פנחס ופוטיאל‎ | עצירה למחשבה על פרשת וארא תשפ״ד

בפרשתנו רשימה קצרה אודות מוצאם של משה ואהרן ועל צאצאיו של מי שיהיה הכהן הגדול.

רק רשימת שמות ותו לא?

צפו להפתעות.

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

גיבורי הפרשה שלנו הם משה ואהרן, אבל נמצא בה גם תיעוד של הייחוס המשפחתי. זה ציטוט מתוך רשימת בני ישראל היורדים מצרימה.

סביר שרשימה כזו נשמרה בידי בני ישראל, כמקובל בימים ההם שכל אחד ידע את ייחוסו עד לאבי האומה יעקב. כאשר כתב משה את התורה בדבר א-לוהים, כלל את הרשימה בספר בראשית וכעת לקח ממנה[1].

כיון שזו העתקה מתחילתה של הרשימה, מופיעים בה ראובן וצאצאיו ושמעון וצאצאיו. אבל יתכן שיש כאן מסר: א-לוהים העדיף את בני עמרם על פני דודניהם, בני ראובן הבכור.

למדנו: לא הבכורה קובעת אלא האדם, בחירותיו ומעשיו.

הרש"ר הירש מציע כי החזרה אודות ההשתייכות המשפחתית של משה ואהרן נועדה לְקַבֵּעַ בלב האומה ולדורות כי הם היו בני אדם, רק בני אדם, לא ילידי אלילים ומלאכים ובוודאי לא בני בתולה שהתעברה מרוח הקודש…

ואולם ברשימת צאצאי אהרן[2] אפשר לגלות עוד דברים מעניינים.

למשל – אודות הנכד היחיד של אהרן שנזכר כאן: פנחס.

תתכוננו להיות מופתעים.

****

פוטיאל המסתורי

אהרן נשא את אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן. זו משפחה מלכותית, מזרעו של יהודה, המנהיג של בני ישראל בדורו ואבי משפחת המלוכה של דוד. חכמינו ראו בקשר כזה יתרון וכך כנראה היה כבר אז.

לאהרן ארבעה בנים: נָדָב ואֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר ואִיתָמָר. כאן יסופר רק על המשפחה שהקים אלעזר.

וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה

מי היה פּוּטִיאֵל? הוא נזכר רק פעם אחת בכל התורה כולה, כאן.

אז כולם ידעו מיהו, שהרי די היה להזכיר בפסוק את שמו.

כלומר, אז ידעו, בימי המקרא, אבל מאז זה נשכח.

האם נוכל לשחזר מיהו פוטיאל?

העדר הייחוס מלמד שאינו יהודי.

לכן הוא גר. הגר הראשון בהיסטוריה שנזכר כאן בעקיפין.

מהיכן בא? הוא לא מצרי, כי בני ישראל שמרו מרחק מן המצרים וגם המצרים החרימו אותם, כפי שעשו אפילו ליוסף, שסירבו לאכול איתו לחם[3].

לכן שיערו חכמינו[4] כי פּוּטִיאֵל הוא יתרו, ושינה את שמו לפוטיאל כיון שזכה להתגייר.

השם פּוּטִיאֵל מתאים: תערובת של מצרית ועברית. במצרית עתיקה פירושו "זה אשר נתן א-לוהים"[5].

זה אומר שמשה רבנו ואלעזר בן אחיו היו גיסים, נשואים לשתי אחיות.

איך הכיר אלעזר את אשתו? ובכן, יתכן שהפסוק מתאר מה שיקרה לאחר יציאת מצרים, כאשר יתרו יגיע עם ציפורה ובני משה וכך יכול היה להווצר קשר בין המשפחות.

בת יתרו יולדת לאלעזר… אֶת פִּינְחָס.

והוא היחיד מצאצאי אהרן שנזכר כאן.

מה זה בא ללמדנו?

****

אל תסתכלו בקנקן

השם "פנחס" הוא מצרי לחלוטין. פירושו בעברית "הנובי", או "בעל העור הכהה".

השם המצרי מעיד כי פנחס היה כושי, כמו אשת משה!

אנו מופתעים, מפני שבתרבות המערב, עד לאחרונה, ראו בכושי אדם נחות. הצבע השחור היה נדיר או לא קיים בין בני ישראל. לפי עדותו של רבי ישמעאל[6], בסוף ימי בית שני, הם לא היו שחורים ולא לבנים אלא בינוניים.

פנחס היה חריג, בצבעו וגם במידותיו המופלאות.

סבלן – כי נשאר לוי ארבעים שנה, כאשר סבו, אביו ודודיו נבחרים לכהנים, הם וזרעם אחריהם.

אמיץ – כי סיכן את עצמו כדי להציל את עם ישראל מהמגפה.

חכם וזהיר – כי נהג בדיוק לפי ההלכה כאשר הרג את זמרי

אז, ורק אז, זכה לברכת א-לוהים, והפך לכהן עם זרעו אחריו.

ופנחס, כפי שמעיד שמו, היה בעל צבע חריג, כהה, כמו דודתו, ציפורה אשת משה.

זה היה ברור לכל מי שידע מצרית, כלומר למקבלי התורה, יוצאי מצרים, שגם הכירו אותו אישית.

ושוב למדנו: אדם נמדד לפי בחירותיו, לא לפי המראה החיצוני שלו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית (ויגש) מו, ח – יא

[2] שמות (וארא) ו, כג – כה

[3] בראשית (מקץ) מג, לב

[4] מכילתא דרבי ישמעאל יתרו פרשה א; סוטה מג א.

[5] פירוש סרנה, כאן ולגבי פנחס.

[6] משנה נגעים ב א