פרשת במדבר תש״פ: מה שמגיע מגיע
שלום וברכה
האם אנו מסוגלים להבין כיצד הקב"ה מנהיג את עולמו? חכמים ניסו להסביר והנביאים אמרו את הכלל הגדול שכל אחד נידון לפי בחירותיו שלו – ולא לפי מעשי אבותיו. אנו נאלצים תמיד לשאת בתוצאות הטבעיות של העבר, שבדרך כלל לא קשור אלינו אלא יוצר נסיבות היסטוריות שלתוכן אנו נולדים. אבל מכאן ואילך – זה בידנו. האחריות היא תמיד אישית.
והמפתיע הוא שזה נמצא, כביכול בדרך אגב, גם בפרשת השבוע שלנו.
שבת שלום
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
כאשר היה רבי מאיר דורש בציבור, היה כולל בדרשות הלכה, אגדה ומשלים. לצערנו, המשלים אבדו. האמורא רבי יוחנן אומר כי לרבי מאיר היו שלוש מאות משלים על שועלים, אבל הוא הכיר רק שלושה, וכולם נוגעים לעניני השגחה פרטית וגמול[1]. רב האי גאון, דורות מאוחר יותר, מכיר רק משל אחד, אבל הוא מביא אותו עבורנו[2].
מעשה בשועל שמפתה אריה להתנפל על אדם. האריה פוחד מעונש והשועל מרגיע אותו: העונש יבוא על בן בנך. האריה מתפתה – ואינו יודע שיש שם בור שייפול לתוכו. לאחר שהאריה נופל לבור, הוא מתמרמר: הלא הפורענות אמורה לבוא על הנכד ולא עליו. והשועל עונה תשובה מתחכמת:
כבר יש עון על אבי אביך שאתה נתפש בו.
על זה האריה מתמרמר במשל משלו, הלקוח מדברי יחזקאל הנביא: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה[3]. כלומר, מדוע אני סובל בגלל סבי?
והתשובה של השועל:
וכאשר אמרתי לך שנכדך יסבול במקומך, זה לא הפריע לך!
כלומר, הסכמת וקיבלת על עצמך את העקרון הזה…
כמה מיני מוסר יש במשל הזה וכן בשאר משלות, כותב רב האי גאון.
אולם האם המסר של המשל הוא שאדם נענש בעוון אבותיו, אם הוא היה פתי להסכים לעקרון הזה? הרעיון שאדם נענש בגלל אחרים מעורר את ביקורתנו, אולי בגלל שאנו בני התקופה המודרנית. אבל זה בסדר. גם הנביא יחזקאל יוצא נגדו, וכפי שנראה בהמשך.
על כן סביר שרבי מאיר התכוון להעביר מסר שונה לשומעיו. בכלל, כאשר שומעים משל, צריך לדעת מה הרעיון החשוב ועל מה אפשר לוותר (ומי שמכיר את מורה-נבוכים של הרמב"ם מכיר את הכלל הזה לגבי פרשנותם של משלים).
מה העקרון הזה? מייד נראה…
* * *
איש בחטאו
איך באמת אנו עשויים להבין את מה שעובר עלינו, בני האדם, כאן בעולם הזה? האם אנו סובלים בגלל עצמנו? בגלל אחרים? גם וגם?
זה נושא כבד ומורכב, והתשובה הנכונה היא כנראה שאלוקים ברא את העולם עבורנו, ולכן כולנו קשורים יחד. כל מעשה או מחדל שלי משפיע על עצמי אבל גם על סביבתי. לא תמיד ולמעשה לעתים נדירות אלוקים מתערב במישרין בבריאה כדי להציל את הצדיק או להעניש את הרשע. בדרך כלל הוא נותן לתוצאות הטבעיות להתרחש. לכן קין הצליח להרוג את הבל, ולכן האחים הצליחו למכור את יוסף למצרים. אולם אלוקים משתמש בבחירות האנושיות שלנו, שהוא יודע עליהן מראש, כדי לקדם הליכים היסטוריים של התעלות ושיפור מתמידים. זה טוב בחשבון לטווח ארוך, אבל זה בהחלט עלול לכאוב – מאד – בחשבון לטווח קצר.
ועדיין, אין אלוקים מעניש במישרין את האדם על מעשי אחרים. גם במשל של רבי מאיר, האדם – או האריה במשל – מקבל את העונש של הסבא רק בגלל שהוא בוחר לבצע אותו חטא של הסבא.
אז זה העקרון שרבי מאיר ביקש להעביר לשומעיו. קחו אחריות אישית!
וזה מה שענה יחזקאל לדור היהודים שיצאו לגלות לאחר חורבן בית ראשון. הם העלו את טענתו של האריה במשל, האם נמשיך לסבול בגלל חטאי אבותינו בירושלים? ויחזקאל ענה[4]:
הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת
וכל הפרק שם מתאר כיצד אדם מקבל שכר ועונש, טוב ורע, לפי בחירותיו שלו. בן של צדיק שלא הלך בדרך אביו אלא חטא – ייענש, בן של רשע שעשה טוב – יהיה לו טוב.
ויחזקאל מסכם:
בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן
צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה
ואיך זה קשור לפרשתנו?
* * *
בניהם של נדב ואביהוא
פרשתנו מתארת כיצד שבט הלוי הוקדש לסייע לאהרן ולמשפחתו, הכהנים, בעבודת המקדש. זו היתה משפחה קטנה מאד. אהרן ושני בניו, אלעזר ואיתמר. נדב ואביהוא, כזכור, מתו בעוונם.
וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם
וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר[5]
מדוע צריך להזכיר שלנדב ואביהוא לא היו ילדים?
התשובה הפשוטה: מותם בלי ילדים השאיר את אהרן ואת שני בניו הנותרים בתור אבותיהם של הכהנים לעתיד.
אבל מכאן נובע מסר מעניין: אילו היו לנדב ואביהוא בנים, הבנים היו נמנים עם הכהנים. לא רק שלא היו מתים עם אבותיהם, אלא שהיו נשארים כהנים, וכן זרעם אחריהם.
כהונתם לא היתה נשללת, למרות החטא של האבות.
יחזקאל, אם כן, לא חידש משהו שלא היה ידוע קודם לכן. הנביא, רבי מאיר ומשליו, והפסוק שלנו, כולנו באים לומר אותו מסר: אדם נידון לפי מה שהוא בוחר, ואם נבחר בטוב, מגיע שיהיה לנו טוב.
האחריות היא תמיד אישית!
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בבלי סנהדרין לח ב
[2] תשובות הגאונים שערי תשובה יג, מוסאפיה (ליק) ל.
[3] יחזקאל פרק יח פסוק ב
[4] יחזקאל פרק יח ד ו-כ.
[5] במדבר במדבר ג ב – ד