ערב יום הכיפורים תש״פ: אלומת אור כמו חוד של מחט

כולנו רוצים להיות טובים? למה זה לא הולך לנו? או לא מספיק מהר? יום הכיפורים זו הזדמנות לחשבון נפש. כן, אפילו לחילונים.

אתה לא צריך להאמין בשום דבר. רק שאפשר להשתנות.

בדיקה עצמית נוקבת עד היסוד הגדול של הרצון להיות טוב – זוהי נקודת ההתחלה.

כל השאר מגיע אחר כך בחבילות של הצלחה ואושר.

גמר חתימה טובה

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

זה היום המאושר ביותר של השנה. למרות הצום והעינויים.

יום הכיפורים. יום שבו נמחלים לנו כל עוונותינו. שווה לחכות לו שנה שלימה.

אבל איך עושים תשובה? מה זה כולל? מה יעשה מי שלא מאמין ביום הכיפורים, בתשובה, באלוקים?

אלו שאלות חשובות מאד. אבל כל מה שעומד לרשותנו הוא שטח קטן של כ600 מילים. אז צריך לבחור את העיקר.

והטוב ביותר, הדברים הבאים מיועדים לכולם. כולל חילונים.

ובכן, יום הכיפורים הוא גם, ואולי יותר מכל, יום של חשבון נפש. מה עשינו טוב, מה פחות, מה צריך לתקן, ואיך צריך לתקן.

הבה נניח שאתם מוכנים לנסות משהו חדש. ניתן גם לשער שכמו כולנו, כולל כותב שורות אלו, אתם רוצים להשתפר, לא לעשות את הטעויות (ואת העוולות) שאתם עושים לפעמים. להיות טובים יותר, כל אחד לפי הבנתו ויכולתו.

האם יש לתורה משהו להציע לנו?

ובכן, נטה אזננו ונשמע דברי חכמים.

*   *   *

פתח אחד

כך מציירים חכמינו במדרש את התחלתו של חשבון נפש, כלומר בירור פנימי. זה הצעד הראשון לקראת השאיפה של כל אחד, להיות טוב יותר: לתקן מה שאפשר, כמו רצונות רעים, תגובות דיספונצקיונליות (לא יעילות), הרגלים מזיקים שאנו רוצים להתנער מהם. וכמובן, רכישת הרגלים טובים במקומם.

כאמור זה הרבה מאד. אבל יש נקודת התחלה.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל:

בני

פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט

ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו[1]

לפי המדרש, אלוקים מלמד אותנו מהי נקודת ההתחלה.

פתח.

כאשר אדם מסתכל לתוך נפשו, לעתים הוא מוצא מבנים בהירים ומסודרים של תוכניות מאורגנות, של השקפות מסודרות ומעוגנות היטב. ולעתים, כפי שמעידים ספרי הקריאה הטובים והמומלצים, בסגנון זרם התודעה, אנו מגלים בתוך עצמנו תוהו ובוהו של רגשות, זכרונות, תשוקות פורצות ותובעות מילוי והמון המון סתירות.

בתוך כל זה עלינו לחפש נקודת התחלה.

הנה תרגיל בדמיון מודרך. היכנס לתוך עצמך, עם פנס, והתחל לחפש. אל תיבהל מפני האפלה של זכרונות כואבים והרגלים רעים, או מן הייאוש של כל הפעמים שניסית לשנות ולא הצלחת.

מתחת לכל החשכה הפנימית שלעתים אנו פוגשים בעצמנו – ונבהלים, נמצא את הנקודה הטובה.

כן, יש נקודה כזו.

אנו רוצים להיות טובים, נכון?

זו ההתחלה.

בזה יש לדבוק. לזה יש להתחבר, להתעקש ולא להפסיק.

אנו רוצים ואנו יכולים.

כל השאר מגיע בהמשך.

*   *   *

עגלות וקרוניות

לאחר שאנו מוצאים את הנקודה הפנימית הזו, אנו חשים, בצדק, הרבה יותר טוב. לא הכל אבוד. אין לי מה להתייאש מעצמי.

זו תופעה שצריך לחוות אותה, ועד שלא מנסים אותה, קשה להאמין שכך יקרה. אבל כך אנו בנויים, כך נבראנו. זה מה שאמרו חכמים: ברגע שאנו מתחילים לחפש את הטוב, ברגע שאנו מבינים שזו ההתחלה, מייד מגיע ההמשך. אנו מגלים מה לעשות הלאה.

העיקר הוא שנדע שזה אפשרי. שיש במה להשקיע.

הרמב"ם מלמד שתשובה, כלומר שינוי עצמי לטובה, בנויה על שינוי מסלול. אם אני רוצה להתרגל להרגלים טובים, לעשיות נכונות, ולחסוך לעצמי את ההתמודדות הקבועה והבלתי נמנעת של כל אדם עם רגשות שליליים ומאוויים שאחר כך נתבייש בהם, אז צריך לשנות דרך. למצוא את השינויים שיעזרו לי להיות אדם טוב יותר, כפי שאני תמיד רציתי.

איך עושים זאת? יש מי שהתבוננות עצמית מספיקה לו. ואם לא, אז בימינו ניתן ללמוד סיוע עצמי מספרים, החל בהלכות דעות לרמב"ם ועד לספרים חדישים על שיפור עצמי וקואצ'ינג. יש הרצאות חינם ביוטיוב. וכמובן אפשר ללכת להתייעץ אם יש בעיות שקשה לפתור לבד. אבל הכל מתחיל בהחלטה הראשונה לממש את יכולתנו לבחור בטוב.

העגלות והקרוניות העמוסות בהחלטות טובות ובהתנהגויות בריאות יותר מגיעות בהמשך.

העיקר זה להתחיל. להאמין בעצמנו, ביכולתנו לעשות טוב ולהימנע מרע. וכפי שאמר אותו פוליטיקאי אמריקאי מפורסם: צריך חוצפה כדי להאמין ולקוות, כי כן, אנחנו יכולים.

ועם ההחלטה הטובה הזו אנו יכולים להגיע ליום כיפור ולצלוח אותו בשמחה. העתיד מחכה לנו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה קול דודי