פרשת בלק תש״פ: בחלום אדבר בו
סיפור המסע של בלעם עם אתונו מעורר קשיים מרובים. הסתירה הבולטות ביותר: בלעם מקבל בלילה היתר ללכת ולמחרת א-לוהים כועס עליו בגלל שהוא הולך. האם א-לוהים התחרט? זה לא יתכן.
ויש עוד קשיים מרובים, שנעמוד עליהם בהמשך.
יש גם קושי פילוסופי: זה שבהמה מדברת עם אדם מנוגד לגישה של כמה מגדולי הוגי הדעות שלנו, כמו רבי יהודה הלוי, כי נס תמיד מתנהל בהתאם לחוקי הטבע, והניסיות היא בהיותו בזמן הנכון, ולא בשבירת כללי הטבע המוכרים.
הפתרון המפתיע, שעונה על כל הקשיים, הוא בשיטתו של הרמב"ם.
שבת שלום
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
הסיפור שלפנינו[1], בן 24 פסוקים, כולל את האירוע המוזר ביותר בכל התורה כולה.
בלק מלך מואב מזמין את בלעם לקלל את עם ישראל. למרות שזו פרנסתו, מפתיע בלעם ואומר שהוא זקוק לאישור מ-ה' כדי לקבל את התפקיד. ובחלום נבואי, א-לוהים אוסר עליו ללכת.
לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר (תקלל) אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא
בלק משחד את בלעם במתנות: כבוד, כסף וזהב. בחלום שני, המומחה לקללות מקבל מסר אחר.
וַיָּבֹא אֱ-לֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ
אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם
וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה
זה אומר שבלעם קיבל היתר ללכת ורק הוזהר שהוא יאמר מה שאלוקים רצה ולא מה שהוא או המעסיק שלו רצו. אבל לגבי עצם ההליכה אל בלק – זה בסדר. והיתר זה היתר.
וכאן מתחילים הקשיים שאין דומה להם בכל התורה כולה.
* * *
הטיול עם האתון
וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב
וַיִּחַר אַף אֱ-לֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא
וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְדֹוָד בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ
וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ
כך מתחילות התלאות של בלעם.
הנה הקשיים הבולטים בסיפור, וכבר עמדו המפרשים על רובם.
- לפני רגע, בפסוק הקודם, קראנו שהותר לו ללכת ופתאום א-לוהים כועס עליו שהוא הולך?
- בלעם הולך עם שרי מואב. אבל מייד בפסוק הבא הוא עם שני הנערים. לאן נעלמו השרים?
- גם הנערים נעלמים בהמשך.
ועוד קושי, הפעם תיאולוגי ופילוסופי. לפי הוגי הדעות שלנו, כגון רבי יהודה הלוי בעל ה"כוזרי", כל סיפורי הנס במקרא צריכים להתפרש באופן נטורליסטי. בעברית שלנו, נס אינו סותר את חוקי הטבע שאנו מכירים. מה שניסי הוא התיזמון. הם קורים בדיוק ברגע הנכון, כמו בוא הארבה במצרים, קריעת ים סוף ברוח קדים, ובוא השלו כדי להאכיל בשר את בני ישראל.
אז איך אפשר להבין שהאתון מדברת?
חז"ל חשו בכך ותרצו שזה היה נס מיוחד במינו, שקדם לבריאת העולם[2], כלומר שאין חוקי הטבע חלים עליו. אבל גישה ריהליסטית עקבית לא תסתפק בתשובה כזו.
אז הנה ההצעה שלנו, שמבוססת על רבנו הרמב"ם.
* * *
חלום של טיול
נחזור לרגע אל ספר "בראשית". יעקב אבינו נלחם לילה ארוך עם מלאך – וגם ניצח.
לפי הרמב"ם – וזו היתה פרשנות שעוררה תגובות סוערות[3] – הכל היה בחלום.
הפרשנות הזו מתאימה גם לכאן.
הסיפור על תלאותיו של בלעם לא קרה במציאות, אלא התרחש בחלומו השני. בלילה, במיטה.
החלום מתחיל ב- וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר. מכאן ואילך זה לא מעשה שהיה, אלא אותו חלום שעליו נאמר קודם וַיָּבֹא אֱ-לֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה.
בלעם יודע שזה לא בסדר לבקש – שוב – ללכת לקלל. לכן הוא חולם שא-לוהים כועס עליו, וַיִּחַר אַף אֱ-לֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. לכן החלום שלו הופך לסיוט.
לכן הסיפור רווי בתופעות בלתי אפשריות ובקפיצות פתאומיות. לכן אנשים מסויימים, זקני מואב והנערים מופיעים ונעלמים. לכן, כמו בסיוטים, בלעם מוצא את עצמו לבדו, תקוע כל פעם במקום אחר, גרוע יותר.
וכמובן, רק בחלום אפשר לשוחח עם אתון.
החלום מסתיים בצו של המלאך:
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְדֹוָד אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תְדַבֵּר.
(סופו של אותו פסוק, וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק, כבר מתרחש באמת לאחר שבלעם קם. לכן נאמר פעמיים שהלך עם השרים, ועוד סתירה מוצאת את פתרונה).
ההיתר המסוייג של קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה – לא זה מה ששמע בלעם. לא במילים אלו. זה ניסוח מחודש, מאוחר, של מה שאמר לו המלאך בחלום.
נדגיש: זה הפתרון לסתירה הגדולה ביותר, בין הרשות שקיבל בלעם לבין הכעס שסיבך אותו בצרות עם האתון. בלעם מקבל את הרשות ללכת רק בסוף החלום!
במשפט אחד: זה לא היה מסע חלומי שחווה בלעם באותו יום. זה היה טיול בלילה, בחלום!
האם זה מפתיע? אולי לא. גם אבימלך מלך פלשתים זכה שא-לוהים ידבר אליו בחלום הלילה, לאחר שחטף את שרה, אבל שם זה נאמר במפורש וכאן סומכים על הקורא שיבין.
אז מה למדנו? קראנו מחדש סיפור מוכר וידוע, למדנו שיעור בתיאולוגיה על נסים ונטורליזם, וראינו שכדי להבין את התורה צריך לפעמים להתאמץ. לא להסתפק בקריאה ראשונית – וגם לא לפחד משאלות. דווקא הסתירות כיוונו אותנו להבנה הנכונה!
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] במדבר בלק כב ח – לה
[2] פרקי אבות, ה, ו.
[3] ראו ב"ספר הזכרון" לריטב"א את ויכוחו עם הרמב"ן.