פרשת דברים תש״פ: וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק

שלום וברכה

בפרשתנו מספר משה רבנו לעם ישראל כיצד אימץ את הרעיון למנות מנהיגים ושופטים לעם. ואם מדברים על זה, אז הוא חוזר על ההוראות הראשיות שכל שופט צריך להכיר ולקיים.

כאן נסתפק באחת.

וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק[1].

לא מצאנו בתורה או בתנ"ך הגדרות שיענו על השאלה הקשה מהו צדק. נראה כי צדק הוא דבר המובן מאליו[2]. אולם בעינינו שלנו, לאחר אלפי שנות נסיון אנושי, דומה שהמטרה להשיג את הצדק – לדעת איך מגיעים אליו, ואיך מיישבים בינו לבין אידיאלים אחרים – רחוקה מאי פעם.

בעולם המורכב של הקורונה מופיעות שאלות של צדק מול ערכים אחרים. יעיד סיפורו העגום של ג'ורג' פלויד, שרצה לשלם בשטר מזוייף על אוכל עבור ילדיו, והיום אמריקה בוערת…

מה יאמרו על זה חכמינו?

שבת שלום

[1] דברים פרשת דברים א:טז

[2] אנציקלופדיה מקראית, ערך "צדק".

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק[1].

בעיני חכמינו, הצדק הוא לא תכלית לעצמה, אלא אמצעי שנועד למנוע עוול, להגן על החלשים.

על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום[2]

תפקידו המרכזי של הדיין הוא להציל עשוק מיד עושקו. תפקידה המרכזית של מערכת שיפוטית היא לאפשר לעשוקים להתלונן ולדיינים לברר את האמת ולתקן את העוולות.

בלי זה, לפנינו עולם שיתאר הפילוסוף הובס, שבו אדם לאדם זאב, שבו החיים קצרים ועגומים. לכן עדיפה מלכות כלשהי, גם ללא יומרה לצדק, על פני תוהו ובוהו ומלחמת איש ברעהו.

אף בני אדם – אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו.

הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו[3]

למרות היחס הנורא של הרומאים כלפי היהודים הכבושים, במשך דורות, צריך להתפלל שמלכותם תחזיק מעמד. אחרת יהיה עוד יותר גרוע. ללא פיקוח – ייטרפו החלשים.

העולם האידיאלי הוא כמו זה של דוד המלך.

וַיִּמְלֹךְ דָּוִד … וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ[4]

תיאור של החיים היפים בעתיד, משרטט הנביא זכריה:

אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם[5]

גם בעתיד שאנו מייחלים לו עדיין יהיו עשירים ועניים. עדיין יהיה צורך במערכת משפטית כדי לברר את האמת וכדי להגן על הנפגעים. אבל, להבדיל מזמננו, המערכת תתפקד בצורה מושלמת.

והיא תספק לא רק צדק, אלא גם שלום.

*   *   *

הדילמה הנצחית של השופט

וזו השאלה הגדולה: האם יתכן משפט צדק שהוא גם עושה שלום ועושה טוב?

כן, זוהי סתירה!

תארו לעצמכם עני שאינו מחזיר חוב, או, גרוע מזה, שנאלץ לגזול. תפקידו של הדיין הוא להוציא את הגזילה ולהחזיר אותה לידי העשיר. זה צדק, אבל האם זה טוב? הרי העשיר יכול להרשות לעצמו להפסיד את המעט שגזל העני. ויש עניים שגוזלים לא בגלל שהם רעים אלא בגלל שאין להם.

זכרו את סיפורו של ג'ורג' פלויד מאמריקה, שניסה לקנות אוכל למשפחתו בשטר מזוייף. הוא עשה עוולה, אבל האמין שאין לו דרך אחרת להעניק את המינימום ההכרחי לילדיו.

אז מה עדיף? הצדק שיחזיר את הגזלה לעשיר, או כפיית חסד על בעל היכולת, שיוותר לעני?

חכמינו הכירו את הדילמה ואת שני הצדדים. מה יעשה השופט האידיאלי?

בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה, והלא כל מקום שיש משפט – אין צדקה, וצדקה – אין משפט..

איזהו משפט שיש בו צדקה? נתחייב עני ממון ושלם (השופט!) לו מתוך ביתו – זה משפט וצדקה, משפט לזה (העשיר) – שהחזיר לו ממון, וצדקה לזה (העני) ששילם לו מתוך ביתו[6]

אין די במשפט. צריך גם "צדקה" במובן המודרני שלה, כלומר נתינה למי שאין לו. כמובן, צריך למצוא מישהו עשיר כמו מלך, כדי לממן גם את השבת החוב לעשיר וגם את העזרה לעני. אידיאלים זה טוב ויפה, אבל מישהו צריך לשאת בתשלום…

זו גישה אחת, ויש גם עמדה הפוכה, שאותה מציג רבי יהודה הנשיא:

אף על פי שלא שילם מתוך ביתו זהו משפט וצדקה.

משפט לזה (העשיר) – שהחזיר לו ממונו, וצדקה לזה – (העני!) – שהוציא גזילה מתחת ידו.

הצדקה היא קודם כל להכריח את העני, בעל החוב או הגזלן, להחזיר את מה שלקח. זו צדקה עבורו לא להניח לו להשתקע בדרך של חטאים.

האם רבי יהודה הנשיא לא שכח משהו? איך העני יסתדר, איך יספק את צרכי משפחתו? ובכן, התורה מציעה כלים ואמצעים לטובת החלש, שיעזרו לו להתפרנס. אבל המחסור אינו מצדיק עוול. אם העני ייקח מה שאינו שלו, זה רע גם לעולם וגם עבורו.

צדק זה גם לחנך את בני האדם להיות אחראים, לתכנן את חייהם בלי לשלוח יד בממון שאינו שלהם!

אפשר לטעון שאלו דגמים פשטניים, בעוד עולמנו מורכב מאד. בתקופה קשה של מחסור עקב מגפת הקורונה, כאשר שומעים על מעשי אלימות, על המלחמה של מי שאין לו נגד מי שיש לו, חשוב לראות את שני הצדדים. ועדיין, היתרון באמירות פשטניות הוא שהן מציגות את העקרונות בצורה בהירה. צריך לעזור לחלשים, אבל לא על חשבון הצדק. גם לבריונים עדיף שיחנכו אותם לא לפגוע ולא לגזול. צריך לעזור להם, אבל בהחלט לא לאפשר להם לגזול ולהרוס – גם בשמו של אידיאל הצדק. לעזור – כן. אבל חלק מהעזרה זה למנוע מהם להזיק ולחייב אותם לשלם.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים פרשת דברים א:טז

[2] משנה אבות א:יח

[3] בבלי עבודה זרה ד:א

[4] שמואל ב ח:טו

[5] זכריה ח:טז

[6] בבלי סנהדרין ו:ב