידים שונים. לעתים כדי להזכיר ימים שחלפו, אבל זה לא השימוש היחיד!

בהסתמך על נקודות אלו, אתם מוזמנים לקרוא את התשובה שלנו. אבל לזה כבר מגיע פרק חדש…

****

אמנות הסיפור המקראי

שלוש פעמים ברצף נזכרת העובדה שזו ארץ כנען. זו הדגשה. א-לוהים אומר לאברהם: הארץ הזו אינה ריקה! ועדיין אני שולח אותה אליה. יש בה תושבים. וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. אבל עדיין, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת!

כן, למרות שיש כאן תושבים. למרות שהם רואים את הארץ כשלהם (או לפחות חלקים ממנה).

ומכאן השאלה השניה. איך יזכו אברהם וזרעו בארץ? האם צפויה מלחמת כיבוש?

ממש לא.

נזכור: אברהם הביא איתו ְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. גם במדרש הדגישו חכמינו כיצד אברהם מקרב את הגויים לעבודת א-לוהים: צדקה ומשפט ואמונת הייחוד (המונותאיזם). מה שא-לוהים אומר לאברהם זה לא שזרעו יגרש את התושבים המקומיים או יחסל אותם, אלא שהם יתחילו לחיות לפי העקרונות האברהמיים! ובהדרגה, האמונה והדרך הזו תתפשט לכל העולם.

וזה כבר נאמר בהבטחה הראשונה, לפני המסע: וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה…. הברכה היא אמונה באל אחד עם חיי חסד ויושר. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה – זה יתפשט לכל העולם!

ואם נבדוק היטב, נראה שהפרשן הראשון שלמד כך את ההבטחות היה… ישעיהו הנביא[3].

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְדֹוָד

וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְדֹוָד מִירוּשָׁלִָם

והמשפט המסכם של נבואה זו מופיע היום על בנין האו"ם באמריקה:

לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה

זוהי דרך אברהם. לא בכוח אלא בזכות האמת שכובשת את כל הלבבות.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (פרשת לך לך) יב, א) – ז

[2] רש"י ואבן עזרא בראשית יב, ו

[3] ישעיהו ב, ב – ד