פרשת ויגש תש״פ: ארבע גרסאות לסיפור אחד

שלום וברכה

כאשר חכמינו דרשו בפרשת השבוע, הם הציגו את הויכוח בין יהודה לבין יוסף בתור התמודדות בין שני מלכים, המלך בפועל יוסף ומנהיג האחים יהודה[1].

העיון שלנו יעסוק בהשוואה בין הסיפור המקורי על השיחה הראשונה בין יוסף לבין האחים והשתקפותה בדיווח שלהם עם שובם אל יעקב – לבין הגרסה שנמסרת לנו אחר כך דרך דברי יהודה.

זה ממש סיפור אחר לגמרי!

ויש לזה סיבות טובות.

חכמתו של יוסף – מול חכמתו של יהודה.

קראו ותראו איך.

שבת שלום

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

אם מעיינים בפרשה, מגלים יותר על יוסף ועל יהודה. יוסף אינו רק מנהיג, כלכלן ואסטרטג כפי שהוא מצטייר לנו מן הפרשיות הקודמות ומפרשתנו שלנו. הוא גם… חוקר המודיעין הראשון בהיסטוריה.

ואילו יהודה, הנושא כאן את "נאום חייו" למען אחיו, מתגלה כסנגור הפלילי הטוב ביותר שהיה אי פעם, גם הוא הראשון בהיסטוריה.

צרכים ומצוקות מעוררים בנו כישורים שלא היינו יודעים קודם לכן על קיומם…

*   *   *

החוקר

בפרשה שעברה[1], האחים באים לפני יוסף כי זה התנאי לקנית תבואה. הוא מאשים אותם בריגול. ומתוך השיחה מתברר שיש להם אח צעיר, שלא בא איתם.

וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר (לקנות) אֹכֶל..

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים

שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת  אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ

זה מה שיוסף חכה לו. הוא מציג את התנאי.

בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה

מאוחר יותר, עם שיבתם לבית יעקב, הם מסכמים לו את הביקור.

דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ

וַנֹּאמֶר אֵלָיו כֵּנִים אֲנָחְנוּ לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים. שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ הָאֶחָד אֵינֶנּוּ וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן

וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם … וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם

אנו רואים כי האחים מדווחים לאביהם בדייקנות על השיחה עם יוסף. זו כמובן גרסה מקוצרת, אבל גם דרך התקציר הזה אנו יכולים לשחזר את מהלך השיחה המלא. יותר מכך, אנו מבינים את התיכנון הערמומי של יוסף.

הוא מאשים אותם בהאשמת שווא של ריגול. ואז, כמו כל חף מפשע שאינו ער לכך שהוא מסתבך, הם מגלים פרטים נוספים, כמו קיומו של אח צעיר. ומכאן הדרך פתוחה בפני יוסף לתבוע "הוכחה" שהם אומרים אמת.

זו ההזדמנות של יוסף לתבוע להביא אליו את בנימין.

יוסף מתגלה כאן כאמן חקירה שהיה יכול לתת שיעורים לחוקרי מודיעין!

*   *   *

הסנגור

בשיחות הקשות של יהודה עם אביו כדי לקבל את בנימין למצרים, ואחר כך בשיחתו עם השר הזר – יוסף המסתתר – יהודה מציג גרסה אחרת. סיפור הריגול מושמט.

יש לזה סיבות טובות. יהודה בוחר איזה מידע להציג ואיזה מידע להשמיט והאחים מצטרפים אליו.

הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ: לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם

שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם

מול יוסף, כאשר יהודה מתחנן על שיחרורו של בנימין, והוא משחזר את הסיפור מראשיתו, הגרסה שלו משמיטה, שוב, את ההאשמה בריגול.

אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח

וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ

וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו

אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי

לפי שתי הגרסאות האלו, לא היתה שם האשמה בריגול, אלא שיחת רעים ידידותית, שבה השר הזר שואל על שאר המשפחה ומגלה את קיומו של האח הצעיר.

איך אפשר להבין את ההבדל הזה?

ובכן, כל השמטה וסיבותיה.

נזכור כי בפעם הראשונה האחים מציגים בפני אבא יעקב את כל מהלך התחקיר. אז הם מזכירים את הריגול. אולם כאשר יהודה מבקש לשכנע את אביו, הוא מעוניין להנמיך את הפחדים של יעקב, ולכן הוא מתעלם מן האיום של השר שמציג אותם כמרגלים. זה לא יקל על יעקב להסכים לשלוח את בנימין עד מצרים..

וכאשר יהודה מדבר עם בנימין, הוא מעוניין ליצור יחסים טובים, קרובים ככל האפשר, עם השר. זה ממש לא יועיל להזכיר עכשו שפעם היו הוא ואחיו חשודים בריגול. פעם נאשמים בריגול, עכשו מוקעים בגניבה ללא אפשרות של הכחשה… לא מצב טוב.

אז יהודה מספר מן הסיפור המקורי רק את החלקים שמסייעים לו לשכנע את יוסף לרחם על בנימין ועל האב הזקן. והוא גם מוסיף פרטים שלא היו שם, כמו התלות של יעקב בבנימין וכמו ההבטחה של יוסף לדאוג לשלומו של האח הצעיר.

אם יוסף הצטייר לנו כחוקר ממדרגה ראשונה, יהודה מצטייר כאן כסנגור המנסה להפעיל את רחמי בית המשפט.

כן, צרכים ומצוקות מעוררים בנו כישורים שלא היינו יודעים קודם לכן על קיומם. וזה נכון לא רק לגבי שני גדולי האומה שלנו. זה נכון לגבי כולנו.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] מקץ, פרק מב, ו-כב