פרשת בא תש״פ: מדריך לקריאת נבואות

בפרשתנו יש חשבון: כמה זמן היו עם ישראל בגלות? נכון, 430 שנה. וכמה נאמר לאברהם? 400.

זו סתירה – ויש עוד קושיות לגבי החשבונות האלו.

איך ביארו חז"ל את הקשיים האלו? ומה זה מלמד אותנו על האופן שבו נאמרות נבואות, ועל האופן שאפשר ואי אפשר לקרוא אותן?

המסקנה נוגעת לשאלה המעניינת ביותר שכל אחד רוצה לדעת את התשובה שלה. מתי יבוא המשיח? איך תהיה הגאולה?

התשובה הקצרה: אי אפשר לדעת, וצריך סבלנות. עדיין רוצים לקרוא כדי לדעת למה ואיך? כדאי!

שבת שלום

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

הגאולה הגיעה. עם ישראל יוצא ממצרים!

וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְדֹוָד מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם[1]

וכאן יש שאלה מתבקשת. העתיד הזה נמסר לאברהם בברית בין הבתרים. אבל שם נאמר אחרת!

גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה[2]

רוצים לחפש בעצמכם את ההבדלים לפני שתמשיכו לקרוא?

אם ניסיתם ומצאתם, הידד. וגם אם לא, הנה התשובות.

לאברהם נאמר רק בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם ובני ישראל שועבדו במצרים.

לאברהם נאמר וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – אבל העינויים לא נמשכו כל אותה תקופה.

לאברהם נאמר אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה ולפי פסוקנו, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וגם המספרים האלו לא מתאימים לשום חשבון ברור.

אלו אינן שאלות חדשות. כבר חז"ל דנו בהן. וזה דיון חשוב מאד לא רק כדי לפתור קושי בתורה, אלא כי זה מלמד איך נאמרות נבואות ואיך אפשר ואיך אי אפשר לקרוא אותן.

*   *   *

בעקבות חכמינו

חז"ל ורש"י התייחסו בעיקר לקושי של המספר אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

יכול כל ד' מאות שנה היו ישראל במצרים?

והלא קהת מיורדי מצרים היה, וכתיב ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה

ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה ופ'  (80) שנים של משה[3]…

רש"י מזמין אותנו לחשב ביחד איתו[4]:

צא וחשוב:

הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם – הרי שלא תמצא ארבע מאות.

שתי טענות יש כאן. ראשית, כל ימי ישראל במצרים מקבילים לזמנים של שלושה בני אדם, שיש לנו את התאריכים המרכזיים בחייהם. קהת בן לוי נולד בארץ כנען והגיע בגיל לא ידוע למצרים. בנו עמרם נולד במצרים וידוע לנו לאיזה גיל הגיע. בנו משה נולד במצרים וכשהיה בן 80 היתה הגאולה. חיבור של כל המספרים מניב פחות מ400 שנה (350) אבל – גם הזמנים האלו חופפים חלקית.

אז מה כן? רש"י מסביר שצריך לקרוא את נבואת אברהם כחלקים נפרדים, וגם אז היו דברים שלא נמסרו לו במפורש. הנה, כך:

כל זמן שזרעך בארץ לא להם – ארבע מאות שנה. (כלומר, הספירה מתחילה לפני הירידה למצרים)

ועבדום –  אלו ימי השעבוד, וענו אתם – אלו ימי העינוי (החלוקה הפנימית בתוך אותן שנים לא נמסרה בכלל לאברהם)

הבה ניקח את הרעיון הזה הלאה.

הסתירה בין פרשתנו לבין נבואת אברהם נובעת מכך שיש בהן שתי זויות ראיה שונות. אברהם שומע על העתיד, על מה שטרם קרה ויכול עדיין להשתנות. אלוקים הבטיח את הארץ לצאצאיו[5], והוא שאל בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. התשובה הנבואית היתה שזה יקרה רק לאחר סבל, סבל שיימשך 400 שנה, ויכלול גם עינוי ושיעבוד, בלי פירוט. אפילו הארץ שבה זה יתרחש לא נאמרה ומסתבר שטרם נקבעה. העתיד היה עדיין פתוח.

ואילו הפסוק שנכתב על יציאת מצרים מציג לבני ישראל את סוף הסיפור. רק עכשו מתברר שנבואת אברהם התייחסה למצרים. שנית, תקופת הסבל התחילה לפני מצרים וגם נמשכה יותר מכפי שנמסר לאברהם.

וכמובן, למרות האורך הבלתי נסבל, לכל רע יש סוף והכל נגמר טוב.

מה למדנו? שאפילו אברהם אבינו לא היה יכול לדעת מראש את פירושה המפורט של הנבואה שלו. ואם כך לגביו, מה לגבי דורות אחרים שקראו את המילים אבל לא שמעו את הנבואה בעצמם?

מכאן יש מסקנה גדולה מאד: אי אפשר להבין נבואה באמת אלא רק לאחר שהיא תתממש.

ננסה לדמיין לעצמנו את בני ישראל במצרים, מנסים לנחש את העתיד בהתאם למסורת שהיתה להם על אותן 400 שנה שנאמרו לסבא אברהם בברית בין הבתרים. האם הם יכלו לדעת מראש מתי תגיע הגאולה במדוייק, מי יביא אותה, איך היא תתרחש, בנסים או בדרך הטבע?

בוודאי שלא. הם ידעו שהגאולה תגיע, ובכך היה עליהם להתנחם ולכך היה עליהם לקוות. שום נבואה לא יכולה לספק יותר מזה.

מכאן אפשר ללמוד איך לקרוא את כל הנבואות לגבי העתיד. הן כלליות, הן אפשריות, והעתיד עצמו אינו סגור אלא פתוח. נבואות מציגות לנו אפשרויות. האופן שבו כל אפשרות  מתממשת לא יהיה ברור עד לאחר שזה יקרה.

גם לנו היום יש נבואות שאנו מייחלים שיתממשו. מתי יבוא המשיח? מה יהיה באחרית הימים? אי אפשר לדעת עד לאחר שזה יקרה בפועל, ולאחר שהכל יסתיים. לכן הזהירו חז"ל ולכן כתב הרמב"ם שאין טעם לנחש, וניחושים כאלו רק מזיקים.

כמו אברהם בשעתו וכמו עם ישראל במצרים, אי אפשר לדעת מה יקרה ומתי. העתיד נשאר פתוח והאופן שבו תתממש הנבואה אינו סגור ואינו הכרחי. ולפעמים גם פרטים שכן נכללים בנבואה אינם מדוייקים!

אז מה נשאר לנו? ובכן, לחכות ולקוות. לדעת שיהיה טוב בלי לנסות לנחש מתי ואיך זה יהיה. אנו יודעים שהכל משמים, שיש סוף לכל קושי, שפעם יהיה ממש טוב. אבל עד אז – אין שום דור שיכול להתיימר לדעת שנבואה כלשהי תתממש דווקא בימיו שלו. זה אומר לחכות בסבלנות להתפתחות שאלוקים מכוון במהלכים היסטוריים ארוכי טווח, ולעשות את המוטל עלינו בחיי יום יום – זה העיקר, וזו חובתנו בעולמנו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] שמות בא יב מ-מא

[2] בראשית לך לך טו יג

[3] סדר עולם רבה (ליינר) פרק ג

[4] לפסוקנו.

[5] בראשית לך לך טו ז-ח