עצירה למחשבה על פרשת מקץ תשפ״א: לפעמים חלומות מתגשמים

הסיפור מוכר, אבל החלק המעניין ביותר שלו נשאר סמוי, מחכה לקורא המעמיק.

יוסף פותר את חלומו של פרעה ומציע תוכנית כלכלית שתציל את מצרים. פרעה מכיר בערכו וממנה אותו למושל.

ואז מגיעים האחים. הם אפילו משתחווים לפניו ארצה, כמנהג התרבות והזמן. הם אינם מכירים אותו. הוא מכיר אותם.

והוא זוכר את החלומות.

מה עובר עליו ברגע זה?

איך הוא רואה היום את העבר? ומה הוא מתכנן לעשות?

ומה אנו לומדים על עצמנו, על חלומותינו, על משאלותינו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

יוסף היה במצרים. הוא יצא מהכלא, הפך לסגנו של המלך, ולמעשה בידיו המוכשרות והנאמנות הופקדה השליטה בממלכה, באימפריה.

הוא היה נשוי. אב לשני ילדים חמודים.

והוא נשאר נאמן לדרך אבותיו.

ראו את השמות שבחר להם, שאומרים כה הרבה. התורה אינה מספרת לנו על מחשבותיהם של גיבוריה, אבל היא מאפשרת לנו ללמוד על זה דרך מעשיהם ודיבוריהם.

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים

וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה – כִּי נַשַּׁנִי (השכיחני) אֱ-לֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי (סבלי) וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי

וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם – כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי[1]

שלא כמו בזמננו, אז בחירת שם לילד היתה ביטוי של השקפת עולם ולא ענין של טעם ויופי.

השם הראשון מביע את התחושה של המגורש שמצא מקלט בארץ זרה ועלה בידו סוף סוף לשכוח את כל הצער ואת המשפחה שזרקה אותו.

וכאשר נולד הבן השני הוא כבר חש את השמחה של מי שהשתקע והקים דור חדש.

ועדיין יוסף יודע היטב כי זו ארץ העוני שלו, לא הארץ של בית אבא. אבל האם יש לו לאן לחזור? האם יש לו מי שיקבל אותו בשמחה? האם בכלל הוא יהיה רשאי לצאת ממצרים, או שהוא עדיין עבד בבית פרעה, בכיר מכולם אבל עדיין עבד?

(כפי שביארנו בעיון קודם, יוסף סבור שאביו נפטר ואילו שאר האחים שונאים אותו, שהרי מכרוהו. אפשרות חמורה עוד יותר היא שאביו ציווה למכרו, כפי שאכן מאפשרים ומצדיקים חוקי התרבות בימים ההם…).

בין כך ובין כך, אין לו לאן לחזור. זה מה שיש: מצרים ומשפחתו החדשה. וכמובן, הוא יחיה בדרך אבותיו, גם אם זה בארץ ניכר. הוא זכה לחסד אלוקים והוא חי בדרך אלוקים. בזה עליו להסתפק, ועל זה עליו להודות.

ואז משתנה הכל.

****

האחים באים

אחי יוסף, כולם למעט בנימין, מגיעים כדי לנסות להשיג תבואה, אוכל בשנות רעב. הם מגיעים לפני יוסף.

מדוע לפני יוסף? אולי כך אירע שיוסף היה בגבול בדיוק כאשר הגיעו וריאיין אותם. יתכן שהיה בודק את כל הבאים. יתכן אפילו שהוא נערך מראש לאפשרות שיבואו, כפי שאכן משער המדרש.

אנו יודעים – וזה פריט מידע חשוב מאד עבור ההמשך – יוסף, בניגוד לתקופת נערותו, היה כעת אדם חכם, הרואה את העשוי להתרחש, ומכין תוכניות. זה מה שאיפשר לו להציע את התוכנית הכלכלית שלו לפרעה וזה מה שיאפשר לו לתכנן את ההמשך…

בשלב ראשון, הוא מזהה אותם והם אינם מזהים אותו. הם רואים בו את הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ וכמנהג אביהם לפני אחיו עשו, גם הם חולקים לו כבוד. וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.

ואז קורה משהו מפתיע אבל בלתי נמנע. יוסף חושב לראשונה על זכרון בן יותר מעשרים שנה.

וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם

הבה ניזכר מה היה שם.

החלום הראשון: וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי

והשני: וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי

אנו גם יודעים איך קיבלו האחים ואיך קיבל אביו יעקב את סיפור החלום. אחיו שנאו אותו והאשימו אותו – אולי בצדק, הוא מודה כעת לעצמו – שהוא רוצה להשתרר עליהם. הרי אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו, ממה שמעסיק אותו, ממה שהוא משתוקק לו (או פוחד ממנו…)

המילים האלו חוזרות כעת לרדוף את יוסף: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ.

ואביו גער בו: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה. יעקב לא הזכיר שיוסף אשם בזה שהוא רוצה להיות מושל ומלך, אבל זה היה כמעט ברור מן הדברים.

והנה, החלומות האלו התגשמו.

אבל למה ככה? אילו היה יודע אז מה שהוא יודע היום. הוא לא היה מספר כלום על החלומות האלו. ואם היה מדבר עליהם, היה עושה זאת אחרת לגמרי…

כן, בני אדם משתנים, מתבגרים, חושבים על העבר, מבינים את הטעויות.

חלומות הם בדרך כלל הרהורי לב. אך גם אם הם מסר משמים, זה בידנו לבחור איך להשתמש בהם.

יוסף יודע היום שהוא השתמש בהם בצורה גרועה ביותר. הוא לא חשב קדימה, הוא יצר שנאה, בעצם הגביר את הטינה שהיתה כלפיו עוד קודם.

ולהיות מלך? הנה, הוא מושל מצרים. אבל אם בילדותו האמין יוסף שזה מה שיספק אותו, היום הוא מבין, מאוחר מדי, שאין לו שום ענין להיות מלך על אחיו, ובודאי לא בתור מלך גולה במצרים, שצריך להסתתר מפני אחיו.

האם אפשר עדיין לשקם את הקשר? האם אביו בכלל חי? איך יגיבו האחים שמכרו אותו אם יתברר להם שהוא הוא יוסף?

האם כדאי לו להסתכן ולגלות להם? האם ניתן לברר מראש איך הם יגיבו?

ורגע, יש אדם אחד בעולם שעדיין יקבל אותו תמיד באהבה.

בנימין. מדוע הוא לא כאן איתם, יחד?

יוסף, החכם, המחשב תמיד כמה צעדים קדימה, מתחיל להכין את הצעדים הבאים שלו.

העלילה מתקדמת אל השלב הבא שלה.

המשך יבוא.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית פרשת מקץ מא:נ – נב