עצירה למחשבה על פרשת שמות תשפ״ג: המילה הקטנה הגדולה לָמָּה

משה רק רצה לעזור לאחיו, בני ישראל, וגם סיכן את חייו כדי להציל אחד מהם מידי מצרי.

אך כאשר אמר תוכחה לבן עמו, נתקל בחשד ובשנאה.

למה?

ומה אפשר ללמוד מזה על האופן שבו מומלץ ולא מומלץ להשתמש במילה הזו, לָמָּה?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

משה גדל בארמון המלך אבל לבו עִם בני ישראל[1].

וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם – א-לוהים לא שולח אותו. מעצמו הוא רוצה לעזור.

וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו – העברי הוא אחיו!

וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי – הורג את המצרי להציל את אחיו.

וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים – מבוכה: הלא שניהם אחים!

וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ?

ואז – הַמַּכֶּה מאשים את משה שהוא מתכנן להרגו. אתה יותר גרוע ממני, הוא אומר למשה רבנו.

****

תוכחה בלי סיכויים

מי אוהב לשמוע לָמָּה?

נכון, אף אחד.

זו ביקורת וגם אם היא מוצדקת – ובמיוחד אם היא מוצדקת –  מי יכול לעמוד בזה?

ועדיין – זו הזמנה למחשבה. מה עשיתי, מה חשבתי כשבחרתי. האם זה היה הצעד הנכון, הנבון? אולי אפשר אחרת, כפי שאנו לומדים היום בפסיכולוגיה של ה-CBT?

יותר מארבעים פעם מופיעה המילה הזו בתורה, לפעמים בתור קריאה לשינוי ולפעמים כביקורת[2].

לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ? קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! – מוכיח כהן מדין את בנותיו שהשאירו את משה בבאר. והן חוזרות לקרוא לו.

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ שואלות בנות צלפחד שרוצות חלק בירושת הארץ. והן מקבלות.

אבל ביותר מדי מקרים התוכחה אינה עושה רושם.

לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יְדֹוָד וְהִוא לֹא תִצְלָח – מזהיר משה את בני ישראל לאחר הכשלון במרגלים. אבל הם כן יוצאים למלחמה – ומובסים.

גם א-לוהים משתמש במילה הזו. כאשר קין מקנא באחיו שקרבנו התקבל, א-לוהים אומר לו:

לָמָּה חָרָה לָךְ – למה אתה כועס?

וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ – למה אתה נראה קודר כל כך?

לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ – אל תישאר עם ההרגשה הזו. הרי אתה יכול להשתפר ולשפר! והשליטה בידיך…

העצה הא-לוהית לא עזרה. הסוף ידוע.

****

רק באהבה

כאשר אלקנה מנחם את אשתו העקרה חנה – לפני הנס שלה – הוא אומר לה[3]:

לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ? – שלוש פעמים למה!

הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים – אינך צריכה לבכות! יש לך אותי!

האהבה הזו נתנה לה כוח ללכת למשכן ולהתפלל מכל הלב – ולהיות אמו של שמואל הנביא.

מה הסוד? ובכן, לָמֶה אומרים באהבה.

אני איתך, לטובתך. אחרת זה לא יעבוד.

אבל איך דיבר משה אל הַמַּכֶּה? וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע – הוא פונה אליו בתור רשע.

כדי להגיע אל ליבו של האחר, צריך להבין אותו מבפנים, ואז לדון אותו לכף זכות. להיות בצד שלו.

ומשה ילמד את הלקח הזה.

כאשר הוא מתפלל על בחירת יורש, הוא מבקש[4]:

איש אשר רוח בו – שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד

ואכן כזה הוא יהושע[5]. כאשר נחשף המועל עכן, שגנב מהשלל האסור של החרם, ובגללו מתים רבים – הוא יודע איך לדבר על ליבו כדי שיודה.

בְּנִי – אתה חטאת אבל אתה אהוב כמו בני.

שִׂים נָא כָבוֹד לַידֹוָד אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה – א-לוהים בעצמו מחכה שתודה על האמת.

וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ – ספר לי, אני כאן.

אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי – אל תסתיר את האמת, ממני. אני המבקש.

ועכן מודה, למרות העונש הנורא שמחכה לו:

אָמְנָה (נכון). אָנֹכִי חָטָאתִי לַידֹוָד אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי

ממי למד יהושע? ממשה!

ששים שנה יעברו על משה בגלות מדין, ברעית צאן, כדי ללמוד ולהפוך לנביא שעל ידו ניתנה תורה, שמוכן להקריב את עצמו למען עם ישראל.

וגם אז ישתמש משה במילה הזו[6].

לָמָה יְדֹוָד יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ… לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ

אנחנו באותו צד, למען עם ישראל, אומר משה – וא-לוהים בכבודו ובעצמו מסכים.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות (שמות) ב, יא-יד

[2] שמות (שמות) ב, כ ; במדבר (שלח) יד מא, מה; מא (פינחס) כז, ד; בראשית (בראשית) ד, ו – ז

[3] שמואל א א, ח

[4] ספרי במדבר פינחס קמ

[5] יהושע ז, יט-כ

[6] שמות (כי תשא) לב, יא- יב, לב