ושאלת - ask@veshaalta.com

פרשת ויחי תש״פ: סוד משפחתי

שלום וברכה

יש משפחות שמסתירות סוד. אפילו מי שאינו מכיר חש שיש משהו שאסור לדבר עליו.

בבית יעקב אבינו, הסוד היה מכירת יוסף. הבן שנעלם לעשרות שנים ואז נמצא במפתיע במצרים, בתור סגן המלך. מה קרה לו? איך הוא הגיע למצרים?

האחים ידעו ושתקו. יוסף ידע, אבל לא ידע את כל הסיפור. מה ידע יעקב, מה חשד?

והשאלות שמאחורי השאלות. מה חשבו האחים שיוסף יודע, שיעקב יודע?

ממה הם פחדו?

איך מתמודדים עם רגשות אשמה והסתרה מלפני עשרים שנה, ארבעים שנה?

הכל נרמז בפרשה בשיחה אחת קצרה שתגלה לנו את פחדם של האחים ושוב, כמו בעבר, את גדולתו של יוסף, שהיא דגם לכולנו.

נתחיל?

שבת שלום

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

בגיל שבע עשרה, יוסף, הנער המפונק, עובר משבר: אביו שולח אותו לאחיו; והם מתנפלים, קורעים את בגדו היפה, מתעלמים מתחנוניו, משליכים אותו לבור – וידים גסות מוכרות אותו. למצרים. עבד.

הוא לא נשבר. הוא נבנה. אלוקי אבותיו, שהוא נאמן לו ברגעים הקשים ביותר, מעלה אותו לגדולה: פותר חלומות, כלכלן, סגנו של פרעה. חיים חדשים.

ואז, לאחר עשרות שנים, האחים מופיעים.

כאן צריך לחשוב על מה שלא סופר לנו. מה יוסף ידע ומה חשב על העבר? נזכור: יוסף לא ידע על השה שנשחט כדי לספק כותנת קרועה, טבולה בדם. מדוע יעקב לא חיפש אחריו? אולי בכלל אבא יעקב רצה למכרו, לפי החוק שמעניש ילד חצוף? האחים היו רק שליחים, אם כי שליחים אכזריים…

עכשו הוא שומע שהם מתחרטים, והוא מוחל להם, מפייס אותם. הוא פוגש את אביו, והם מחדשים את הקשר. אביו לא שאל אותו מעולם מה קרה והוא מעדיף לא לדבר על זה. למה להפליל את האחים לאחר עשרות שנים?

אם יוסף למד משהו, זה שלא כל דבר צריך לומר, שצריך לחשוב על מה שמילים יכולות לעולל.

 

*   *   *

מה חושב יעקב

 

לא היה רגע שיעקב הפסיק לחשוב על יוסף. הוא מעולם לא סלח לעצמו על אבדן בנו האהוב, בנה של רחל האבודה.

ואז מתברר שיוסף חי, והוא מלך במצרים. איך הוא הגיע לשם?

יש כאן שתי אפשרויות נוראות. יתכן שהאחים מכרו את יוסף ורימו אותו עם הכותנת. ויתכן שיוסף ביים את מכירתו כי הנער המפונק הזה רצה לחיות במקום שבו יוכל, כמו חלומותיו, להיות מלך. יעקב אינו יודע על העבדות של יוסף (או שהיה חושב שיוסף, שאפתן ונאיבי, לא ידע לאן הוא יכול ליפול).

לכן, גם כשיש לו הזדמנות לשאול ולברר, הוא מעדיף לשתוק. יוסף אינו מזכיר את העבר, ועבור יעקב – זה בדיוק מה שהוא רוצה.

 

*   *   *

מה חשבו האחים

 

האחים עשו את הנורא ביותר. קין הרג את הבל. הם רצו להרוג את יוסף ובסוף הוא נמכר למצרים. הם רימו את אבא, שיחשוב שיוסף נטרף.

אין יום שבו הם לא התחרטו על זה. כאשר ראובן אומר להם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ[1] זה מה שכולם מרגישים. העולם אינו הפקר. הם עשו עוול והם ישלמו. ובעצם, הם משלמים כבר עכשו, עם פניו הכאובות ולבו השבור של אבא יעקב, עם הסוד שאסור להם לגלות, עם החרטה שאינה יכולה לעקור את העבר.

ואז מתברר שיוסף חי. הוא סולח להם! הם חוזרים עם אבא למצרים, ויוסף מארגן להם איזור מגורים פרטי ושופע עבור הצאן המשפחתי. מה עוד אפשר לבקש?

אבל מה חושב עליהם יוסף? אם הוא באמת סלח, אז למה הוא שיחק איתם ועם בנימין ובעקיפין עם אבא? האם להסתמך על דבריו בסוף, אַל תֵּעָצְבוּ … כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים או לזכור שהוא גם אומר אֲנִי אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם מִצְרָיְמָה[2]? האם הוא באמת סלח להם? האם מעשה כמו שלהם ניתן למחילה?

גרוע מזה, מה חושב עליהם אבא כעת? הם משוכנעים שכבר בפגישה הראשונה שלהם, יעקב ישאל את יוסף איך הוא הגיע למצרים, ואיך הכותנת שלו נמצאה עם כתמי דם. והאמת תצא לאור.

אז למה אבא שותק? ובכן, זו תכונתו של אבא. הוא בוודאי חשד בהם כל הזמן, כי ידע שהם שנאו את יוסף. והוא שתק כי זו דרכו החינוכית. כך עשה עם ראובן לאחר הפרשה עם אמו החורגת, כך עשה לאחר ששמעון ולוי הרגו את אנשי שכם ולא רצו לשמוע לתוכחתו. יעקב הוא אמן השתיקה.

אם אבא שותק, גם הם שותקים.

ואז יעקב מדבר, אבל רק לפני מותו[3], האם אין הוא מתייחס סוף סוף לעבר הנורא?

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף … וַיִּשְׂטְמֻהוּ (שנאו אותו) בַּעֲלֵי חִצִּים – האם אין הוא מתכוון לאחים? יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ – יהודה יזם את המכירה וכל האחים הסכימו. מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ – זה רמז ליהודה לגבי המילים של יעקב: טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף[4]?

אלו מילות הפרידה של האבא. זו ההוכחה. יעקב ידע, והוא ידע כי יוסף סיפר לו.

 

*   *   *

הנסיון הגדול של יוסף

 

לאחר פטירת יעקב וקבורתו, הם אינם יכולים להתחמק[5]. הם חושבים: לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ

אז הם משקרים: אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ – שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ.

הם מרמזים. נכון שמכרנו אותך לעבד, אבל אנו עַבְדֵי אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ. האם זה מספיק טוב?

ויוסף בוכה. האם הם משקרים, או שאבא ידע על המכירה, אבל לא בטח בו לשוחח איתו על זה?

והם פוחדים: למה הוא בוכה? הם יודעים מה שהוא מתכנן ומסכימים לזה. וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים

ויוסף? הוא רוצה משפחה מאוחדת ושמחה. איך ירגיע אותם בלי לחשוף שהוא יודע שהם משקרים בשם אבא? שוב, צריך לדעת לבחור את המילים הנכונות!

ברגע הקשה הזה, יוסף אומר להם את המשפט החשוב ביותר. אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי. רק אלוקים יודע איך לגמול ולמי לגמול. ובסופו של דבר, הכל יצא לטובה.

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית מקץ מב כב

[2] בראשית ויגש מה ד-ה.

[3] בראשית ויחי פרק מט.

[4] בראשית וישב לז לג

[5] בראשית ויחי נ טו-יט.

G-RHTQNEGE24