פרשת משפטים תש״פ: תפילת הערער

שלום וברכה

יש מצוות שגם אם לא היו מופיעות בתורה היינו מקיימים אותן.

למשל: תפילה.

האם בכלל צריך מצוה להתפלל כדי להתפלל?

האם אין זה נכון שכל אדם, בשעת מצוקה, פונה אל אלוקים, מבקש עזרה?

לא שקל להתפלל. תפילה היא ביטוי של אמונה, של אמון. אנו מתפללים בלי לשמוע את אלוקים מדבר אלינו בחזרה. לעתים אדם זוכה לחוש שאלוקים עונה לו: בשתיקה, ברגש, במעין תובנה או הבטחה בתוך ליבו. ואלו רגעים שאדם צריך לנצור ובדרך כלל ינצור כל ימיו.

מה יש לפרשת השבוע ללמד אותנו על תפילה?

שבת שלום

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

מה עוזר לתפילות להתקבל? על מי מסופר לנו שכאשר הוא מתפלל הוא זוכה שבקשתו תתמלא?

יצחק אבינו מתפלל – אבל לא עצמו אלא על רבקה[1].

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַידֹוָד לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְדֹוָד וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ

גם משה מתפלל – אבל לא על עצמו אלא על עם ישראל. בנדודיהם במדבר הם מגיעים אל מָרָה, אבל המים שם אינם ראויים לשתיה. משה מתפלל – ונענה מייד[2].

וַיִּלֹּנוּ (התלוננו) הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה

וַיִּצְעַק אֶל יְדֹוָד

וַיּוֹרֵהוּ יְדֹוָד עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם

כאשר המתפלל הוא אדם גדול ומיוחד – אחד מאבות האומה שלנו – וכאשר מתפלל לטובת האחר – זה לא מפתיע אותנו, הקוראים לאחר דורות רבים, שהתפילה נשמעת, שהצורך מתמלא.

מה שהיינו רוצים לקרוא בתורה זה מה שכל אחד זקוק לו: הבטחה שגם אני, אני אישית, שאיני צדיק גדול ואיני אחד מאבות האומה, אוכל להתפלל ולצפות שאלוקים ישמע את צעקתי וצערי ויצילני.

וזה בהחלט נמצא. בפרשה שלנו. (רוצים לחפש? בבקשה. אם מצאתם, נפלא, וגם אם לא, המשיכו).

*   *   *

זכותו המיוחדת של העלוב

התורה דואגת לחלשים. התורה מחייבת אותנו לדאוג לחלשים[3].

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה … אֶת הֶעָנִי

אִם חָבֹל תַּחְבֹּל (תיקח ערבון) שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ

כִּי הִוא כְסוּתוֹ לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ – בַּמֶּה יִשְׁכָּב

וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי – וְשָׁמַעְתִּי, כִּי חַנּוּן אָנִי

גם מי שעושה חסד לעני, ומלווה לו כדי שיוכל לשקם את עצמו מבחינה כלכלית, צריך להיזהר בבטחונות שהוא מבקש לכך שההלוואה באמת תיפרע. זכותו לדרוש ערבויות, אבל אסור לפגוע במינימום הדרוש לו לעני ולמשפחתו כדי לשרוד. מי שיקח את לבושו של העני צריך להחזיר אותו בשעה שהוא זקוק לו.

ואם לא? בהמשך יש איום בעונש חמור, אבל לא זה הנושא שלנו. הנושא שלנו הוא מה שקורה לעניו, מה שהעני עושה. אין לו אף אחד שיעזור לו, מלבד אלוקים. אז הוא יתפלל. הוא יצעק.

זו התגובה הטבעית של מי שאינו יכול להושיע לעצמו: הוא מתפלל. ואלוקים שומע ומגן עליו.

לא רק העני, אלא גם מי שחלש עוד יותר: הגר, האלמנה, היתומים. גם להם אין אף אחד.

וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן

אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ – כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי – שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ

שוב יש עונש בהמשך למנצלים, אבל לא זה הנושא שלנו. הנושא הוא התפילה שלהם.

כי שוב, אלו הם האנשים הזקוקים ביותר, והם גם נטולי המשען. אבל יש להם את אלוקים. והם יכולים להתפלל. וזה מה שהם עושים.

זוהי תפילת היחיד. זוהי תפילת החלש. ואלוקים תמיד מקשיב.

מכאן למדנו: תפילה היא הדבר הטבעי שאדם פונה אליו בשעת מצוקה. תפילה לעולם נשמעת ואין אלוקים בז לשום בקשה, גם של האדם הבזוי ביותר.

*   *   *

לא בזה את תפילתנו

ספר תהלים הוא ספר התפילות הגדול שלנו. ושם המתפלל מחזק את עצמו בתקוה ובעובדה שאלוקים מקשיב תמיד.

פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם[4]

הבודד והחלש נמשל לערער. אך מיהו ומהו? יש הסבורים שהוא עץ מדברי הגדל בתנאים קשים ויש הסבורים שהוא צמח[5]. בין כך ובין כך, זוהי "לשון ערירי", כלומר בודד, כדברי רש"י על הפסוק.

לערער בשממה אין מקור מים. לאדם הערער אין מי שיעזור לו.

קשה מאד להיות ערער. וכולנו ערערים לפעמים. אבל – לערער האנושי יש את אלוקים.

תפילה היא התגובה הטבעית של אדם במצוקה, ולא צריך להיות ערער כדי להתפלל. אבל גם הערער, זה שאינו חשוב בעיני אחרים, גם הוא זוכה שתפילתו תישמע. במיוחד הוא.

זה דבר שכדאי תמיד לזכור, מפני שכל אחד מאיתנו מוצא את עצמו במצבו של הערער, של הסובל והבודד. ואז כל אדם מוצא את עצמו מתפלל.

וכמובן, לא חובה להיות ערער כדי להתפלל. אפשר לעשות את זה כל יום ויום.

בעל ה"חזון איש", הרב הגדול שחי במאה העשרים, מביע את הרעיון הזה בסגנונו הייחודי:

מה נפלא הדבר כי ביכולת האדם להשיח דאגותיו לפני אדון עולם יתעלה כאשר הוא משיח לרעהו, ותפילה בעת צרה היא תרופה מתמדת, משמחת לב ומאירת עינים[6]

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] בראשית תולדות כה כא

[2] שמות בשלח טו כד-כה

[3] שמות משפטים כב כד-כו, כ-כב

[4] תהלים פרק קב יח

[5] זהר עמר, "צמחי המקרא", עמ' 169.

[6] התעוררות, ליקוט, תשמ"ט, עמ' ח.