צוואת משה, מילים ומעשים | עצירה למחשבה על פרשת ואתחנן תשפ״ג

איך יסתדרו בני ישראל לאחר מותו של משה? איך יעמדו בנסיונות כמו עבודה זרה?

איך מלמדים את הדור שייכנס לארץ לשמור על התורה, להיות נאמנים לברית – ולהעביר אותו מסר לבניהם ולבני בניהם?

ואיך ממשיכים לעשות זאת גם היום?

*   *   *

הישארו מחוברים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

משה רבנו נפרד מבני ישראל.

הם ייכנסו לארץ. הוא ימות במדבר.

הוא נתן להם את התורה, אבל האם הם ישמרו עליה?

איך משתמשים במילים כדי לחזק אותם בפעם האחרונה?

והאם מילים בלבד יספיקו?

****

מילים שצריך לזכור

הפרידה מתקרבת[1].

יְהוֹשֻׁעַ … הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה – אני לא!

ובינתים:

וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר – ראו, בכל מקום יש פיתוי לעבודה זרה.

אנו יושבים, כאילו הכל בסדר. אבל מה היה לפני זמן קצר?

הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְדֹוָד אֱ-לֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ

ומי ניצל?

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּידֹוָד אֱ-לֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם

ולכן:

שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם…

לְמַעַן תִּחְיוּ – זה למענכם, למען חייכם.

הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים – התורה היא חכמה. אפילו גוי שילמד  – יבין.

הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן – הדגשה משולשת

פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ – : במשך הזמן שוכחים. היזהרו!

וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ –צריך לחשוב על זה ולרצות את זה, עד הרגע האחרון של החיים.

וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ – זה העיקר: לַמְּדוּ אותם כך שגם הם יעבירו הלאה את המסר.

****

לא די במילים

פתאום, בין הנאומים של משה, יש הפסקה. משה מקדש שלוש ערי מקלט[2]

לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת … וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי

אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי

אבל לפי דרשת חז"ל[3] הערים לא יקלטו עד שייקבעו ערי מקלט גם בארץ כנען, כלומר לאחר סיום הכיבוש.

אז מה החיפזון?

שאלה זו אכן העסיקה את המפרשים.

חלקם ראו כאן את מעלותיו של משה רבנו: רצונו לזכות בעוד מצוה (מדרש תנחומא, רש"י), זריזותו למצוות (בכור שור),

ויש שפירשו שמשה מעביר מסר חינוכי.

לפי הרש"ר הירש, הדאגה לרוצחים בשגגה היא תזכורת שהאדם נברא בצלם א-לוהים.

לפי הנצי"ב, משה נתן דוגמא של כוח העיון בתורה, באיתור הערים הראויות.

ויש מפרשים שמשה רבנו חש כל ימיו אחריות לאלו שמתו, אלו שנענשו על ידו וגם מי שהרג בידיו, כלומר הנוגש במצרים. לכן התאמץ להמחיש שהתורה מתנגדת לעונש מוות אם רק אפשר אחרת (בעקבות הפרדס יוסף).

אמנם יותר סביר שמשה מראה איך לקיים את וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.

איך מחנכים?  

עם דוגמא אישית!

לכן הוא מקדש את ערי המקלט.

ולמה דווקא המצווה הזו? ההסבר בדרשת חז"ל, שהערים טרם קולטות. צריך עדיין להקדיש אחרות בארץ ישראל.

ומכאן: עושים מצוה גם אם היא לא מושלמת. מטילים על הילדים להמשיך את מעשי ההורים.

ומשה מלמד דרך דוגמא אישית: מקפידים על כל הזדמנות של מצוה, אפילו חלקית.

ראיתם? תעשו כמוני.

הדור הבא יבין: אנו ההורים עשינו מה שיכולנו. עכשו – תורכם.

וכך זה עד היום הזה…

*   *   *

עיינו בנושאים נוספים דרך הטלגרם והוואטצאפ>>

*   *   *

[1] דברים (פרשת ואתחנן) ג, כח-כט; ד ג-ד; א; ו-ט;

[2] הפרטים בפרשת מסעי ויחזרו בפרשת שופטים

[3] מדרש אגדה בובר לפסוקנו. במדבר לה, טו ובספרי שם פסקא קס.