פרשת כי תשא תש״פ: פני לא ייראו
שלום וברכה
בפרשתנו מבקש משה משהו בלתי אפשרי. לראות את פני א-לוהים.
איך צריך להבין זאת? והלא אין לו לא-לוהים פנים, או דמות הגוף?! אנו מציעים מבט חדש על השאלה הזו עתיקת היומין.
משה לא ביקש מה שבלתי אפשרי מבחינה פילוסופית. הוא ביקש, עדיין, מה שבלתי אפשרי מבחינה קיומית. להבין כאן ועכשו את הנהגת הא-לוהים בעולם.
אז מה כן נשאר לו – ולנו?
שבת שלום
* * *
הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
יש דברים שאי אפשר לקרוא כפי פשוטם[1].
משה רבנו מבקש מא-לוהים:
הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ
א-לוהים עונה לו:
לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי
מה בדיוק ביקש משה רבנו? וכי יש לא-לוהים פנים? האם הסיבה היחידה שאי אפשר לראותו היא שמי שרואה מת?
הרמב"ם לא היה היחיד שערער על התפיסה הפשטנית הזו, שאפשר לראות את א-לוהים. אבל דבריו כאן הם המפורסמים ביותר[2].
מפורש בתורה ובנביאים שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגוייה
אם כן מהו זה שכתוב יד ה', עיני ה', אזני ה', וכיוצא בדברים האלו?
דברה תורה כלשון בני אדם, והכל משל
אין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה
ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו
מה אם כן ביקש משה מא-לוהים, ומה ענה לו א-לוהים?
* * *
בקשה בלתי אפשרית
הבה ניגש לפסוקים עם ההנחה הברורה שמשה לא ביקש לראות את א-לוהים בפועל, שהרי זה בלתי אפשרי מבחינה פילוסופית. ההסבר הנכון נמצא בחלק קודם של הסיפור, שם מבקש משה:
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ
זהו זה. משה ביקש להבין את דרכי א-לוהים בעולם.
אבל – גם זה יותר מדי עבור אדם, אפילו עבור משה רבנו. גם על זה א-לוהים הזהיר אותו:
אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ
וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְדֹוָד לְפָנֶיךָ
וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם
אם משה, או כל אדם, מתבונן באופן שבו מתנהל העולם, אנו נתקלים בסתירה משוועת. מצד אחד אנו מבינים שטובו של א-לוהים הוא אינסופי. אנו אפילו חשים שא-לוהים קורא לנו וכאילו אומר לנו: הנה, אני כאן.
ומצד שני, קורים דברים בלתי נתפסים. הטובים נפגעים, אובדים. ודווקא רשעים מצליחים. א-לוהים מעניק חנינה ורחמים למי שהוא בוחר, ואנו פשוט איננו מסוגלים להבין זאת.
הסתירה הזו כל כך כואבת עד שעליה אפשר לומר
לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי
כי איך אפשר לחיות עם המודעות הכפולה הזו, לכך שא-לוהים יכול לעשות הכל אבל מה שקורה בעולם נראה מנוגד לכל הגיון, לכל גמול?
משה לא ידע זאת, אבל אי פעם, בעתיד שלו שהוא העבר שלנו, יתלונן ירמיהו הנביא:
צַדִּיק אַתָּה יְדֹוָד כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ
אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה[3]
בעברית שלנו: א-לוהים, אתה צדיק ואי אפשר לריב איתך, אבל יש לי טענות מוצדקות!
* * *
לעצום עינים ולקוות
לכן א-לוהים מציע למשה:
וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי
כשאדם רואה את מעשי א-לוהים בעולם, הוא זקוק להגנה, זקוק לפעמים שלא להסתכל, כדי לא לאבד את יכולתו לתפקד, או אפילו לחיות, שהרי כמו ירמיהו, הוא אינו מבין ובשם הצדק יש לו טענות נגד ההשגחה העליונה.
וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ
במילים אלו הכוונה היא לציר הזמן. את המשמעות של אירועים אפשר להבין רק לאחר שהם כבר חלפו ועברו, וכאשר רואים לאן הם הובילו. מה היתה התוצאה. לפעמים ימים, לפעמים שנים רבות.
צריך פרספקטיבה כדי להבין. אירועים, במיוחד אירועים קשים, מובנים רק לאחר שמגלים לאן הם הובילו. דוגמא כמעט עכשוית: האם אפשר להבין את השואה? אבל האם לא מתוכה צמחה מדינת ישראל? ומה נאמר על המדינה בימינו, המתנהלת לא לפי חוקי התורה? לאן א-לוהים לוקח אותנו? לא נדע עד שנגיע לשם.
מִשְׁפְּטֵי יְדֹוָד אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו[4]
את האמת רואים רק בשעה שרואים את הכל יַחְדָּו.
ועד אז? עד אז צריך, כמו משה, להתעטף בידיעה שא-לוהים עומד מאחורי הדברים ומכסה עלינו בכפו. כלומר, להתחזק באמונה, ואז, מבחינה מסויימת, לעצום עינים ולקוות. להמשיך לתפקד מתוך השאלה ולדעת שהפתרון שלה יגיע רק בעתיד.
זה מה שא-לוהים אומר כאן למשה. זה יבלבל אותך לראות את כל המציאות כולה, אבל תדע: אני נמצא כאן ומנהל כאן את הכל. ובסוף אתה וכולם תוכלו להבין שהכל יצא לטובה.
* * *
עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>
* * *
[1] שמות, כי תשא פרק לג יב-כג
[2] רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א ח-ט
[3] ירמיהו פרק יב א
[4] תהלים פרק יט י