עצירה למחשבה על פרשת מקץ חנוכה תשפ״ג: האם אור חשמל כשר לחנוכה ולמקדש

האם מותר להשתמש באור חשמל עבור נרות חנוכה? ומה עם המנורה במקדש, כשייבנה בעז"ה?

השאלה המפתיעה הזו היא הזדמנות להכיר כיצד נקבעות הלכות חדשות.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

במה מדליקין נרות חנוכה (ושבת)?

הרשימה במשנה[1] כוללת סוגים רבים, כגון שמן דגים ושמן צנוניות, כי לא כל בית אב היה יכול להרשות לעצמו שמן זית, הטוב ביותר.

במקדש השתמשו בו להדלקה היומית במנורת הזהב. והשמן הופק מן הזיתים המעולים ביותר, ולקחו מכל זית רק את הטיפה הראשונה שיוצאת ממנו.

כזכר למקדש אנו מדליקים נרות חנוכה בשמן זית, אבל אפשר גם אחרת.

יש מתחרה חדיש: נר הפרפין, שנמכר בכל חנות, ומספק אור נאה ויציב. זה יתרון טכנולוגי: הנרות שלנו מופקים לאחר מחקר ובאופן זהה בפס ייצור, מה שלא היה קיים בעבר.

נכיר: יש לכתחילה – ויש דיעבד. אנו בוחרים בשמן זית בזכות אורו הזך וגם כזכר לנס: השמן הטהור, שנמצא בפך קטן, חתום בחותמו של כהן גדול, הספיק לשמונה ימים. ולכן נעדיף אותו על פני אורו של נר הפרפין, שהוא יפה יותר אבל גם מודרני, וכמוהו לא היה במקדש.

ומה עם אור חשמל?

ובכן, כולנו חשים שאור חשמל שונה מהותית מאור של נרות, אבל – האם זה משנה? ואולי אדרבה, נר חשמל עדיף, כי הוא חזק וזך יותר מכל האחרים?

רגע, האם אור חשמל ייחשב בהלכה כמו אור נרות? השאלה מופיעה בתחומים רבים. האם אור חשמל יכול לשמש לנרות שבת, להבדלה? ובכלל, האם הדלקת אור חשמלי בשבת היא איסור מלאכה, ואיזוהי?

הנה הבדל בין נר לחשמל. כל השמנים והפתילות שנזכרים במשנה וכל הנרות שלנו עד היום הזה מפיקים אור מאש; אש היא תוצר של תהליך כימי, בין החמצן באויר לבין הפחמן שבשמן לכל צורותיו. ותאורה חשמלית? היא מופקת באמצעות זרם אלקטרונים. גם מי שאינו מבין במדע עדיין חש היטב שאלו שתי טכנולוגיות שונות, העתיקה והחדשה, וההלכה נקבעת לפי האופן שבו דברים נראים ומוחשים לנו.

ועדיין, אור זה אור, ומה משנה המקור שלו. אש מפיקה גם חום וגם אור, ולכן מי שמדליק אור, גם בלי להפיק חום, נקרא מבעיר. ולכן המדליק אור חשמל בשבת חייב בדיוק כמו מי שהדליק אש בנר.

ולכן אסור מן התורה להדליק תאורה חשמלית בשבת. וכל רב וכל הדיוט שיתיר הדלקת נורה חשמלית בשבת מזהה את עצמו כלא אורתודוכסי גם אם יסמוך את דבריו על נימוקים הלכתיים רבי עוצמה[2].

אז מדוע אנו ממשיכים להדליק לשבת נרות ומברכים עליהם?

למצוה של נר שבת יש שני טעמים: עונג וכבוד. תאורה חשמלית מספקת עונג, שהרי טוב להיות בבית מואר והטעם הראשוני של הנר, כנאמר בפוסקים, הוא כדי שיהיה אפשר ללכת בבית בלי להיתקל במשהו וליפול. גם ברור כי שישתמש בשבת רק בנרות ולא באור חשמלי אינו אלא מן המתמיהים.

אך תחושתנו היא שכבוד שבת מחייב הדלקה באופן העתיק, השמרני. והרי גם אצל אומות העולם מקובל להדליק נרות כדי להשרות אוירה (כגון למדיטציה או לרומנטיקה).

