עצירה למחשבה על פרשת ראה תשפ"א: הילדים של עיר הנידחת

תושבי עיר הנידחת נכשלו בחטא הנורא ביותר: עבודת אלילים. התורה מצווה להרוג אותם ולהשמיד את רכושם. 

אך מה יעשו בילדיהם? ובכלל, האם העונש למבוגרים אינו כבד מדי? חכמינו מיישמים את זכותם וחובתם לפרש ולהפעיל סברות ושיקול הדעת כדי לענות על השאלות הפתוחות וכדי לעצור מה שנראה להם סתירה לערכים בסיסיים שמופיעים בתורה עצמה.

ואיך זה רלוונטי לימינו?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

העבירה החמורה ביותר בתורה היא עבודת אלילים. ואם יש עיר שכל אנשיה סטו והפכו לעובדי עבודה זרה, אין אומרים שיש להניח להם בשגגתם, או שזו זכותם לבחור דת, אלא הורגים את כולם[1].

כִּי יָצְאוּ בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם: נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים

הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב

וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ, לֹא תִבָּנֶה עוֹד

לְמַעַן יָשׁוּב יְדֹוָד מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים

עונש נורא. הורגים את כולם בחרב וגם העיר וכל הרכוש יישרפו. עיר הנדחת אסורה בהנאה, קבעו חכמינו[2], ואפילו שופר ואפילו לולב שלה אסורים למצוה. והעיר לא תיבנה שוב – הכל כדי ליצור מרחק מהכשלון הזה. וכל כך החמירו עד שרצו לומר שאין משתמשים בעפרה כדי לקיים מצוות כיסוי הדם!

וכיון שהעונש נראה חמור במיוחד גם להם ולא רק לנו, אמרו חכמים[3]:

אם עושה אתה דין בעיר הנדחת השיבות חרון אף מן העולם.

כל זמן שהרשעים בעולם – חרון אף בעולם. אבדו רשעים מן העולם – נסתלק חרון אף מן העולם.

ומייד נראה שהיו גם דעות אחרות וגישות אחרות…

****

האם צריך לרחם על הילדים?

כרגיל, הדינים אשר בתורה שבכתב אינם מספקים תשובה לכל השאלות ואפילו לא לשאלות מתבקשות. מה ייעשה בילדים, שנגררים אחרי ההורים? השאלה נידונה בתוספתא ובמדרש ההלכה.

קטני בני אנשי עיר הנידחת שהודחו עמה – אין נהרגין.

ר' אליעזר אומר: נהרגין

אמר לו ר' עקיבא ומה אני מקיים… "ונתן לך רחמים" – אילו קטנים שבתוכה[4]

והנה עוד מחלוקת עם נימוקים לשני הצדדים.

אין מקיימין את הטפלין לגאל [שיגדלו להיות גואלי דם]

אבא חנן אומר וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ – בעיר הנדחת הכתוב מדבר[5]

השאלה על דין ילדים ותינוקות אינה נזכרת בתורה, אבל חייבת תשובה. ר"א מורה להרגם מנימוק תועלתני, מן הסברה: כדי למנוע מהם להפוך לגואלי דם – לגדול ולהתנקם בדיינים.

אבא חנן ור"ע מתנגדים בשם נימוקים ערכיים. אבא חנן מייבא את הפסוק כי איש בחטאו יומת, למרות שאפשר היה לטעון שבפרשתנו יש להחמיר יותר. ר"ע דורש את ההבטחה וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים שאינה שייכת לכאן לפי פשוטה. רק כיון שהבין ר"ע שאין להרוג ילדים דרש מה שדרש נגד הפשט.

במשפט אחד: לשאלה אם להרוג את ילדי עיר הנידחת אין תשובה בתורה שבכתב אבל יש תשובות אפשריות בתורה שבעל פה. התשובות מבוססות על סברות, ערכים ושיקול הדעת. וצריך פרשנות יוצרת כדי ליישם אותם כאן.

****

פרשנות יוצרת ומנטרלת

ומה עם המבוגרים? אמנם עובד עבודת אלילים חייב מיתה אבל עדיין, האם תצווה התורה להרוג אוכלוסיה שלמה? גם כאן נאמרו פרשנויות שונות שהחלו בצמצום הדין עד שביטלוהו לגמרי.

עד כמה עושין עיר הנדחת? מעשרה ועד מאה דברי רבי יאשיה[6]  

לא התבאר לנו טעמו של ר' יאשיה, אבל הוא סבור כי אם יותר מדי ייהרגו – זה נגד הסברה.

אין עושין שלש עיירות מנודחות אבל עושין שתים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל

וסמוכה לספר [לגבול] אפילו אחת אין עושין – שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל

בעל שיטה זו[7] הינו רבי שמעון הדורש טעמי מצוות. הוא אינו מתנגד עקרונית להשמדת עיר אבל הוא כן סבור שלפני שמענישים צריך לבדוק את השטח ולהביא בחשבון נימוק תועלתני: מה יהיה אחר כך.

רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת[8]

כן, אפילו ר"א, שהחמיר בעונש מוות לילדי עיר הנידחת, מציל אותה בזכות מזוזה אחת שיש בה. בגמרא הציעו נימוק פורמלי ואפשר לחשוב על פירוש פסיכולוגי – אם יש שם מזוזה, יש להם תקווה.

עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר

כאן כבר ביטלו חכמים את הדין מכוח הסברה שלהם.

נסכם: כיצד הקלו חכמים בשאלה פתוחה וכיצד ניטרלו דין מפורש בתורה – גם מול העבירה הנוראה ביותר, עבודת אלילים? רק מפני שהם הבינו שזה תפקידם, זכותם וחובתם. לפעמים ליישם שיקולים תועלתניים, מן הסברה ומהכרת המציאות, ולפעמים להפעיל פרשנות יוצרת, לאחר שזיהו סתירה בין הכתוב לבין ערכים, שחלקם כתובים וחלקם לא. זו הסמכות שניתנה להם בתורה עצמה.

האם זה מפתיע? הרי חכמינו אמרו במקום אחר כי אם יש סברה אין בכלל צורך בפסוק[9]. ואחרי דורות יכתוב הרלב"ג, הוגה דעות בתקופת הראשונים:

תורתנו אין בה דבר לא יגזרהו היושר והבינה

וזו חובתם של חכמים המוסמכים בכל דור ודור, כדברי הרב נחום רבינוביץ:

אשרי מי שלבטי הדור אינם זרים לו… הוא יראה את המשימה לקדם את ערכי התורה באופן שיאירו לאנשים לדבוק בהם מתוך בחירה חופשית ולא מתוך כפייה[10].

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] (דברים (פרשת ראה) יג, יג) – יח)

[2] במדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יד סימן א, משנה סוכה פ"ג. בבלי ראש השנה כח א. חולין פט א.

[3] מדרש תנאים לדברים (הופמן) (דברים (פרשת ראה) יג, יח). משנה סנהדרין י ו.

[4] תוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק יד הלכה ג

[5] מדרש תנאים לדברים מכילתא כט. ע"פ הגהת המו"ל. (דברים (פרשת כי תצא) כד, טז)

[6] סנהדרין דף טו עמוד ב

[7] סנהדרין טז ב

[8] סנהדרין עא א וכן ההמשך.

[9] למה לי קרא סברא הוא – בבא קמא מו ב

[10] מסילות בלבבם, הרב נחום רבינוביץ, עמ 27. הרלבג שם, פירוש התורה, דברים ד, התועלת ה14.