עצירה למחשבה על פרשת פנחס תשפ"א: עצת בלעם‎‎

עם ישראל נכשלו עם בנות מואב ומדין ועבדו עבודה זרה. בפרשתנו הם נקראים לנקום במדינים על ְּנִכְלֵיהֶ֛ם. בלעם עצמו ישלם את המחיר מאוחר יותר.

מה בדיוק היה האיסור שעברו אז בני ישראל? כמה מזה היה בעצת בלעם וכמה מזה היה תוצאה טבעית של כשלון? אלו הלכות נתחדשו בתורה עקב הכשלון ואלו הלכות הוסיפו חכמים? וכיצד גם הפתרון שמצאו חכמינו נרמז כבר בדברי בלעם?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

לפעמים עיון זהיר בפרשת השבוע מגלה דיוקים מפתיעים. ההיסטוריה, בקצת או בהרבה, שונה ממה שחשבנו. נראה גם כיצד הכשלון עם בנות מואב ומדין ופולחן האלילים שאחריו הובילו להופעת איסור נישואין עם גויים ולשפע של איסורים והרחקות שהוסיפו חכמינו.

ודווקא משם צומח האופי המיוחד של עם ישראל, כפי שמתאר בלעם עצמו: עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן.

****

המקרא והמדרש

נתחיל בפרשתנו. בני ישראל נשלחים למבצע נקמה[1].

צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם

ומדוע?

כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם

ויש כאן רשימה קצרה מאד של שתי מזימות:

עַל דְּבַר פְּעוֹר – על מה שבני ישראל עבדו עבודת אלילים לאליל בשם פְּע֑וֹר

וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן – שפיתתה את זמרי נשיא בשבט שמעון, אבל זה כבר סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת.

בפרשה הבאה[2], לאחר סיום המלחמה, נגלה כי הרעיון המקורי שהכשיל את עם ישראל היה של בלעם ושם גם יתואר סופו, וגם זה נושא לפעם אחרת.

אבל רגע. האם הכשלון של עם ישראל היה רק עַל דְּבַר פְּעוֹר? רק עבודה זרה? ומה עם הקשרים המשפחתיים שהמליץ בלעם ליצור בינינו לבינם? האם זה לא היה בעייתי?

תתכוננו להפתעות.

****

המדרש והפשט

בפרשה שעברה[3] קראנו תמצית של האירועים הקשים.

וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר

וַיִּחַר אַף יְדֹוָד בְּיִשְׂרָאֵל… וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף

העבירות הביאו לחרון אף ה', כלומר למגפה שבה מתו יותר מאשר במעשה העגל!

איך חלה ההתדרדרות המהירה הזו? חכמינו תיארו תרחיש אפשרי במדרש[4]. בעצת בלעם הקימו שוק, ובו צעירות מפתות את המבקרים בני ישראל לשתות יין ולעבוד עבודה זרה.

אומרת לו ילדה: אתה כבן בית. וצרצור יין עמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר יין של גוים.

וילדה יוצאה מקושטת ומבוסמת ומפתה אותו:

למה אנו אוהבין אתכם ואתם שונאים אותנו … הלא כלנו בני איש אחד בני תרח אבי אברהם. אין אתם רוצים לאכול מזבחותינו ומבשולינו…  שחוט את התרנגול הזה ונבשל ונאכל עמך וברשותך אני

כשבא לשחוט אומרת לו איני שומעת עד שתשחטנו לפעור…  

אולם מדרש לחוד ופשט לחוד. יתכן שהמלצת בלעם היתה פשוטה יותר ממה שייחסו לו חכמינו. ביטוי מפורסם, שראשיתו בפוליטיקה האמריקאית, קובע: if you can't beat them, join them, או, בעברית: אם אינך יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם. יתכן ואף סביר שבלעם יעץ למואבים ולמדיינים: למה לכם לתכנן מלחמה? עדיף שתכרתו ברית, וברית מבוססת על קשרים משפחתיים, כפי שהציעו בני שכם לבני יעקב[5]: וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ. בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם.

לפי זה, בנות מדין לא התכוונו להוביל את העם לעבודה זרה. זה פשוט היה הנוהג המקובל ביניהם. אך הדברים נזקפים לחובת בלעם והמדיינים כי התוצאה היתה הרת אסון עבור הצד היהודי.

****

איסורים והרחקות

כבר חז"ל הבחינו, כמובא לעיל, כי עדיין לא נאסר יין של גוים. אבל גם קשרי אהבה ונישואין עם נכרים נאסרים רק מאוחר יותר, ברשימת ההלכות החמורות שניתנות בערבות מואב – וגם זה נאמר רק לגבי העמים אשר בארץ כנען[6].

וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם… כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים – וְחָרָה אַף יְדֹוָד בָּכֶם

הביטוי החוזר וְחָרָה אַף יְדֹוָד המופיע גם בפרשתנו מעיד על הקשר בין הסיפור שהיה אצלנו לבין ההלכה שניתנה שם, מאוחר הרבה יותר. כך נוצרות הלכות רבות בתורה, בעקבות מעשים שהיו ושאלות שנשאלו. כאן, לאחר הכשלון של בני ישראל, לאחר שהתברר כמה קל ליפול להרגלים של עבודה זרה, מתווסף לתורה איסור על כל קשר נישואין עם גויים שבעקבותיו יכול להיות אי פעם בעתיד סיכון של עבודה זרה. אבל בימי בלעם עדיין לא היה איסור להתחתן עם גויים!

התורה אוסרת רק על קשרי נישואין אך חכמינו הרחיבו את האיסורים. הם הוסיפו איסור על יין ועל סעודות משותפות ועל כל קשר חברתי ואפילו על קשרים מסחריים שעלולים ליצור קשרים חברתיים, כמפורט במשניות של מסכת עבודה זרה.

בסופו של חשבון, חכמינו אימצו את דברי בלעם[7] בפרשה הקודמת. אם עם ישראל רוצה לשרוד ולשמור על זהותו ולהימנע מעבודה זרה, יש רק דרך אחת: להיות עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן. לשמור מרחק מכל מה שעלול להביא לכשלון ולעבודה זרה. זה לא מספיק להתחנך למסורת הנכונה. צריך לשמור מרחק מפיתויים מתבקשים.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] במדבר (פרשת פינחס) פרק כה פסוק יז – יח

[2] במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק טז

[3] במדבר (פרשת בלק) פרק כה פסוק א – ו

[4] מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן יח וראו ברש"י לפסוק ובמקורות שם.

[5] בראשית (פרשת וישלח) פרק לד פסוק ט

[6] דברים (פרשת ואתחנן) פרק ז פסוק ג – ד

[7] במדבר (פרשת בלק) פרק כג פסוק ט