לכן משאירים אור חשמל בבית לפני שבת אבל מברכים על הדלקת הנר. ועדיין, אם אין נר להדליק או שזה אסור (כגון בבתי חולים) כתבו פוסקים לברך על הדלקת מנורת החשמל בחדר שבו שוהים החולה או היולדת.

האם השיקולים האלו מספיקים כדי להדליק חנוכיה באור חשמל? ובכן, יש כאן מחלוקת בין הפוסקים. יש אומרים שהתקנה של נר חנוכה היא, ובכן, בנרות שהיו בזמנם, והטכנולוגיה של אור חשמלי היא תגליתו והמצאתו של אדיסון, בשלהי המאה התשע עשרה.

ועם זאת, ברור שבדיעבד אפשר לצאת ידי הדלקת נר חנוכה גם בחשמל.

אם אין ברירה אז אין ברירה.

ומה עם המקדש? האם יהיה מותר להדליק במנורת הזהב אור חשמלי במקום אור של שמן זית?

היינו מצפים שהתשובה תהיה שלילה גורפת. אבל זו הזדמנות לעיין באופן שבו נוצרת ונקבעת הלכה.

ראשית, כפי שנתבאר, לא תמיד אפשר לארגן הכל בצורה מיטבית, לכתחילאית. הגמרא מלמדת אותנו שלא תמיד היתה מנורת הזהב של המקדש – מזהב.

בתקופת החשמונאים עשו מנורה מברזל, ורק כאשר העשירו החליפוה בשל כסף ורק בסוף חזרו ועשאוה מזהב. ויש גם דעה שעשאוה תחילה מעץ[3].

אם אין ברירה אז אין ברירה.

אם אין שמן זית מעולה לוקחים שמן זית פחות טוב. ובדיעבד – שמן אגוזים ושמן דגים. ומה עם נרות חשמל? חכמינו לא דנו בחשמל ואף לא יכלו לדון בו כי זו המצאה חדשה. אז נחזי אנן, כלומר נדון ונחשוב יחד.

הפתעה: לא רק מצב של שעת הדחק ודיעבד יתיר להשתמש בחשמל עבור מנורת המקדש. אולי זו מצוה לכתחילה. מדוע? מפני שלפעמים בהלכה מחליפים את הדרך השמרנית בשיטה חדשה, כי היא טובה יותר!

והנה המקור, שהתרחש בראשית ימי בית שני.

באיזה כתב כותבים ספר תורה? אבותינו השתמשו בשני סוגי כתב. זה שלנו נקרא כתב אשורי. לפניו היה מה שנקרא "הכתב העברי", והוא נמצא בכתובות עתיקות מימי הבית הראשון. הרמב"ם כותב שתמיד השתמשו בכתב אשורי לספר תורה, אך יתכן שהרמב"ם כתב מה שכתב בגלל הויכוח בזמנו מול הקראים שיצאו נגד מסורת חז"ל. גם אפשר לדייק כי נחלקו בכך אמוראים בבבלי ובירושלמי, וכמובן הסברה הישרה, הנתמכת בממצאים ארכאולוגיים, היא שהכתב העברי קדם. וגם בגמרא אמרו[4] שעזרא הסופר ביצע את ההחלפה הזו.

על מה הסתמך עזרא? ובכן, הכתב האשורי יותר יפה ונוח לקריאה – וכל מי שראה פעם את הכתב העברי הקדום יסכים לכך…

זה העקרון שניסחו חז"ל בלשון הפסוק: זה א-לי ואנווהו, התנאה לפניו במצוות[5]. את המצוות צריך לקיים בצורה היפה ביותר. ולכן היה מי שהתיר לכתוב ספר תורה ביוונית כי אף זו שפה יפה ונאה ביותר[6].

ועזרא הסופר – וחכמים שאיתו – לא חששו לפגוע באופן הכתיבה המסורתי כי סברו שיפה חשוב יותר מאשר שמרני.

לפי זה, כיון שאור חשמל יפה יותר, יתכן שחכמים, בזמן שיקום בית המקדש השלישי, ישבו וידונו ויכריעו שיש להדליק את מנורת הזהב באור של לדים…

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] משנה שבת פרק ב.

[2] אתיקה רפואית ביהדות, יחיאל מיכל בר אילן, עמ' 9.

[3] מנחות כח ב.

[4] סנהדרין כא ב.

[5] שבת קלג ב.

[6] משנה מגילה א ח.