עצירה למחשבה על שביעי של פסח תשפ"ב: איך הפך שביעי של פסח לחג?‎‎

לפני שבוע סיימנו לספר, שוב, את מעשה יציאת מצרים. יצאנו בני חורין. אבל, רגע, הסיפור לא נגמר שם. למעשה, שם הוא התחיל.

נאסוף את הרמזים ונראה איך הכל היה מתוכנן מראש.

מוכנים?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

התוכנית העמוקה של יציאת מצרים

(מעובד על פי תשפ"א פרשת בשלח)

לפני שבוע סיפרנו, כרגיל, את מעשה יציאת מצרים. אבל מה שהחל בלילה ההוא לא נגמר שם.

בני ישראל יצאו לחירות, אבל לאחר שבוע במדבר, פרעה וצבאו השיגו אותם, מוכנים למלחמה.

וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם – וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם – כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ.

לזה בני ישראל לא ציפו, והם מבועתים. וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד.

בני ישראל לא ידעו את ההמשך. אנחנו כן, כי קראנו את הסיפור. הים נבקע ברוח חזקה, מעשה נס. עם ישראל חצו ביבשה. המצרים לא הבינו שזו מלכודת ורדפו אחריהם. ואז, כשבני ישראל גמרו לעבור לצד השני, המים חזרו והטביעו את כל המצרים, כולל פרעה.

ועכשו תתכוננו להפתעה, לתגלית שלא חשבתם עליה.

עכשו יתברר שהכל היה בשליטה, גם נס ים סוף היה בתוכנית, החל מן הרגע הראשון.

****

המלכודת נטמנת

והנה הרמזים שמובנים רק בדיעבד.

במפגש הראשון עם פרעה[1], הוא נתבע לתת לעם ישראל לצאת.

כֹּה אָמַר אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר

מה, רק שלושה ימים? הרי עם ישראל אמורים להשתחרר לגמרי ולצאת לארץ כנען?

אותה תביעה מוצגת גם לפני המכות האחרות. פרעה מבין: בני ישראל רוצים רק חופשה קצרה!

ולפני המכה האחרונה, משה נשלח לומר לבני ישראל לשאול חפצים יקרים מהמצרים[2].

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב

וזה מה שהם עושים.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת

וַידֹוָד נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם

המצרים נותנים את החפצים היקרים בהשאלה, לא במתנה. הם מצפים לקבל הכל בחזרה כאשר בני ישראל יחזרו, כפי שאמר משה, לאחר שלושה ימים…

ואנו שואלים: מדוע משה לא אמר את האמת לפרעה? ומדוע לתת למצרים לחכות לשווא לכלי הכסף והזהב שלהם, ובוודאי להתאכזב ולכעוס?

הנה הרמז האחרון. המצוה של פסח דורות, זכר ליציאת מצרים, כוללת יותר מיום אחד בלבד[3].

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן חַג לַידֹוָד לְדֹרֹתֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ

היום הראשון הוא זכר לפסח, אבל מדוע שבעה ימים במקום אחד, ומדוע השביעי הוא מִקְרָא קֹדֶשׁ?

עצרו, חשבו. כל הנתונים לפניכם…

אם הצלחתם, יפה מאד! וגם אם לא, יפה שהתאמצתם. אתם מוזמנים לקרוא את התשובה.

****

המלכודת נסגרת

נחזור שוב להתחלה. א-לוהים הבטיח למשה לפני שהכל מתחיל[4]:

בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ

וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם

רק כשאנו מגיעים אל סיפור ים סוף אנו מבינים שסדרת האירועים של אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם  מובילה עד כאן ומסתיימת רק כאן. א-לוהים התכוון לשחרר את העבדים ולהוביל אותם לארץ כנען – ובדרך גם לחסל את פרעה ואת כל הצבא המצרי. כל זה כדי שבני ישראל יראו מה קורה למי שפוגע בהם, וגם כדי שהמצרים לא יהיו איום על העם בעתיד (או לפחות לזמן רב).

לשם כך היה צריך למשוך את פרעה, את צבאו ואת עמו לרדוף אחרי עם ישראל אל ים סוף.

שם, ורק שם, תהיה המערכה האחרונה של התוכנית שהחלק הראשון שלה היה בליל יציאת מצרים.

ולכן משה אמר לפרעה שהעם יוצא רק לשלושה ימים. כאשר הבינו פרעה ועבדיו שבני ישראל ברחו, שמשה רימה אותם, הם נחפזו לרדוף אחריהם.

וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּו

שאר המצרים הצטרפו ברצון למרדף. הרי החפצים היקרים, כלי כסף וכלי זהב הושאלו לבני ישראל. האם יניחו להם לברוח עם הרכוש?

וכך, פרעה שרצה את עבדיו בחזרה, החיילים, נציגי העם, שרצו את הרכוש, כולם הגיעו אל ים סוף, מוכנים להסתערות האחרונה על עם ישראל.

המלכודת עמדה להיסגר.

רק עכשו מגיע הסוף האמיתי של הספור. וכעת משה מגלה לעם את התוכנית הגדולה[5]:

הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְדֹוָד

אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות פרשת שמות ה:א – ג

[2] שמות פרשת בא יא:ב , יב:לה – לו

[3] שמות פרשת בא יב:יד – טז

[4] שמות פרשת בא י:א – ב

[5] שמות פרשת בשלח יד:יג