עצירה למחשבה על פרשת שמיני תשפ״א: אש מן השמים

איך יבאר רבי יהודה הלוי את הנס של האש שירדה מן השמים כדי לשרוף את הקרבנות ולהראות לעם ישראל את בחירתנו בידי א-לוהים?

ההסבר, המפתיע למי שלא הכיר או לא חשב עליו, מתאים לעוד שני אירועי נס המוכרים לנו מן התורה ומן התנ"ך.

אתם מוזמנים.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

מהו נס? אירוע החורג מכללי הטבע ומבטא את ההשגחה הפרטית של א-לוהים. בפרשתנו יש לנו נס ציבורי, לא בחלום אלא במציאות[1].

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְדֹוָד וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים

וַיַּרְא כָּל הָעָם – והם מביעים תודה, התפעלות ויראה – וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם

וכאן יש לנו לשאול: איך בדיוק נוצרה האש הזו?

ויש כאן שתי אפשרויות, המצויות במסורת הפרשנית שלנו.

דרך אחת היא לבאר שהאש הזו היתה בריאה, יש מאין, כמו בריאת העולם בששת ימי בראשית. לפי הגישה הזו, היה כאן נס שחרג מכללי הטבע, שהוסיף משהו לעולם שלא היה בו קודם לכן. הפרשנות הזו הולמת את פרשנותם של הרמב"ן ושל רב סעדיה גאון.

דרך שניה היא לבאר שבסך הכל היה כאן ברק – או סדרת ברקים. אירוע טבעי ומוכר, אלא שכאן העוצמה היתה ממוקדת בדיוק במזבח, והברק פגע בדיוק ברגע הנכון כדי לשרוף את הקרבנות, ובכך העידה האש על השגחה פרטית.

הדרך השניה מוצגת בידי רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" ואפשר לכנותה "הדרך הנטורליסטית". לפי הגישה הזו, הנס הוא אירוע טבעי לכל דבר, אלא שהזימון והמיקום שלו הופכים אותו לנס, כמו בנס ים סוף. שם רוח הקדים נשבה כל הלילה וייבשה את ים סוף עבור עם ישראל, והמים שבו לאחר מכן למצבם הרגיל והטביעו את האויבים המצרים. המעיין יגלה שזה בדיוק מה שכתוב בפסוקים[2].

וַיּוֹלֶךְ יְדֹוָד אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם

וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר (לאחר שבני ישראל סיימו לחצות את הים והמצרים היו בתוכו)

וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וַיֵּט מֹשֶׁה – וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ

א-לוהים השתמש בכוחות הטבע הקיימים, מים ורוח. ובפרשתנו היה שימוש בכוח אחר, מוכר – מכת ברק. זו היתה האש שירדה מהשמים. ואנו מוצאים נס כזה גם בשני מקומות אחרים.

****

ממצרים ועד הכרמל

כך אפשר להבין את המעשה בנס של אליהו בהר הכרמל. כמסופר[3], אליהו מכנס את העם – ומזמין את נביאי הבעל – כדי לבצע ניסוי, שהיום היינו קוראים לו ניסוי מדעי. מי יצליח להוריד אש משמים?

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַידֹוָד לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ

וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ

וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים

וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְדֹוָד

וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱלֹהִים – וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: טוֹב הַדָּבָר

מהבוקר ועד הצהרים נביאי הבעל צווחים ופוצעים את עצמם ללא תוצאות. ואז מגיע תורו של אליהו. והוא לא רק מקריב את הפר שלו אלא גם יוצק מים בשפע על המזבח וסביבו בתעלה אשר חפר.

ואז הוא מתפלל:

הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱ-לֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי יְדֹוָד עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְדֹוָד הָאֱ-לֹהִים

ותפילתו מתקבלת:

וַתִּפֹּל אֵשׁ יְדֹוָד וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה (=שרפה)

הברק הוא מכת חשמל, כידוע מאז הניסוי המפורסם של בנימין פרנקלין, שכמעט מת לאחר שזימן לעצמו מכת ברק. והדברים נמצאים בכל ספר לימוד ומוכרים לכל אדם.

ואש ממקור חשמלי, בניגוד לאש הרגילה שנוצרת מחימצון של תרכובות פחמן, מסוגלת גם לפרק מים לשני היסודות, חמצן ומימן, מהם היא עשויה. לכן האש נראית כשורפת את המים על המזבח וסביבו.

ולמעשה מכת ברק זה בדיוק מה שקורה במצרים, במכה השביעית[4].

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַידֹוָד נָתַן קֹלֹת וּבָרָד

וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה – וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד

****

הנס בתוך הטבע

נסכם: אספנו שלושה אירועים מן התורה ומן התנ"ך, שבהם יורדת אש מן השמים – אך למעשה ההסבר לפי הגישה הנטורליסטית, של ריה"ל, הוא שמדובר בברק או סערת ברקים שהגיעו למקום הנכון בזמן הנכון, ואף לפי הזמנה מראש או תפילה.

ממבט ראשון, עבור מי שאינו מכיר את שיטת הפרשנות של ריה"ל, הדברים נראים מפתיעים, ואולי אף פסולים. האין זה מוריד בערך הנס אם הוא מתבצע בתוך הטבע ודרך הטבע?

אבל במבט שני אפשר להכיר במעלות של הגישה הזו, ששבתה בקסמיה את הפילוסופים של דורם של ריה"ל והרמב"ם, והיא תואמת להפליא את הלך המחשבה המדעי ואף "המדעני" של הדורות האחרונים. האמונה בא-לוהים, בבחירתו בנו ובהשגחתו עלינו, אינה ניצבת בסתירה מול האמונה המקובלת בכך שעולם כמנהגו נוהג ויש חוקים לבריאה. להפך, תפיסת הנס הנטורליסטית מכירה בחוקיות הטבעית. היא רק מראה לנו שבתוך החוקיות הזה עדיין אנו יכולים לפגוש את א-לוהים, ולראות את בחירתו בנו והשגחתו עלינו.

ואז נוכל, גם הספקנים בינינו, להצטרף לעם ישראל ביום הקמת המשכן ובניסוי של אליהו ולומר:

 יְדֹוָד הוּא הָאֱ-לֹהִים יְדֹוָד הוּא הָאֱ-לֹהִים

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] ויקרא (פרשת שמיני) ט:כד

[2] שמות (פרשת בשלח) יד:כא – כז

[3] מלכים א יח:כ – לט

[4] שמות (פרשת וארא) ט:כג – כד