פרשת יתרו תש״פ: המקצוע המבוקש ביותר
מאז קין והבל ולאורך כל ההיסטוריה, בני אדם מצטיינים ביכולת לריב על כל דבר. ויש רק דרך אחת לעשות שלום – ללכת לבית המשפט.
כפי שאומר רב אשי, עורך התלמוד הבבלי, השופט הוא הרופא של החברה.
בפרשתנו מציע יתרו למשה איך לבחור שופטים, משה קיבל את הרעיון אבל הוסיף ושינה ושיפר אותו.
מה ניתן ללמוד מן הדגם של שופט שעיצב משה? זה יכול להיות רלוונטי עד היום הזה…
שבת שלום
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
אין חברה אידיאלית, פשוט אין. לא היתה ולא תהיה. ויכוחים ומריבות הם תמיד חלק מן החיים.
גם במדבר סיני, זמן קצר לאחר שיצאו ממצרים, היו מריבות בתוך עם ישראל. ומה עושים כאשר יש מריבה? הולכים אל השופט.
רב אשי, עורך התלמוד הבבלי, הציג את השופט בתור הרופא של החברה: מי שכואב לו, הולך לרופא. מי שיש לו תלונה, הולך אל בית הדין[1].
המערכת השיפוטית הראשונה של עם ישראל נולדה במדבר. כמסופר בפרשתנו. לאחר שראה את חתנו מוצף במתלוננים המחכים למשפט, מציע יתרו למשה:
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל
וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת[2]
צריך שופטים לכל עשרה בני אדם, שיהיו זמינים להם כל הזמן!
ולמה צריך כל כך הרבה?
ובכן, כאשר אנשים חיים ביחד, יש ביניהם הרבה התנגשויות. כדברי המדרש, כבר במאהלים של עם ישראל במדבר יכלו להיות ויכוחים על שטחים וסכסוכים על בעלות, ומאז זה רק נהיה יותר מסובך. בפרשיות הבאות נלמד על דיני נזיקין ועל ויכוח על חובות. וכל זה בחברה שלא היו בה בתי עסק ומוסדות בע"מ…
זה הכלל: המשאבים בעולמנו אינם מספיקים לכולנו כאחד. והיות שכל אדם רואה את הדברים מנקודת הראות הסובייקטיבית שלו, מריבות הן בלתי נמנעות.
ההסבר הזה, שנראה פשטני כל כך, הוא למרבה הצער אמיתי מאד. האם לא רבו ביניהם כבר שני האחים קין והבל למרות שכל העולם היה פתוח לפניהם? וכולנו יודעים איך זה נגמר – ברצח. אילו היה שם שופט אובייקטיבי, יתכן שכל זה היה נחסך מן ההיסטוריה האנושית.
זה מלמד אותנו משהו לא סימפטי על החברה האנושית ועל האופי האנושי. כלומר, על עצמנו. איננו יכולים להסתדר בלי לריב, ובלי שופט אובייקטיבי שיעזור. החברה האידיאלית היא לא זו שאין בה מריבות, אלא שיש בה שופטים טובים. כפי שלחברה האנושית דרושים רופאים, כך דרושים גם שופטים, וצריך יותר שופטים מרופאים…
הרי גם היום המערכת השיפוטית קורסת תחת עומס של תיקים.
* * *
איך בוחרים שופט
לא כל אחד מתאים להיות שופט. צריך חכמה וידע. זה נכון במיוחד היום, כי המשפט המודרני הוא פרוצדורלי, כלומר מתנהל לפי כללים, ושופט צריך להשקיע שנים רבות כדי להכיר את כל כללי החוק. המשפט בעולם העתיק היה הרבה יותר פשוט. ועדיין, אפשר ללמוד ממה שהיה אז.
למשל: איך נבחרו השופטים.
זה אמנם לא מסופר בפרשתנו, אבל אנו יכולים ללמוד על כך ממה שמשה מזכיר לעם ישראל בערבות מואב, לפני כניסתם לארץ, לאחר ארבעים שנה[3]. מה עשה משה עם עצת יתרו?
וָאֹמַר אֲלֵכֶם
הָבוּ לָכֶם
אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים
וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם
קודם כל, שופטים נבחרו על ידי הציבור. יתרו סבר שהשופטים ייבחרו בידי המנהיגים, כמו משה, אבל משה הבין שאת בחירת השופטים יש להפקיד בידי הציבור.
כן, דמוקרטיה.
וכמובן, הם צריכים להיות חכמים, כדי להבין את הבעיות שיובאו בפניהם וצריך שהם יהיו מוכרים בתור כאלו.
וצריך שהשופט יגיע מאותה חברה שאותה הוא אמור לשפוט. מוכר וידוע לבני שבטו.
אמנם עדיין לא היה אז ספר חוקים שהשופט היה יכול להסתייע בו, אבל בשביל מה יש שכל ישר? כל אדם מסוגל להכריע מהו הצדק, מה שנקרא "משפט טבעי". והזכות למשפט צדק שמורה לכל, ואסור לעשות הפליות.
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ
לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט
כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן
לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ
השופט צריך להקשיב לשני הצדדים בסבלנות עד הסוף. ואסור לו לפחד מפני אלימות. (לכן בתי המשפט זקוקים גם לשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם, שגם הם נזכרים בהמשך הפרשה שם).
ומהי הדרישה העליונה מכל שופט? יראת שמים, כלומר אחריות וזהירות מפני טעות.
כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא-לֹהִים הוּא
ואמרו רבותינו[4]:
כל מי שהוא מוציא הדין לאמיתו כאילו נעשה שותף למעשה בראשית,
לפי שמעמיד העולם,
על שלשה דברים העולם קיים, על הדין ועל האמת ועל השלום
האם אי פעם היתה מערכת כל כך מושלמת? מי יודע? ועדיין, יש כאן, בתורה, דגם של מערכת שיפוטית שעשויה לענות על צרכי הציבור גם היום: מערכת שמציעה שופט לכל קבוצה קטנה של תושבים, שנבחרת בידי הציבור, שקשובה לכל פונה בלי הפליות – וחבריה השופטים מקבלים החלטות מתוך ענווה ומתוך אחריות לכך שעליהם עומד העולם.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] בבלי, בבא קמא, מו ב.
[2] שמות, יתרו, יח כא-כג
[3] פרשת דברים א ט-יז
[4] פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת יתרו